The queen is dead (תגובה מהמותן)

The queen is dead (תגובה מהמותן)

The queen is dead - Long live uncle sam
הרוק הבריטי – קווים לדמותו (חידה לילדים מפגרים) מה זה – קטן, פלצן, שוכב על הרצפה מדמם, לאחר שקיבל נוק-אאוט בסיבוב ראשון? הרוק הבריטי, שניה אחרי שאסיים לכתוב את הטור הזה... :):):)
פתיחה מעולם הכדורגל (ואני בכלל מעדיף כדורסל) כולם יודעים שבריטניה היא מולדת הכדורגל. אבל, כרגיל, כל מה ש-22 בריטים גמלוניים עושים על דשא ירוק – עושים האמריקאים בענק... על פוטבול שמעתם? (ב-superbowl הייתם?) אוסף של גלדיאטורים במלחמת ענקים, בספורט שאין שני לו...
הסבר למתקשים רוק אמריקאי הוא הדבר האמיתי – ומה?
הסבר לבוס היחס בין רוק בריטי לבין אביו מולידו האמריקאי של הממזר הזה, הוא כמו היחס בין נשיקה מדודה ברכה לבין מציצה מאנג'לינה ג'ולי – שתיהן חמות ולחות, אבל רק הרוק הבריטי מגיע עם דודה ברכה...
חלק ראשון: יש התחלות קלות אבל יש גם קשי תפיסה ( learn your history, boss) על האבות המייסדים של הרוק כתב הבוס (ברוב טובו), אבל מה שהוא שכח (?) לספר לכם, זה מה עשו האמריקאים בשנות ה-60, חוץ מאשר להלחם בהו צ'י מין... 1962 – בוב דילן מגיח עם אלבום בכורה, נערי החוף מגיחים גם הם... 1963 – בוב דילן ממשיך להכות עם the freewheelin, נערי החוף ממשיכים לעשות גלים, ג'יימס קראון 'קורע' את האפולו בהופעה חיה, Mary Wells מייצגת את מוטאון מדטרויט בכבוד רב... 1964 – עוד בוב דילן, עוד נערי חוף, עוד מוטאון עם Dionne Warwick וגם הסופרימס... 1965 – the byrds מציצים עם מר טמבורין (אבל איך אפשר להשוות את זה לדגים וצ'יפס?!), הדילן מבקר בדרך המהירה 61, the Lovin' Spoonful ממשיכים את מסורת ה-folk rock עם Do You Believe in Magic (וכן, אני מאמין). אוטיס רדינג נכנס למצב רוח כחול. 1966 – סיימון וגורפינקל מדגימים איך נשמע שקט (הכי יפה בעולם, אם תהיתם...), בזמן שהמאמא'ס והפאפא'ס חולמים על קליפורניה, להקת love מגישה את המתאבן שלפני forever changes, נערי החוף מוציאים את האלבום הטוב בהיסטוריה – pet sounds וגורמים ללנון ולמקרתני להחוויר. סטיבי וונדר מתחיל לעשות סימנים, ובוב דילן? – הוא בסה"כ משכיב בלונד על בלונד... הבירדז מטפסים לשחקים במימד החמישי, פרנק זאפה freaks out, רוקי אריקסון עולה עם מעליות הקומה ה-13 הישר לגבהים הפסיכדלים הרמים ביותר, רק כדי לפגוש שם את הג'פרסון אירפליין, שמתחילים בהמראה שלהם, להקת הקופים מוכיחה שאפשר לעשות רוק משובח, גם אם מישהו אחר מבצע אותו באמת... 1967 – האמריקאים מראים לבריטים את הגב לעולמי עד – עם הדלתות, הג'פרסונים והכרית הסוריאליסטית שלהם, ניל יאנג והבאפלו ספרינגפילד, byrds, המת אסיר התודה, מחתרת הקטיפה, ניקו, אנדי וורהול והבננה, Country Joe & The Fish, עוד פרנק זאפה, עוד דילן, ג'ימי הנדריקס מגיח (גם אם עבר לבריטניה – כדי ללמד את מחזיקי המטריות איך אוחזים בגיטרה), בוב דילן והלהקה נכנסים למרתף להקלטות, ג'ניס ג'ופלין מראב למלכה איך נראית אשה אמיתית, ה-funk מגיח לעולם עם sly ומשפחת הסטון (ומוכיח מי כאן 'קול' באמת), forever changes של love... 1968 - Blood, Sweat & Tears מוכיחים לצ'רצ'יל שצריך לא רק להבטיח, אלא גם לקיים, Iron Butterfly מכים גלים, ג'וני מיטשל מראה לעולם איך בלונדינית אמיתי נראית, the band כותבים מוזיקת על בבית הורוד הגדול, המתים והדלתות מחכים וכותבים המנון לשמש (ששקעה מזמן על האימפריה לשעבר), פוגרטי ו-CCR יוצאים לדרכם האלמותית, United States Of America יוצאים עם שם הולם, מרווין גיי מדהים עם I Heard It Through The Grapevine, לאונרד כהן מפציץ עם שיריו ויש עוד דילן ושות'.... 1969 - Flying Burrito Brothers מחממים מנועים לקראת הגחת ה-eagles, האחים אולמן עושים את הדבר הנכון (מוציאים אלבום...), CSN ממתינים ליאנג ומוציאים אלבום מופת עד שהוא יצטרף, עוד CCR עוד גרייטפול דד, עוד בירדז (הפעם easy rider), James Gang מראים את ראשם... ויש לכם מזל, שאני לא כותב על שנות ה-70 הפעם...(ותודה לאתרים של סטרוסטין, ווילסון ואלרוי וכן AMG, שחסכו לי את הנבירה בדיסקים).
רוק פסיכדלי- המודס שולטים (הצחקת אותי, בדיחה כ"כ טובה לא שמעתי שנים...) כי באמת איך אפשר את ענקי הדור (המודס) לגמדים מקליפורניה – ג'ניס ומוריסון, גרייס סליק ורוג'ר מקגווין, הנדריקס וכל השאר... תודה לך בוס, מזמן לא ראיתי מבקיע גול עצמי יפה כמוך...
רוק כבד הסבר לבוס: פעם אחת ולתמיד – מה שהיה לדווין אולמן בקצה הזרת הקטנה שלו לא יהיה לכל הרוק הבריטי יחדיו אי פעם... (של נעליך, כשאתה מדבר על רוק דרומי, לפני שאני שולח לך עדת מעריצים של לינרד סקינרד, ואומר להם שסבא שלך היה שחור...:)
רוק מתקדם אופס, נפלטה לי נפיחה. נעבור הלאה...
מרק סבנטיס אכן, מרק נאה בישלת לעצמך, בוס. עכשיו תשב ליד השולחן – שאמא תסגור לך את האף ותאכל את העיסה העבשה שלך. אחרי זה תבוא להולדן ותקבל סוכריה (אוסף להיטים של ניל יאנג – עלי!). רק אל תשכח, המלכה מתה!
 

ThE RhythM

New member
אה אה! הפרדת כוחות! ../images/Emo8.gif

אני פשוט לא נכנס לוויכוח הזה, אני אפסיד בכל מקרה :)
 

John LennonS

New member
תותח!!!!!!

זהו, בוס (כפי שכינה אותך ידידי הולדן) זה מה שחיפשתי, זה התשובה, מכה ניצחת שהראת מאיפה הדג משתין ולמה מה שכתבת במאמר היה זקוק התיחסות לרוק האמריקאי ולצערי לא נעשתה, חבל. הולדן, אני פשוט נקראתי מצחוק, וגם אני חייב לאמר שהיית חייב ללא ספק להביא סקירה מהסוג הזה כדי להוכיח לבוס שלא ניתן ככה לצחוק והתעלם מהרוק האמריקאי, כי זו פשוט חוצפה |אייקון של John LennonS מחמיץ פנים|
 

hells bells

New member
אוי אוי הולדן אתה חייב ללמוד לגלוש!

5000-6000 ק"מ עד לאיים הבריטים,קטנים עלייך, שם תמצא את מה שנפשך מבקשת! תראה אילו דוגמאות הבאת לנו כאן? נערי החוף ושירי הגולשים המביכים? הציפורים? שהם במקרה הטוב חיפושיות עם כנפיים? סיימון וגארפינקל? ממתי הם נחשבים רוק? ועוד ועוד....... אבל חוץ מזה כרגיל נהנתי מהסקירה אין מה לעשות אתה תותח! הרוק האמריקני אכן מנצח בנוקאאוט....אבל רק את השאנסונים הצרפתים.
 

John LennonS

New member
משום שאני פשוט דבוק למחשב עכשיו

אני אגיב מהר ולא בטוח קולע... ידידי הלס, נתחיל בכך שסיימון וגרפונקל משתמשים בגיטרה (אתה יודע את זה?! אם לא טוב לדעת...) ואם אני זוכר טוב ברוק'נרול יש גיטרה, גם הוא לא בדיוק הרוק שאתה אוהב, זה לא אומר שהוא לא רוק. ורק אם כל הכבוד לכל הלהקות הכבדות שהוציא האי הבריטי לסיימון וגרפונקל הם לא מתקרבים אפילו לכפות הרגליים. דבר שני, אמת היא שלבריטניה היו ויש להקות שיצאו עם הרבה אלבומים, אבל לארהב יש את יצרניי הלהיטים רק לדוגמא על בארי מאן שמעת? אני מניח שלא כי היה לו להיט אחד אדיר וזהו... על זאגר ואוונס שמעת? גם אני חושב שלא כי היה להם בדיוק להיט אדיר ויחיד במינו אחד... על השירלס שמעת? אולי הפעם אני אניח שכן אבל הן שוב עם להיט אחד בערך אולי שניים שלושה וזהו. לארהב היה קל להוציא להיט אחד שניים בבריטניה היו להקות, אתה מבין? אם הולדן היה נותן לך את כל האמריקאים שהוציאו להיטים הוא לא היה מסיים את השמות היום...
 

HelterSkelter1

New member
גם בפלמנקו יש גיטרה.

סיימון וגרפנקל זה, איך נאמר, פופ-פולק (בלי להפחית מיכולת השירה המצויינת של השניים).
 

noosh

New member
בדיוק לזה חיכיתי!!!

אחחח אני רואה שהחופש הזה הולך להיות כ"כ כ"כ משעשע....
 

LadyG

New member
הולדן....

שים לב...אולי The Queen is Dead אבל Long live the Queen ככה זה תמיד. המחנה הבריטי משנס מותניו ומוכן לכל התקפה שתבוא. לא סתם עמדנו בגבורה בבליץ. קטן עלינו.
 

GeForce 5

New member
סוף סוף קצת אקשן בפורום...

יאללה הולדן, תראה להם מי פה מקפיץ טאקילות ומי שותה תה באמצע הקיץ...
הרגת אותי עם הדודה ברכה אני חושב שעכשיו אימצנו לחיקנו עוד כמה אמריקאים טובים... אגב, בוס, יש כבר רשימות של חיילי צבא המלכה (על הדיפנדרים העגלות) מול חיילי הנשר הגדול (על ההאמרים ...)???
 

LadyG

New member
אין לך אלוהים הולדן קולפילד

אין לך אלוהים. אבל במלחמה כמו במלחמה הכל מותר.
 
איך אמר ניטשה...

אלוהים מת! טוב, אולי ניטשה טעה. אבל במלחמה - אלוהים בהחלט נמצא בעמדת המתנה... (ומרחם על ילדי הגן בלבד)
 

hells bells

New member
אלוהים הוא בכלל שוודי.

והסגן שלו מורח קרם הגנה באוסטרליה.
 
למעלה