חובבת מוזיקה
New member
תודה על תשובתך המפורטת והמעניינת
So, did you get some.........
- פותח הנושא arieltr
- פורסם בתאריך
בהחלט זכינו
כמובן שיש אלמנטים של אקוסטיקה, סאונד ומיקס, תגובת הקהל... אני מניח שיש מתכון מנצח, והיה לנו.
ביצועים מעולים בכל קנה מידה (של הסטונז פוסט 1982) היא ל:
Gimmie Shelter (בזכות רוני ווד)
Start Me Up
You Cant Always Get What You Want
השאר הלכו בסדר גמור, פרט ל:
Midnight Rambler - טיילור פשוט לא נתן את התמורה המצופה ממנו. קשה לי להאמין שאדם מנוסה ברוק&רול שהיה מגיע להופעה עם היכרות של הרפרטואר של הלהקה אבל בלי שידע מי מהשמות עומד מאחורי מה - היה מאמין שטיילור היה המנוע גיטרות שלה בעידן הזהב. השיר צרם, הג'אם צלע ורוני ווד (שוב) נתן סולו משלו בסוף - כאילו כדי להציל את כבודו האבוד.
Jumpin Jack Flash - משום מה נראה שהגיטרות ניסו לקחת את השיר הזה לכוון מאולתר יותר (שזה טוב - אומר שהם חשים בטחון מול הקהל המסויים) אבל באמצע הוא התרסק והיה נשמע פתאום כמו ברדק של כלים שלא מסונכרנים זה לזה. הביצוע היה בסדר אבל רחוק מאוד מלהיות משהו שיכנס לאלבום לייב. זה מוזר כי לרוב זה השיר המקפיץ ביותר שלהם. אבל אני מניח שזה לא היה מספיק רע בשביל לקלקל.
שבת שלום.
כמובן שיש אלמנטים של אקוסטיקה, סאונד ומיקס, תגובת הקהל... אני מניח שיש מתכון מנצח, והיה לנו.
ביצועים מעולים בכל קנה מידה (של הסטונז פוסט 1982) היא ל:
Gimmie Shelter (בזכות רוני ווד)
Start Me Up
You Cant Always Get What You Want
השאר הלכו בסדר גמור, פרט ל:
Midnight Rambler - טיילור פשוט לא נתן את התמורה המצופה ממנו. קשה לי להאמין שאדם מנוסה ברוק&רול שהיה מגיע להופעה עם היכרות של הרפרטואר של הלהקה אבל בלי שידע מי מהשמות עומד מאחורי מה - היה מאמין שטיילור היה המנוע גיטרות שלה בעידן הזהב. השיר צרם, הג'אם צלע ורוני ווד (שוב) נתן סולו משלו בסוף - כאילו כדי להציל את כבודו האבוד.
Jumpin Jack Flash - משום מה נראה שהגיטרות ניסו לקחת את השיר הזה לכוון מאולתר יותר (שזה טוב - אומר שהם חשים בטחון מול הקהל המסויים) אבל באמצע הוא התרסק והיה נשמע פתאום כמו ברדק של כלים שלא מסונכרנים זה לזה. הביצוע היה בסדר אבל רחוק מאוד מלהיות משהו שיכנס לאלבום לייב. זה מוזר כי לרוב זה השיר המקפיץ ביותר שלהם. אבל אני מניח שזה לא היה מספיק רע בשביל לקלקל.
שבת שלום.
חובבת מוזיקה
New member
לדעתי..
לגבי Midnight Rambler
חוץ מה- tempo הרבה יותר מהיר מגירסת הסטודיו
https://www.youtube.com/watch?v=sEQL6z1U0wY
או אפילו שבוע שעבר בציריך ב 1/6
https://www.youtube.com/watch?v=CGf8WRHAkDk
וכאן בפארק ושומעים היטב את הבדל ויתכן שזה מה שהפריע לך
https://www.youtube.com/watch?v=BOOziIK7gXQ
אני הרגשתי שהבוס האמיתי עלה על הבמה ותפס פיקוד על השיר ודווקא בשיר הזה לא שמעתי זיופים, והקהל פיתאום חזר לחיים, מחו כפיים לאורך כל השיר שרו ושמחו והבחנתי בהבדל למרות שאני בטוחה שלא כולם הכירו את טיילור. בשירים האחרים ראיתי שהתחילו לשמוח ולאחר כמה רגעים די עמדו בשקט, אולי כי לא הכירו את המילים או אולי כי לא הרגישו ממש את הזרימה או שהזיופים שהיו פה ושם הפריעו להם, אינני יודעת מהי הסיבה בוודאות. מה שאני יכולה לומר שרוב השירים בוצעו בטמפו יותר מהיר ולא רק rambler.
באופן כללי האקוסטיקה לא הייתה top class ,וראינו את עצמנו בהתחלה הרבה זזים ממקום למקום עד שתפסנו מקום סביר באמצע כדי לקבל את האיזון של הרמקולים, אבל זה דבר שקורה לעיתים במקומות פתוחים.
סה''כ היה נחמד מאוד, בהתחשב לגילם - וגם טיילור כבר לא צעיר - ולתנאים של הפארק.
לגבי Midnight Rambler
חוץ מה- tempo הרבה יותר מהיר מגירסת הסטודיו
https://www.youtube.com/watch?v=sEQL6z1U0wY
או אפילו שבוע שעבר בציריך ב 1/6
https://www.youtube.com/watch?v=CGf8WRHAkDk
וכאן בפארק ושומעים היטב את הבדל ויתכן שזה מה שהפריע לך
https://www.youtube.com/watch?v=BOOziIK7gXQ
אני הרגשתי שהבוס האמיתי עלה על הבמה ותפס פיקוד על השיר ודווקא בשיר הזה לא שמעתי זיופים, והקהל פיתאום חזר לחיים, מחו כפיים לאורך כל השיר שרו ושמחו והבחנתי בהבדל למרות שאני בטוחה שלא כולם הכירו את טיילור. בשירים האחרים ראיתי שהתחילו לשמוח ולאחר כמה רגעים די עמדו בשקט, אולי כי לא הכירו את המילים או אולי כי לא הרגישו ממש את הזרימה או שהזיופים שהיו פה ושם הפריעו להם, אינני יודעת מהי הסיבה בוודאות. מה שאני יכולה לומר שרוב השירים בוצעו בטמפו יותר מהיר ולא רק rambler.
באופן כללי האקוסטיקה לא הייתה top class ,וראינו את עצמנו בהתחלה הרבה זזים ממקום למקום עד שתפסנו מקום סביר באמצע כדי לקבל את האיזון של הרמקולים, אבל זה דבר שקורה לעיתים במקומות פתוחים.
סה''כ היה נחמד מאוד, בהתחשב לגילם - וגם טיילור כבר לא צעיר - ולתנאים של הפארק.
Midnight Rambler אחד מאותם שירים שהם קו המשוו
קו המשווה אצל חובבי/מעריצי הלהקה. יש אנשים שפשוט אומרים שזו מהות הסטונז - ויש כאלה (כמוני) שאומרים "טוב-אם הוא כבר בסטליסט - נהנה ממנו. אם את אומרת שסביבך אנשים התעוררו לחיים בשיר הזה (שהוא תמיד היא הג'אם המשחורר בהופעה, מה שאומרת שגם כאשר רוני ווד נשא אותו על כתפיו אז לחובבי הגיטרות זה היה רגע של עונג) - אני רושם לעצמי עוד הפתעה בפנקס. אני חושב שכמה חודשים אחורה, כשכתבתי כאן למה הופעה של הסטונז בישראל תהיה קשה למכירה ציינתי שבעוד שהישראלים מכירים/אוהבים את אנג'י + 3 שירי ריפים קצביים, אני לא רואה אותם מבינים למה לכל הרוחות הם צריכים להתלהב מעשר דקות + של ג'אם בסגנון מידנייט רמבלר. הופתעתי (לטובה). כל הכבוד לישראלים. כנראה צריך להעריך אותם יותר. זה על בטוח לא שיר שתשמעו בגלגל"צ - ולא רק בגלל האורך. למרות שאני חייב לציין שבחודשים של טרום ההופעה התחלתי לחנות ב"נתיב המהיר". בקפה ג'ו שם, שאני קונה בו קפה כל בוקר, יש מין "לופ" מוקלט של 15 שירים שחוזר על עצמו. קבוע בלופ נמצא "סוויט וירג'יניה". הייתי צריך לחשוד שיש מחתרת של מעריצי סטונז שרופים שלא שמעתי עליה...
טוב עכשיו צריך לחכות ל
The Who (שאמרו שיוצאים לסיבוב אחרון לפני ששום חברת ביטוח רפואי לא מבטחת אותם, ודיברו על רצון להופיע במקומות חדשים - משהו חריג עבור שרידי הלהקה הזו).
ג'ינג'ר בייקר מתרושש שוב - איחוד של קרים... אפשר גם בישראל, אבל שיהיה בכל מקום... שניים מהשלישה במצב בריאותי ירוד שגורם לריצ'ארדס להראות בריא כמו שור.
יאללה שוקי. לטיפולך.
קו המשווה אצל חובבי/מעריצי הלהקה. יש אנשים שפשוט אומרים שזו מהות הסטונז - ויש כאלה (כמוני) שאומרים "טוב-אם הוא כבר בסטליסט - נהנה ממנו. אם את אומרת שסביבך אנשים התעוררו לחיים בשיר הזה (שהוא תמיד היא הג'אם המשחורר בהופעה, מה שאומרת שגם כאשר רוני ווד נשא אותו על כתפיו אז לחובבי הגיטרות זה היה רגע של עונג) - אני רושם לעצמי עוד הפתעה בפנקס. אני חושב שכמה חודשים אחורה, כשכתבתי כאן למה הופעה של הסטונז בישראל תהיה קשה למכירה ציינתי שבעוד שהישראלים מכירים/אוהבים את אנג'י + 3 שירי ריפים קצביים, אני לא רואה אותם מבינים למה לכל הרוחות הם צריכים להתלהב מעשר דקות + של ג'אם בסגנון מידנייט רמבלר. הופתעתי (לטובה). כל הכבוד לישראלים. כנראה צריך להעריך אותם יותר. זה על בטוח לא שיר שתשמעו בגלגל"צ - ולא רק בגלל האורך. למרות שאני חייב לציין שבחודשים של טרום ההופעה התחלתי לחנות ב"נתיב המהיר". בקפה ג'ו שם, שאני קונה בו קפה כל בוקר, יש מין "לופ" מוקלט של 15 שירים שחוזר על עצמו. קבוע בלופ נמצא "סוויט וירג'יניה". הייתי צריך לחשוד שיש מחתרת של מעריצי סטונז שרופים שלא שמעתי עליה...
טוב עכשיו צריך לחכות ל
The Who (שאמרו שיוצאים לסיבוב אחרון לפני ששום חברת ביטוח רפואי לא מבטחת אותם, ודיברו על רצון להופיע במקומות חדשים - משהו חריג עבור שרידי הלהקה הזו).
ג'ינג'ר בייקר מתרושש שוב - איחוד של קרים... אפשר גם בישראל, אבל שיהיה בכל מקום... שניים מהשלישה במצב בריאותי ירוד שגורם לריצ'ארדס להראות בריא כמו שור.
יאללה שוקי. לטיפולך.
לפעמים, כשמתעסקים במיקרו מפספסים את המקרו
רוצה לומר: גם אם הניתוח שלך על הטעם הישראלי ורמת ההיכרות של הקהל הוא נכון, הביצוע של "Midnight Rambler" היה irresistable. הוא היה עצום: מוזיקלי, מלהיב, מחוספס, הציג את חברי הלהקה+טיילור בשיא כוחם, סוחף, מוזיקלי כבר אמרתי? לא צריך להכיר את הסטונז או מוזיקה בכלל כדי לעוף באוויר אחרי הביצוע הזה. אל תשכח שלמרות האורך, יש פה ג'אם על בלוז בסיסי שקל להתחבר אליו מההתחלה, ואז ללכת בעקבות ג'אגר וטיילור-ווד-ריצ'ארדס.
לגבי גלגל"צ- פעם בכמה זמן מתקבלת עוד הוכחה למידת ההשפעה המועטה של התחנה על הטעם המוזיקלי הישראלי. בשבוע שעבר היתה פעם כזאת.
לגבי קשישי רוק אחרים שאולי יופיעו: אם אני שוקי וייס, אני בודק אצל דייויד גילמור מה תכניותיו לעתיד. בישראל מתים על פינק פלויד, וגילמור בוודאי עדיף על ווטרס פה בארץ. זה יהיה סולד אאוט היסטרי, אולי אפילו יותר מהבקסטריט בויז.
The Who- עוד פחות פופלריים בישראל מהסטונז, רק חצי להקה נשארה בחיים, טאונסנד חצי חרש ולדעתי כבר לא מנגן בגיטרה חשמלית (אולי אני טועה פה). אני לא הייתי רוצה לראות אותם, אבל אולי זה רק אני.
Cream- לא באמת מעניינים את הקהל בארץ. את קלפטון סולו, לעומת זאת, יקבלו פה בזרועות פתוחות גם בגיל 90 ועל כיסא גלגלים.
רוצה לומר: גם אם הניתוח שלך על הטעם הישראלי ורמת ההיכרות של הקהל הוא נכון, הביצוע של "Midnight Rambler" היה irresistable. הוא היה עצום: מוזיקלי, מלהיב, מחוספס, הציג את חברי הלהקה+טיילור בשיא כוחם, סוחף, מוזיקלי כבר אמרתי? לא צריך להכיר את הסטונז או מוזיקה בכלל כדי לעוף באוויר אחרי הביצוע הזה. אל תשכח שלמרות האורך, יש פה ג'אם על בלוז בסיסי שקל להתחבר אליו מההתחלה, ואז ללכת בעקבות ג'אגר וטיילור-ווד-ריצ'ארדס.
לגבי גלגל"צ- פעם בכמה זמן מתקבלת עוד הוכחה למידת ההשפעה המועטה של התחנה על הטעם המוזיקלי הישראלי. בשבוע שעבר היתה פעם כזאת.
לגבי קשישי רוק אחרים שאולי יופיעו: אם אני שוקי וייס, אני בודק אצל דייויד גילמור מה תכניותיו לעתיד. בישראל מתים על פינק פלויד, וגילמור בוודאי עדיף על ווטרס פה בארץ. זה יהיה סולד אאוט היסטרי, אולי אפילו יותר מהבקסטריט בויז.
The Who- עוד פחות פופלריים בישראל מהסטונז, רק חצי להקה נשארה בחיים, טאונסנד חצי חרש ולדעתי כבר לא מנגן בגיטרה חשמלית (אולי אני טועה פה). אני לא הייתי רוצה לראות אותם, אבל אולי זה רק אני.
Cream- לא באמת מעניינים את הקהל בארץ. את קלפטון סולו, לעומת זאת, יקבלו פה בזרועות פתוחות גם בגיל 90 ועל כיסא גלגלים.
עמישראל, ללא ספק
גילמור ללא ספק יהיה מכירה היסטרית. פינק פלויד זוכים בישראל למעמד מיוחד - ללא קשר לאיכות ההופעות שלהם (או של הסיעות הנפרדות שיצאו מתוכם). היה די קשה להסביר לאנשים מחו"ל מה בכלל כל העניין שמעוררות ההצהרות של ווטרס לפני חודש... אני חושש שהוא לא יגיע מסיבות פוליטיות (הוא לא נראה אחד שמחפש כותרות ווטרס יעשה לו גהינום יחצ"ני. כסף יש לו).
קלפטון כדור שינה. אם אצל דילן אי אפשר לדעת באיזה מצברוח הוא יהיה הערב - אצת קלפטון אפשר להיות בטוחים שהוא יהיה מרדים. אנשים קמים לפני סוף ההופעה אצלו, ומי שיעקוב אחרי תאריכים ההופעות שלו יראו שהוא מופיע בתדירות - וגודל אולמות - שמתאימים לביטלס ב 1964... (4000 איש להופעה, הופעה כל יום...). רציתי לפני שנה, או שנתיים, לבזבז מיילים של חברת תעופה שיכלו להיות מבוזבזים רק על שלושת המדינות דוברות הגרמנית באירופה - שבמקרה בהן הוא הופיע ערב-ערב. מכרים שכנעו אותי להשאר בבית ואמרו שעדיף שאזכור אותו כמו שראיתיו בפעם האחרונה (והיחידה) ב 1990. אני מניח שזו הסיבה שלא מביאים אותו - המפיקים יודעים שמעמדו בישראל עולה פי עשר על מה שהוא מסוגל לתת כיום.
ראיתי את The Who - לפני שנה באנגליה ובאירלנד - היו מעולים. כמובן שניגנו כמו שצריך, ועל מה שצריך... בגלל ששניהם לא כשירים פיסית לכל השטיקים שאפיינו אותם קרה ופתאום היה אפשר לשמוע אותם מנגנים. וזו הייתה חוויה. הביצועים שלהם מסוגלים להרים קהל בקלות (אלא אם מדובר על הופעות כמו לפני שנה שהיו בחלקן הגדול ביצוע של קוודרופניה שלא ידוע לי כמה היא מוכרת לקהל הרחב בארץ פרט ל 5:15 שהוא staple בגלגל"צ). מסכים שלא יובאו לארץ אלא אם יסכימו לקבל משכורת של דיפ פרפל - ולא נראה לי שזה המצב (אבל חבל... בניגוד לסטונז הם מעולם לא הפכו למיוזיקל של עצמם, מה שאומר שההופעה מחוספסת אבל זה ממש רוק). בדאבלין באו להופעה שלהם פחות אנשים ממה שהיו באים בנוקיה... ובלי במה וציוד מסובכים... מי יודע... מי היה מאמין שהסטונז יביאו 46 אלף איש במחירים כאלה?
ולגבי מידנייט רמבלר... אני אישית לא מתחבר לסגנון של השיר ולמקצב. מעולם לא עבר אצלי, ולא משנה כמה פאזות עברתי. בהופעה בישראל טיילור נתן ביצוע צולע ביחס למה שנתן ברוב ההופעות האחרות של השיר הזה מאז 2012. משהו לא הלך שם. כמובן שלקהל שבשבילו זה הביצוע היחיד בסיבוב (או בחיים) זה מעולה אבל אחד החסרונות שבללכת ליותר מדי מופעים, ולשמוע יותר מדי הקלטות לייב, זה שאתה מעלה את רף הציפיות (קללה. כמובן שבמקרים כמו Gimme Shelter בישראל זו ברכה כי אתה למד להעריך כמה היה משובך מוסיקאלית) האמת שזה מעניין אותי ואני מניח, מנסיון, שבהמשך נדע יותר. בביצוע שלו בהייד פארק (הראשון, זה שבאלבום האייטיונס) אפשר לשמוע לאן הוא יכל לקחת את השיר. יש איזה קטע אתו בסיבוב האירופי הזה - לא מציגים אותו לפני השיר (מה שכן היה בארה"ב, אנגליה ואסיה). הוא לא עולה לקידות האחרונות של חברי הלהקה והוא לא עולה לשיר האקראי ה 3/4 שהוא מלווה במופע (כולל השירים של ריצ'ארדס). נראה כאילו הגימיק מיצה את עצמו, אין התלהבות מהמעורבים וכולם עולים לעשות את העבודה שלהם, כולל טיילור. לא שזה משנה לי... מן הרגע שהבנתי שהוא לא יוביל שירים שבהם כל הגישה משתנה בגלל נוכחותו (Gimme Shelter שוב...) ראיתי בו אורח חשוב, בדיוק כמו שאריק קלפטון עלה לבמה באחת ההופעות שלהם בארה"ב. עניין של טעם.
גילמור ללא ספק יהיה מכירה היסטרית. פינק פלויד זוכים בישראל למעמד מיוחד - ללא קשר לאיכות ההופעות שלהם (או של הסיעות הנפרדות שיצאו מתוכם). היה די קשה להסביר לאנשים מחו"ל מה בכלל כל העניין שמעוררות ההצהרות של ווטרס לפני חודש... אני חושש שהוא לא יגיע מסיבות פוליטיות (הוא לא נראה אחד שמחפש כותרות ווטרס יעשה לו גהינום יחצ"ני. כסף יש לו).
קלפטון כדור שינה. אם אצל דילן אי אפשר לדעת באיזה מצברוח הוא יהיה הערב - אצת קלפטון אפשר להיות בטוחים שהוא יהיה מרדים. אנשים קמים לפני סוף ההופעה אצלו, ומי שיעקוב אחרי תאריכים ההופעות שלו יראו שהוא מופיע בתדירות - וגודל אולמות - שמתאימים לביטלס ב 1964... (4000 איש להופעה, הופעה כל יום...). רציתי לפני שנה, או שנתיים, לבזבז מיילים של חברת תעופה שיכלו להיות מבוזבזים רק על שלושת המדינות דוברות הגרמנית באירופה - שבמקרה בהן הוא הופיע ערב-ערב. מכרים שכנעו אותי להשאר בבית ואמרו שעדיף שאזכור אותו כמו שראיתיו בפעם האחרונה (והיחידה) ב 1990. אני מניח שזו הסיבה שלא מביאים אותו - המפיקים יודעים שמעמדו בישראל עולה פי עשר על מה שהוא מסוגל לתת כיום.
ראיתי את The Who - לפני שנה באנגליה ובאירלנד - היו מעולים. כמובן שניגנו כמו שצריך, ועל מה שצריך... בגלל ששניהם לא כשירים פיסית לכל השטיקים שאפיינו אותם קרה ופתאום היה אפשר לשמוע אותם מנגנים. וזו הייתה חוויה. הביצועים שלהם מסוגלים להרים קהל בקלות (אלא אם מדובר על הופעות כמו לפני שנה שהיו בחלקן הגדול ביצוע של קוודרופניה שלא ידוע לי כמה היא מוכרת לקהל הרחב בארץ פרט ל 5:15 שהוא staple בגלגל"צ). מסכים שלא יובאו לארץ אלא אם יסכימו לקבל משכורת של דיפ פרפל - ולא נראה לי שזה המצב (אבל חבל... בניגוד לסטונז הם מעולם לא הפכו למיוזיקל של עצמם, מה שאומר שההופעה מחוספסת אבל זה ממש רוק). בדאבלין באו להופעה שלהם פחות אנשים ממה שהיו באים בנוקיה... ובלי במה וציוד מסובכים... מי יודע... מי היה מאמין שהסטונז יביאו 46 אלף איש במחירים כאלה?
ולגבי מידנייט רמבלר... אני אישית לא מתחבר לסגנון של השיר ולמקצב. מעולם לא עבר אצלי, ולא משנה כמה פאזות עברתי. בהופעה בישראל טיילור נתן ביצוע צולע ביחס למה שנתן ברוב ההופעות האחרות של השיר הזה מאז 2012. משהו לא הלך שם. כמובן שלקהל שבשבילו זה הביצוע היחיד בסיבוב (או בחיים) זה מעולה אבל אחד החסרונות שבללכת ליותר מדי מופעים, ולשמוע יותר מדי הקלטות לייב, זה שאתה מעלה את רף הציפיות (קללה. כמובן שבמקרים כמו Gimme Shelter בישראל זו ברכה כי אתה למד להעריך כמה היה משובך מוסיקאלית) האמת שזה מעניין אותי ואני מניח, מנסיון, שבהמשך נדע יותר. בביצוע שלו בהייד פארק (הראשון, זה שבאלבום האייטיונס) אפשר לשמוע לאן הוא יכל לקחת את השיר. יש איזה קטע אתו בסיבוב האירופי הזה - לא מציגים אותו לפני השיר (מה שכן היה בארה"ב, אנגליה ואסיה). הוא לא עולה לקידות האחרונות של חברי הלהקה והוא לא עולה לשיר האקראי ה 3/4 שהוא מלווה במופע (כולל השירים של ריצ'ארדס). נראה כאילו הגימיק מיצה את עצמו, אין התלהבות מהמעורבים וכולם עולים לעשות את העבודה שלהם, כולל טיילור. לא שזה משנה לי... מן הרגע שהבנתי שהוא לא יוביל שירים שבהם כל הגישה משתנה בגלל נוכחותו (Gimme Shelter שוב...) ראיתי בו אורח חשוב, בדיוק כמו שאריק קלפטון עלה לבמה באחת ההופעות שלהם בארה"ב. עניין של טעם.
ציףציף1000
New member
אתם קצת אופטימיים נראה לי, אבל מי יודע
גילמור לא יבוא, כי הדעות שלו לא שונות בהרבה מאלו של ווטרס. מצד שני, אשתו ממוצא יהודי, אז אולי.
רוג'ר דולטרי ממשיך להופיע והוא במצב בריאותי מצויין, יחסית לבני גילו. אבל הוא מופיע בעיקר בלי טאונסנד, שהוריד פרופיל. דולטרי לבד, יכול אף יכול להגיע לכאן. אם השניים ייצאו לטור אחרון, יש סיכוי שיגיעו ביחד.
את קרים הייתי שמחה לראות כאן ביחד, ומבחינתי שג'ינג'ר יילך מכות עם כולם, על הבמה. אבל ספק רב אם זה יקרה. קלפטון סולו - הוא אמר שהוא מצמצם פעילות ולא רוצה לצאת יותר לטורים.
דייויד בואי לא מופיע עוד, נקודה.
ברוס - יש בהחלט סיכוי. נקווה.
אבל מה שנקבל זה שוב את איאן אנדרסון.
גילמור לא יבוא, כי הדעות שלו לא שונות בהרבה מאלו של ווטרס. מצד שני, אשתו ממוצא יהודי, אז אולי.
רוג'ר דולטרי ממשיך להופיע והוא במצב בריאותי מצויין, יחסית לבני גילו. אבל הוא מופיע בעיקר בלי טאונסנד, שהוריד פרופיל. דולטרי לבד, יכול אף יכול להגיע לכאן. אם השניים ייצאו לטור אחרון, יש סיכוי שיגיעו ביחד.
את קרים הייתי שמחה לראות כאן ביחד, ומבחינתי שג'ינג'ר יילך מכות עם כולם, על הבמה. אבל ספק רב אם זה יקרה. קלפטון סולו - הוא אמר שהוא מצמצם פעילות ולא רוצה לצאת יותר לטורים.
דייויד בואי לא מופיע עוד, נקודה.
ברוס - יש בהחלט סיכוי. נקווה.
אבל מה שנקבל זה שוב את איאן אנדרסון.
אגב... לא שמישהו קורא פה בפורום מהמעורבים
אגב... לא שמישהו קורא פה בפורום מהמעורבים, אבל לפעמים רוצים לפרוק. מיד אחרי הריצה המטורפת לגדרות (כרטיסי דשא) נצמדתי עם המשפחה לגדר, ובצמצום ובלי לפרוס שמיכת טריטוריה כאילו שלא ידוע שככל שמתקרבים להופעה אתה מקפל אותה ונשאר עם ה 160 סמ"ר שלך... עמדו לידי זוג מבוגר שבעל היה מין גברתן כזה עם מראה ש... בואו נגיד שלא המראה שאתה מצפה לפגוש בסטונז. אולי כנהג המונית בשדרות רוקח בסוף. התחילו דחיפות בינו ובין בחורה שללא ספק הייתה תל אביבית טיפוסית. קודם על המקום, אחרי זה על כל דבר אפשרי. להוא מפריע עשן המריחואנה, להיא מפריע הסיגריות. מים שמשפריצים (עם מין שפריצר כזה של פרחים...), "אתה עארס בטח תדקור אותי", "את על הזין עוד מילה ואני...". עשר דקות של תמצית כל מה שיכול להיות רע בישראלים. כולם התחפרו במקום ועשו דווקא באים אמא לאחרים. הגברתן דחק את הבן שלי הצידה (סתם ככה), לי זה הדבר היחיד שמשחרר את הסעיף (הילדים). עוד דחיפות וצעקות, ועירוב הורים. מאחר ובמופע של הסטונז הצד הלא גברתי ברוב מוחץ, האיש המבוגר מצא עצמו במצור. במיוחד מהבחורה ה"תל אביבית" שפשוט... לא סגרה עלוי את הפה. רמי פורטיס עלה והוא שר כל שיר. התחילו להגמר המים וכוסות המים שהביאו השומרים לא הספיקו. הוא, במין מחוות פיוס בלי להגיד סליחה מפורשות, הביא לילדים שלי בקבוק סגור של מים בטעמים. אחרי זה גם מנטוס. ואחרי זה גם חטיף. התחיל המופע ואני והוא מתחרים במי שר יותר במדויק את השירים – משאירים הרחק מאחור את כל השאר. הרגשתי חרא. היה חם כמו בגהינום (ליד הגדרות – אפקט הצפיפות הפך את החום למשהו ברמה של להיות כלוא בתא מברזל עם נקב קטן לאוויר שמספיק בדיוק בשביל לא להחנק למוות). הרוב היו בסדר אבל הסעיף עולה לאנשים וברדיוס של חמש מטר כל אדם פשוט שפך את כל הרעל שהיה לו. כשצעדנו בפארק בשמש ראיתי שיירה של מעריצים הולכים עם מין שלט שהכנינו. צחקתי וחשבתי שזה מזכיר את הצילומים מתחילת פסטיבל הנפל של אלטמונט בסרט "תנו לי מחסה". כשהתחילה כמעט קטטה המונית ליד הגדר זה עוד היה מגיע בדיוק לזה. פעם אחרונה שאני נכנס לכזה דבר בהופעה. בפעם הבאה אני מראש רק המרגיע.
אגב... לא שמישהו קורא פה בפורום מהמעורבים, אבל לפעמים רוצים לפרוק. מיד אחרי הריצה המטורפת לגדרות (כרטיסי דשא) נצמדתי עם המשפחה לגדר, ובצמצום ובלי לפרוס שמיכת טריטוריה כאילו שלא ידוע שככל שמתקרבים להופעה אתה מקפל אותה ונשאר עם ה 160 סמ"ר שלך... עמדו לידי זוג מבוגר שבעל היה מין גברתן כזה עם מראה ש... בואו נגיד שלא המראה שאתה מצפה לפגוש בסטונז. אולי כנהג המונית בשדרות רוקח בסוף. התחילו דחיפות בינו ובין בחורה שללא ספק הייתה תל אביבית טיפוסית. קודם על המקום, אחרי זה על כל דבר אפשרי. להוא מפריע עשן המריחואנה, להיא מפריע הסיגריות. מים שמשפריצים (עם מין שפריצר כזה של פרחים...), "אתה עארס בטח תדקור אותי", "את על הזין עוד מילה ואני...". עשר דקות של תמצית כל מה שיכול להיות רע בישראלים. כולם התחפרו במקום ועשו דווקא באים אמא לאחרים. הגברתן דחק את הבן שלי הצידה (סתם ככה), לי זה הדבר היחיד שמשחרר את הסעיף (הילדים). עוד דחיפות וצעקות, ועירוב הורים. מאחר ובמופע של הסטונז הצד הלא גברתי ברוב מוחץ, האיש המבוגר מצא עצמו במצור. במיוחד מהבחורה ה"תל אביבית" שפשוט... לא סגרה עלוי את הפה. רמי פורטיס עלה והוא שר כל שיר. התחילו להגמר המים וכוסות המים שהביאו השומרים לא הספיקו. הוא, במין מחוות פיוס בלי להגיד סליחה מפורשות, הביא לילדים שלי בקבוק סגור של מים בטעמים. אחרי זה גם מנטוס. ואחרי זה גם חטיף. התחיל המופע ואני והוא מתחרים במי שר יותר במדויק את השירים – משאירים הרחק מאחור את כל השאר. הרגשתי חרא. היה חם כמו בגהינום (ליד הגדרות – אפקט הצפיפות הפך את החום למשהו ברמה של להיות כלוא בתא מברזל עם נקב קטן לאוויר שמספיק בדיוק בשביל לא להחנק למוות). הרוב היו בסדר אבל הסעיף עולה לאנשים וברדיוס של חמש מטר כל אדם פשוט שפך את כל הרעל שהיה לו. כשצעדנו בפארק בשמש ראיתי שיירה של מעריצים הולכים עם מין שלט שהכנינו. צחקתי וחשבתי שזה מזכיר את הצילומים מתחילת פסטיבל הנפל של אלטמונט בסרט "תנו לי מחסה". כשהתחילה כמעט קטטה המונית ליד הגדר זה עוד היה מגיע בדיוק לזה. פעם אחרונה שאני נכנס לכזה דבר בהופעה. בפעם הבאה אני מראש רק המרגיע.
סטונס בישראל - A Night to Remember
לאחרונה התחילו לשדר ברדיו איזה פרסומת (בלי פרסומות בבקשה) למולטי ויטמין לאנשים שרוצים לשמור על אורח חיים בריא ודינמי. אני לא יודע אם ג'אגר שמע את אותה פרסומת, אבל חברים, אני חייב, פשוט חייב, את מה שהאיש הזה לוקח! שעתיים של הופעה - ריצות מצד לצד, קפיצות ושאגות - פלא טבע. אפילו ווד וריצ'רדס לא האמינו למראה עיניים. הם היו בטוחים שהאריה הזקן הזה כבר גמור... מהחום של תל אביב. איפה?! פשוט אין דברים כאלה.
אני עדיין מנסה לסדר את המחשבות שלי אחרי האירוע ההיסטורי מאתמול. אנשים יכולים לצחוק ולזלזל אבל זה בהחלט היה אירוע "היסטורי". לא צריך להיות צדקנים ולצקצק "הביטלס היו גדולים מהם", "לד זפלין היא להקת הרוק הגדולה בעולם". כל להקה גדולה אחרת שתזכירו לא עומדת 50 שנה על הבמה. נו, תנסו למצוא עוד אחת.
בינינו הרוב כבר לא ממש עומדים - הם שוכבים להם בנחת. מתחת לאיזה אבן. או פיסת אדמה.
זו לא הייתה הופעה גדולה - זו הייתה הופעה מושלמת. פשוט ולעניין. כל מה שהם נגעו בו - זהב. טהור.
oren29at ו- Barmelai ניתחו טוב ממני את מה שקרה אתמול ואני רק יכול להניד עם הראש בחיוב. קראתי גם ביקורות על אי דיוקים וזיופים... באמת. על מה אתם מדברים. לא מדובר כאן על תיאטרון או אופרה... זה רוק'נרול. אנד איי לייק איט.
מבחינת האירוע וההפקה – על פניו הכל עבר חלק רק חבל שלא חילקו שם שקיות הפתעה – עם אוויר. החום היה בלתי נסבל אבל על זה אי אפשר לבוא בטענות לשוקי וייס. נראה לי לא ?!
מה שכן, מופע הזיקוקין שהיה בסוף היה הדבר החלש ביותר בכל ההופעה... אחרי שעתיים של פיצוצים וחישמולים מהבמה - עוד 2 דקות של בומים לא יעשו אותנו מאושרים יותר. עוד קצת מהסטונס – כן.
מאוחר יותר אנסה להעלות גם אני איזה צילום מאתמול. נראה מי מבינינו הצליח לתפוס בתמונה אחת את מס' הראשים הגדול ביותר.
חברים ראינו אתמול את מופע הרוק הגדול מכולם. ושלא ינסו למכור לכם משהו אחר. גם לא במחיר של שקית אוויר.
ולתזכורת, קחו 45 שניות של תהילת עולם
לאחרונה התחילו לשדר ברדיו איזה פרסומת (בלי פרסומות בבקשה) למולטי ויטמין לאנשים שרוצים לשמור על אורח חיים בריא ודינמי. אני לא יודע אם ג'אגר שמע את אותה פרסומת, אבל חברים, אני חייב, פשוט חייב, את מה שהאיש הזה לוקח! שעתיים של הופעה - ריצות מצד לצד, קפיצות ושאגות - פלא טבע. אפילו ווד וריצ'רדס לא האמינו למראה עיניים. הם היו בטוחים שהאריה הזקן הזה כבר גמור... מהחום של תל אביב. איפה?! פשוט אין דברים כאלה.
אני עדיין מנסה לסדר את המחשבות שלי אחרי האירוע ההיסטורי מאתמול. אנשים יכולים לצחוק ולזלזל אבל זה בהחלט היה אירוע "היסטורי". לא צריך להיות צדקנים ולצקצק "הביטלס היו גדולים מהם", "לד זפלין היא להקת הרוק הגדולה בעולם". כל להקה גדולה אחרת שתזכירו לא עומדת 50 שנה על הבמה. נו, תנסו למצוא עוד אחת.
בינינו הרוב כבר לא ממש עומדים - הם שוכבים להם בנחת. מתחת לאיזה אבן. או פיסת אדמה.
זו לא הייתה הופעה גדולה - זו הייתה הופעה מושלמת. פשוט ולעניין. כל מה שהם נגעו בו - זהב. טהור.
oren29at ו- Barmelai ניתחו טוב ממני את מה שקרה אתמול ואני רק יכול להניד עם הראש בחיוב. קראתי גם ביקורות על אי דיוקים וזיופים... באמת. על מה אתם מדברים. לא מדובר כאן על תיאטרון או אופרה... זה רוק'נרול. אנד איי לייק איט.
מבחינת האירוע וההפקה – על פניו הכל עבר חלק רק חבל שלא חילקו שם שקיות הפתעה – עם אוויר. החום היה בלתי נסבל אבל על זה אי אפשר לבוא בטענות לשוקי וייס. נראה לי לא ?!
מה שכן, מופע הזיקוקין שהיה בסוף היה הדבר החלש ביותר בכל ההופעה... אחרי שעתיים של פיצוצים וחישמולים מהבמה - עוד 2 דקות של בומים לא יעשו אותנו מאושרים יותר. עוד קצת מהסטונס – כן.
מאוחר יותר אנסה להעלות גם אני איזה צילום מאתמול. נראה מי מבינינו הצליח לתפוס בתמונה אחת את מס' הראשים הגדול ביותר.
חברים ראינו אתמול את מופע הרוק הגדול מכולם. ושלא ינסו למכור לכם משהו אחר. גם לא במחיר של שקית אוויר.
ולתזכורת, קחו 45 שניות של תהילת עולם
בשביל להיות ג'אגר צריך
1. גנים (אביו מת בגיל מופלד)
2. שיעורי בלט (ככל הנראה הסוד שלו לשמירה על הגמישות)
3. פרפקציוניזם על גבול החולניות
4. להיות קונטרול פריק
5. המון אגו
וכמובן שצריך המון מזל ולדעת לכתוב.
לגבי הזיופים - זה מתייחס לריצ'ארדס - שתמיד היה קריזיונר ולא יציב. כמה מהשירים הגדולים ביותר שלהם נכתבו כשהוא עשה נסיונות שמוזיקאי לפי הספר היה מגדיר אותם כתאונה (החסרת מיתר, אי-כיוון הגיטרה, הקלטת ליין גיטרה לשיר מתוך רמקול המשדר לתוך טייפ ריקורדר). העניין הוא שעכשיו הם רק להקת לייב ואנשים שלוקחים מאוד ברצינות את העניין מוצאים טעם לפגם בכל שבכל הופעה הוא "דופק" איזה שיר עם נגינה בסולם לא נכון, או הסולואים הארוכים שלו בסימפטי וסטיספקשן שיחסית לעובדה שהמבצע שלהם עומד בקדמת הבמה וכל הזרקורים עליו (זה השלב שבו הוירטואוז לוקח פיקוד) - נשמעים צורמים. מצד שני הסטונז תמיד התבססו על מין טנגו מסוכן של פרובוקציות, רישול ושואו שלוכד אנשים. מי שיראה את ההופעה שלהם בהייד פארק ב 1969 יתקף התקף חרדה. כשמיק טיילור הצתרף לסטונז הוא קיבל הלם מכמה שהם היו חלודים. המבקרים רוצחים אותם על זה אבל בעיני המעריצים זה הקסם של הלהקה. משהו כמו התזזיתיות של ג'ימי פייג' שנראית מביכה למי שלא אוהב את זפלין. יש המון אנשים קנטרניים וציניים (היה כתוב בעיתון שהם חיים פחות, אגב) והסטונז מטרה מושלמת. העניין הוא שהסטונז שמים ז*ן עליהם. והמעריצים נהנים מכל רגע.
1. גנים (אביו מת בגיל מופלד)
2. שיעורי בלט (ככל הנראה הסוד שלו לשמירה על הגמישות)
3. פרפקציוניזם על גבול החולניות
4. להיות קונטרול פריק
5. המון אגו
וכמובן שצריך המון מזל ולדעת לכתוב.
לגבי הזיופים - זה מתייחס לריצ'ארדס - שתמיד היה קריזיונר ולא יציב. כמה מהשירים הגדולים ביותר שלהם נכתבו כשהוא עשה נסיונות שמוזיקאי לפי הספר היה מגדיר אותם כתאונה (החסרת מיתר, אי-כיוון הגיטרה, הקלטת ליין גיטרה לשיר מתוך רמקול המשדר לתוך טייפ ריקורדר). העניין הוא שעכשיו הם רק להקת לייב ואנשים שלוקחים מאוד ברצינות את העניין מוצאים טעם לפגם בכל שבכל הופעה הוא "דופק" איזה שיר עם נגינה בסולם לא נכון, או הסולואים הארוכים שלו בסימפטי וסטיספקשן שיחסית לעובדה שהמבצע שלהם עומד בקדמת הבמה וכל הזרקורים עליו (זה השלב שבו הוירטואוז לוקח פיקוד) - נשמעים צורמים. מצד שני הסטונז תמיד התבססו על מין טנגו מסוכן של פרובוקציות, רישול ושואו שלוכד אנשים. מי שיראה את ההופעה שלהם בהייד פארק ב 1969 יתקף התקף חרדה. כשמיק טיילור הצתרף לסטונז הוא קיבל הלם מכמה שהם היו חלודים. המבקרים רוצחים אותם על זה אבל בעיני המעריצים זה הקסם של הלהקה. משהו כמו התזזיתיות של ג'ימי פייג' שנראית מביכה למי שלא אוהב את זפלין. יש המון אנשים קנטרניים וציניים (היה כתוב בעיתון שהם חיים פחות, אגב) והסטונז מטרה מושלמת. העניין הוא שהסטונז שמים ז*ן עליהם. והמעריצים נהנים מכל רגע.
הייתי מוסיף ואומר שצריך גם לדעת לפרגן
לא משנה כמה האגו שלך נפוח ועד כמה תהיה קונטרול פריק, מה שבטוח (ועל אחת וכמה בהופעה כזו), זה שאם לא תדע לפרגן לחברים שאיתך אף אחד שם לא יספור אותך. כולם שם עובדים בשביל ג'אגר ובשביל השואו אוף שלו. הוא הפרונט מן ומי שלא מבין שהמשחק הוא של ג'אגר לא מבין את העסק. אבל גם ג'אגר מבין את כללי המשחק והוא יודע להעריך את זה.. וזה היה ניכר בקטע בו הוא הציג את כל החברים על הבמה, והביא להם בקטנות.
ולגבי ריצ'ארדס - הבן אדם נראה בכלל מפלנטה אחרת. זיופים או לא.
לא משנה כמה האגו שלך נפוח ועד כמה תהיה קונטרול פריק, מה שבטוח (ועל אחת וכמה בהופעה כזו), זה שאם לא תדע לפרגן לחברים שאיתך אף אחד שם לא יספור אותך. כולם שם עובדים בשביל ג'אגר ובשביל השואו אוף שלו. הוא הפרונט מן ומי שלא מבין שהמשחק הוא של ג'אגר לא מבין את העסק. אבל גם ג'אגר מבין את כללי המשחק והוא יודע להעריך את זה.. וזה היה ניכר בקטע בו הוא הציג את כל החברים על הבמה, והביא להם בקטנות.
ולגבי ריצ'ארדס - הבן אדם נראה בכלל מפלנטה אחרת. זיופים או לא.
כל הביקורות- במאמרי הפורום
בקטגוריה מיוחדת מתחת לערך "The Rolling Stones"
http://www.tapuz.co.il/forums2008/articles/default.aspx?forumid=552&cId=3665&sId=4912
כרגע יש לנו 4, מי יתן ויהיו יותר
(הוספתי גם להודעות המתחלפות בראש הפורום)
בקטגוריה מיוחדת מתחת לערך "The Rolling Stones"
http://www.tapuz.co.il/forums2008/articles/default.aspx?forumid=552&cId=3665&sId=4912
כרגע יש לנו 4, מי יתן ויהיו יותר
(הוספתי גם להודעות המתחלפות בראש הפורום)
היה חם. באמת חם. וגם צפוף.
ומשמעת מים. וחם. וצפוף מאד. אבל אם זה מה ששומעים במקום החם ביותר בגיהנום, זהו המקום שבו אני רוצה להיות.
אחת ההופעות הטובות ביותר שהייתי בהן. אולי אפילו הטובה ביותר.
את הפוסט מורטם נשאיר לפעם אחרת, אבל תוך כמה שנים עידןהופעות הפארקים והאיצטדיונים ברוק יבוא לקיצו. צריך להתענג עליו ככל האפשר. וכל עוד לנו יש כח לעמוד כל כך הרבה שעות.
ומשמעת מים. וחם. וצפוף מאד. אבל אם זה מה ששומעים במקום החם ביותר בגיהנום, זהו המקום שבו אני רוצה להיות.
אחת ההופעות הטובות ביותר שהייתי בהן. אולי אפילו הטובה ביותר.
את הפוסט מורטם נשאיר לפעם אחרת, אבל תוך כמה שנים עידןהופעות הפארקים והאיצטדיונים ברוק יבוא לקיצו. צריך להתענג עליו ככל האפשר. וכל עוד לנו יש כח לעמוד כל כך הרבה שעות.
ציףציף1000
New member
כי לא יהיו עוד אמנים שיוכלו להחזיק על הכתפיים
מופעים עם עשרות אלפי צופים. לא לטווח הארוך, בכל אופן. אני לא מדברת על טימברלייקים וריאנות למיניהם, אלא על רוק. מעבר לדור של שנות השישים, אולי השבעים, אין אמני רוק שיכולים להביא מאסות כאלו של אנשים לפארקים או איצטדיונים. כשאלו ייצאו לפנסיה (לא נאמר "ימותו") לא יהיה מי שייקח את מקומם.
מופעים עם עשרות אלפי צופים. לא לטווח הארוך, בכל אופן. אני לא מדברת על טימברלייקים וריאנות למיניהם, אלא על רוק. מעבר לדור של שנות השישים, אולי השבעים, אין אמני רוק שיכולים להביא מאסות כאלו של אנשים לפארקים או איצטדיונים. כשאלו ייצאו לפנסיה (לא נאמר "ימותו") לא יהיה מי שייקח את מקומם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.