LeAnnDylan
Well-known member
קטן אמונה שכמותךאנימציה למבוגרים או לייב-אקשן? כי לראות איש רוכב על אווז מעופף לא נראה אפשרי![]()
אוי זה מזכיר לי תקופות נהדרות ביסודימה, לא קיבלת פעם מכות? או נתת?![]()
אוי אני אוהבת את הרלן, אני אחפש.בנטפליקס, לפי ספר של הארלן קובן. יצא בינואר, לאחרונה הגעתי לזה בדפדוף אקראי. אני בנטפליקס רק ממרץ.
מי זה בדיוק "אנחנו"? כי אנייכולה למנות אולי בן אדם וחצי פה שחמודים ואת לא אחד מהםזה כי אנחנו חמודים![]()
אני סתם מרימה לך לקבל מחמאות מכל מיני שקרנים כאן שיגידו שאת ממש חמודה, אבל שתדעי שהם משקרים.
יש שם יותר מידי ניק וזה עושה לי anxietyשם: ניק ניקולאיטוס הניקולאי
אני תמיד אומרת 3 כשילדים קטנים שואלים אותי בת כמה אני. 7 נשמע זקן מידי.הגיל שלכם כשנולדתם: שבע. מסיבה שאני לא זוכר זאת הייתה בדיחה קבועה שלי עם אחיינים שלי שהם היו שואלים אותי בן כמה הייתי כשנולדתי והייתי עונה שבע. אני לא זוכר ממה זה בא, אבל הם זוכרים את זה גם כיום ולפעמים מעלים את זה.
מיליוןמ סדרות ואף אחת מהן לא מעניינתסדרות החודש:
אוי, סהר אמר לי לצפות בזה, וכשאתה וסהר מסכימים על משהו זה לא סימן טוב לכן אני לא אצפה.סרטי החודש:
Prey - שזה סרט ממש ממש מעולה שאני ממש ממליץ עליו לאנשים. עלילת הסרט מתרחשת בתחילת המאה ה18 ומתמקדת בציידת אינדיאנית צעירה (שמשחקת אותה אמבר מידת'אנדר ששיחקה את קארי בLegion והיא ממש מעולה כאן). חוץ מזה, זה סרט אקשן ואני לא בטוח עד כמה לגלות כי יוצרי הסרט בכוונה לא רצו שאנשים ידעו יותר מידי לפני שהם צופים בו.
למה הוא נראה רובוטי?
אני מדמיינת אותך אומר את זה ולמרות שאני אכן לא רואה אותך כצייד, אני עדין מאוד מפחדת ממך ואני חושבת שכולם צריכים לפחד ממך.ציטוט חודשי:
You think that I am not a hunter like you.
That I am not a threat.
That is what makes me dangerous.
You can't see that I'm killing you.
And it won't either.
אכן סיבה טובהסיבה למסיבה: השבוע הזה היה עמוס וקשה והוא הסתיים
התשובה לכל אלה היא לא.[למתקדמים] סיפור החודש: זה צריך להיות סיפור שקרה החודש? זה צריך בכלל להיות סיפור אמיתי? האם זה אפילו צריך להיות סיפור מקורי?
הלכתי לאיבוד 3 פעמים במהלך הסיפור הזה.כי אני יכול לספר את כיפה אדומה. אני די טוב בזה. שנים שאני מספר את זה לאחיינים קטנים לפני השינה מזיכרון. מעניין למה דווקא לכמרים נוצרים יש כיפות אדומות. אז הנה הסיפור:
לפני שנים רבות בארץ רחוקה, חי לו כומר נוצרי עם כיפה אדומה. רצה להביא מאכלים וכותנה לאישה זקנה שחיה לבדה. אבל בדרך יש זאב. לא כל כך זאב שהוא זאב, אלא זאב מטפורי שמייצג את השטן ופיתוי וגברים שמתלבשים בבגדי נשים. הכומר הסתקרן ורצה לראות על מה מדובר, אולי זה בסדר רק לדקה או לשעה. ובנתיים אותו זאב, מטאפורי פחות או יותר, הלך לעשות בעצמו מעשי צדקה. הוא ביקר את האישה הזקנה שחיה לבדה, מרוחקת מכל חברה. מסתבר שהאישה הייתה אגרנית והבית שלה היה מפוצץ בשטויות ולא הייתה ברירה לזאב, שהיה יותר כמו ארנב, יפני, לעשות מארי קונדו חזק. השעות הפכו לימים שהפכו לשבועות וחודשים ואולי אפילו שנה וקצת. אבל אחרי הרבה עבודה וייעוץ האישה מצאה את הג'וי שלה בתרמיל, מחבת ושלושה סטים של בגדים. ואז הגיע הכיפה האדומה, שעבר מסע משל עצמו בזמן שעבר וגילה שהעולם הוא רחב ומלא בדברים נפלאים וכיפות בשלל צבעים. ואז הזאב אכל אותו. הוא אכל את האישה. הוא אכל את הבית ואת הכפר ואת העולם. כי הדרך שונה אבל היעד זהה.
אני התעוררתי היום בבוקר ל42 מעלות. השעה הייתה בקושי 10 בבוקר והיו לי 42 מעלות.למה מצפים בחודש ספטמבר: שיהיה פחות חם. בבקשה. אני מתחנן. אתם רוצים כסף? זה העניין? אני אתן לכם את כל מה שיש לי. אני אתן אבטיח לכם את הבן הבכור שלי. רק תגידו לי מה אתם רוצים.
מה שזה לא יהיה שהקרבת לאלים - זה לא עבד!
אולי זה אמור לסמן לך שאתה חופר.***אוקי, תפוז מסרב לתת לי לשלוח הכל בבת אחת כי כנראה עברתי את כמות התוים שהפאשיזם שלהם מרשה. אז אני אשים את העוגיות בהודעה אחרת.
אויש איזו שפה דוחה זו צרפתית. כל הכבוד לאבא שלך.ושאלת אורח מאת @dory30 : ספרו אנקדוטה מעניינת מתקופת הלימודים בביה"ס.
דמיינו יום רגיל לחלוטין בגהנום...
אוקי, אני מגזים.
אבל שום דבר לא עולה לי לראש.
אוקי. (סיפור שלישי)
בבית ספר הקטן שלי בכיתה ז' הייתה רק אופציה אחת ללמידת שפה זרה שניה - צרפתית. אני באופן כללי הייתי חנון קטן ודי הצלחתי בכל המקצועות שלי (אני כמובן לא כולל ספורט כמקצוע). אבל לא הצלחתי להתחבר לצרפתית בשבועות הראשונים. ואז עשיתי את מה שאנשים לפעמים עושים כשהם נתקלים במשהו שקשה להם - הפסקתי לנסות. פשוט הפסקתי לחלוטין ללמוד. להעתיק מהלוח, לעשות שיעורים, לעשות את העבודה בכיתה, אפילו לפתוח את ספר הלימוד. ואז כמובן מגיע יום הורים והמורה אומרת לאבא שלי שאני נכשל בצרפתית ואני אפילו לא מנסה. עכשיו אני אבהיר שאבא שלי לוקח לימודים ברצינות (שלא כמו אמא שלי שלא היה לה אכפת אם הילדים שלה יכשלו בבית ספר) כשהיו עבודות שלא הצלחתי להכין אז הוא ישב עלי ועזר לי. כשהתקשתי בנושא הוא עזר לי ללמוד, או לפחות דחף אותי ללמוד. אבל במקרה הזה אבא שלי פשוט אמר למחנכת שלי שהוא לא חושב שזה חשוב ללמוד צרפתית. הוא הבהיר שאם בית הספר היה נותן אופציה ללמוד ערבית הוא היה דואג שאלמד, אבל בגלל שאם אין אז אין. וככה הושגה סוג של פשרה שלא מדברים עליה. כל עוד אני לא מפריע בשיעור צרפתית אז הכל בסדר. זה בסופו של דבר היה נהדר כי קראתי כמה ספרים מעולים בזמן שיעורי צרפתית בשלוש שנים של חטיבת הביניים, בזמן שחברים שלי למדו צרפתית בסיסית שהם בטח שכחו די מהר.
לא הבנתי אף אחד מהם.וקצת דברים מצחיקים (שקשורים לגיבורי על)




