[squatting] גם קצת

[א י ל ה]

סוף סוף מישהו מכיר בי ../images/Emo140.gif

 

[yalagala]

שורצים?

 

[מיכאלה היחיד]

מה רע ב"פולשים"?

לפי ידיעתי, המוגבלת, זה השם המקובל.

 

[מיכאלה היחיד]

שוב, עניתי לפני שקראתי -איקון מסמיק

יש למינוח היסטוריה משלו, והוא המינוח המקובל, זה ידוע, מבחינה משפטית, שהם יכולים במשך הזמן לקבל חזקה על הרכוש אליו פלשו

 

[unordained]

פולשים -

אני מקבל יותר ויותר את הפתרון הזה. יכול להיות, וכאן אני מרפרר* לתשובות אחרות שניתנו, שבהקשרים מסוימים כדאי לומר "פולשים בכוח". * מרפרר - יותר ויותר נכנס לעברית בהקשר האקדמי של reference (ציטוט, סימוכין, מקור) במשמעות של "להתייחס". דוגמה: "בספרו על ההיסטוריה של מוסדות רפואיים, מרפרר ד"ר שנרך לעבודותו החלוצית של פוקו כמעט בכל פרק." (זאת לא דוגמה אידיאלית, אבל מילא.)

 

[טרודי]

למה בכוח?

"פולשים בכוח" מעלה לי לראש תמונה של צבא כיבוש. עד כמה שהבנתי, ה-squatters לא "בכוח" שום דבר. הם נכנסים למבנים נטושים, או מתיישבים על קרקע זנוחה, ולא מגרשים משם אף אחד בכוח. (יכול להיות שחלקם מסרבים להתפנות בכוח, אבל זה לא חלק הכרחי בהגדרה) "פולשים בכוח" הוא מינוח מבלבל גם בגלל המובן השני של "בכוח" - "בפוטנציה". כלומר, "פולשים בכוח" הם אנשים שעוד לא פלשו, אבל הם עשויים לפלוש בתנאים מסויימים. וזה בכלל לא קשור ל-squatters. אני הייתי הולכת על "פולשים" או "משתלטים" פשוט. או אם דווקא אתה רוצה תחדיש - אולי "מתדיירים". בניין התפעל בשביל להדגיש שהם עושים את זה בעצמם לעצמם (כמו מתנחלים ומתיישבים), ומה שהם עושים זה לדור בדירה. (אמנם דיירים משמש לעיתים לציון אנשים שגרים בדירה באופן זמני, לעומת בעלי הדירה, אבל השם מתאר גם את אלה וגם את אלה. "אסיפת דיירים" כוללת את כל האנשים שגרים בדירות בבניין, ובעיקר את בעלי הדירות).

 

[unordained]

ה"בכוח" בא לציין

את זה שהם עושים זאת בניגוד לחוק, אבל נכון שהם לא מפנים אף אחד בשביל זה, עד כמה שידוע לי. אני מקבל גם את ההסתייגות שקשורה ל"בפוטנציאל", וכאן כבים ניצוצות גאונותה של אילה

. בברלין, שם נחשפתי ל"עדה" הזאת, יש כ-40 אלף פולשים שכאלה. זאת אוכלוסייה מאוד הטרוגנית ומעניינת. יש משהו בהערתך בעניין בניין התפעל. מייד יישמתי את התובנה החדשה לשרש שהכי מדבר אלי בהקשר זה - פ.ל.ש. - והגעתי ל"מתפלשים"! אני עדיין חושב שמתנחלים היה יכול להיות פיתרון מעולה, אבל ההיסטוריה רצתה אחרת.

 

[Eldad S]

בסופו של דבר נגיע ל... פלאשים

מסקרן אותי, אם כבר הזכרת את העניין - אתה אומר שזו מין "עדה" שנתקלת בה בברלין: כיצד ה-squatters הללו נקראים שם, בשפת אשכנז?

 

[unordained]

טוב, החנאנות

קוראים להם Hausbesetzer ("תופסי הבתים", האמת דווקא לא רע), אבל לרוב זה פשוט squatters. אם מישהו מחפש שדה מחקר אנתרופולגי, בעיני זה ה-דבר.

 

[Eldad S]

Hausbesetzer נשמע לא רע בכלל

בכלל, בגרמנית, על פי אופייה, אין בעיה לטבוע מילים (אתה מחבר שני שמות עצם בעזרת ה-Zusammensetzung הידוע [שבאספרנטו נקרא "kunmeto", או "kunmetado", כלומר, חיבור יחד], ואתה יכול ליצור אינספור צירופים.

 

[unordained]

הצחקת את מארק טווין!

לחבר שני שמות עצם?! תנסה עשרה! הנה הדוגמה הידועה של מרק טווין - Generalstaatsverordnetenversammlungen - מתוך מאמרו המפורסם והשנון (כרגיל) על השפה הגרמנית. ואגב, לנו בעברית יש את השורשים שמאפשרים המון גמישות מסוג אחר.

 

[Eldad S]

אכן, משקלים, תבניות,

שורשים. אני תמיד חוגג עם זה כשאני מלמד זרים (בדרך כלל, אורחים מעולם האספרנטו המגיעים לארץ) עברית או ערבית. מאוד מעניין לראות כיצד הם קולטים את זה, כי הרי זהו היגיון שונה לחלוטין מזה של השפות האירופיות. את המאמר של טויין אני מכיר, וכבר התמוגגתי מקריאתו לפני כמה חודשים (מיד אבדוק אם זה אותו מאמר שקראתי). ולהבדיל, בסוואהילית מילים "מסתרסות" בצורה מאוד מעניינת. המלה "ספר" בסוואהילית היא kitabu (מוכר מאיפשהו, נועם?

), ואילו צורת הרבים שלה היא... vitabu. הריבוי משנה את ההברה הראשונה במלה. מוזר למדי. בזמנו, כאשר השקעתי זמן קצר בהתוודעות לשפה האפריקנית הזו, הספקתי ללמוד קצת, אבל לא התעמקתי בה יתר על המידה.

 

[unordained]

סוואהילי אפריקנית?

לתומי חשבתי שבדומה לאמהרית (ואולי גם פה אני טועה) היא שפה שמית. הנחתי גם שמקור השם נגזר מסאהל (הפעם אוותר על השוויץ של האותיות בערבית) - "מישור", יעני "אנשי המישור" או "אנשי הסוואנה" או משהו כזה. ולמשהו אחר: ראיתי שכתבת "טויין" ואני רק ביו"ד אחת ובשני וו"וים. יש איפשהו מאמר נורמלי שמסביר אחת ולתמיד איך לתעתק ("לטרנסקרפט")?

 

[Eldad S]

אוף, הפורום הזה...

אין רגע דל (אבל כבר כתבתי את זה קודם, לא משנה...). חשבתי לעזוב את המחשב ולעשות דברים נוספים, ואז גיליתי את הודעתך (וקשה לי לדחות סיפוקים

). נועם, אני טעיתי ואתה צדקת - פשוט שכחתי להוסיף ו"ו, שגיאת הקלדה. הצורה הנכונה, לדעתי, היא מארק טוויין (כפי שכתבת). טעית באטימולוגיה של הסוואהילית. המלה היא Swahili, ונגזרה מן הריבוי Sawahel, ריבוי של "סאחל", חוף (ולא של "סהל", מישור). השפה מדוברת באזורים שליד חופי אפריקה. מאמר שמסביר כיצד לתעתק? בסך הכול נדמה לי שכולנו די בקיאים בכך (עם מעידות פה ושם, שמקורן בחוסר תשומת לב או בחיפזון). אבל אם אמצא - אפרסם כאן. וגם שאר החברים מוזמנים לסייע, כמובן.

 

[Eldad S]

ושכחתי להוסיף:

סואהילי אינה שפה שמית (אם כי היא אימצה לחיקה מילים ערביות).

 

[קרמיט524]

איזה יופי! נדמה לי שחזרתי הביתה!

1.כשהייתי צעירה ולמדתי בלשנות קראו לשפות האפריקאיות "שפות חמיות"... 2. עזבו גרמנית ואנגלית...בלחבר מילים ביחד התורכית לוקחת בהליכה. 'סתַכּלוּ על זה: Bayramlasamadiklarimiza המילה הזאת מופיעה במיקראה שלמדתי ממנה. היא תועדה בנאום של מישהו בטכס זכרון לחללי מלחמת העולם הראשונה, והתרגום לעברית, למשל, יוצר משפט שלם: "לכל אלו מאתנו שאינם יכולים לחגוג עמנו את הביירם"... תחגגו ותיהנו,

 

[Eldad S]

אכן, שפות חמיות (סוואהילית)

התלבטתי אם לכתוב זאת בהודעתי הקודמת. כמה הערות הבהרה על המלה הארוכה שכתבת בתורכית: Bayramlasamadiklarimiza אכן, התרגום לעברית יוצר משפט שלם, אבל במקור מדובר במלה אחת בלבד, ביחסת ה-דאטיב (e או a בסופה של המלה). שתי אותיות בה, כמדומני, לא נכתבו נכון, האחת היא ה-s, שאמורה להיות "sh", כלומר, עם צ'ופצ'יק למטה, והשנייה - כל אותיות ה-i אמורות להיות ללא הנקודה שמעל ה-i. האלמנט האמצעי, ama, מבטא שלילה, כלומר, שלא חגג את הביירם; אופס, התברברתי בדרך; אה, לא, זה בסדר: ה-imiz זה "שלנו", "מאתנו", כלומר, "לכל [על פי ה-a בסוף, כי שציינתי] אלה מאתנו, שלא חגגו את הביירם". יפה, גם את החזרת אותי עכשיו לשיעורי התורכית לפני כמה וכמה שנים... תודה!

 

[unordained]

מה הקטע של חמיות?

שבט חם? איזה מין שפות אלה? ואיך אומרים "חמיות" בנוצרית?

 

[Eldad S]

יש קבוצה של שפות, שנקראות

Hamito-Semitic. זה המעט שיש לי לומר ברגע זה. נקרא קצת יותר, ונחכים

 

[unordained]

תודה! ../images/Emo22.gif