oh my god...

[ניתי55]

אהלן ניני-

נכון המטרה שלהם טובתם בלבד מקדשת את כל האמצעים האפשריים להילחם בי גם עם זה בדרך פוגע בנכד שלהם ובמשפחתו... תראי ההורים שלי בקושי באים ואם הם באים הם מתקשרים קודם מוודאים עם זה נוח ורק אז באים וגם לא בלחץ אבא שלי אולי פעם בשבוע שבוע וחצי גם ככה לפני הילד הייתי רואה אותו אצלי פעם בשבועים עד חודש... איין לו זמן ואם יש להם הם רוצים להיות ביחד ההורים שלי והם לא מעוניינים לחיות את חיינו בניגוד למשפחתו שכנראה איין להם עניין אז הם מתרכזים בחיי הילדים ובלחיות בסרטים של נדמה לי שעשו לי כך או אחרת, כן אם היית חמתי היה לי טוב אבל נפלתי חזק וכרגע אני סובלת מהתוצאות ...

 

[ניתי55]

עדכון נוסף-

דרך אגב שאח של בעלי אמר להורים שלו שהוא הולך להציע נישואין לגיסתי לעתיד אז היא דיברה איתי ואמרה לי: "לא רציתי שהוא יתחתן עכשיו ורציתי להגיד לו להתחתן עוד שנה בערך אבל התאפקתי לא להגיד " מבינים על האח הזה מתאפקים להרוס ועל הזקן שלי מתגלחים , מתנסים ... דרך אגב בשלב כלשהו שבעלי השתחרר מהצבא היה לו חברה שרצתה להתחתן האמא שלו חמתי לקחה תמונה שלה לאיזה מישהי מגדת עתידות משהו שתגיד לה מה יהיה כי היא לא רוצה שהם יתחתנו , והמגדת עתידות אמרה לי שהם יפרדו אחרי שנה וכך היה ... אתם קולטות כמה היא מתערבת? ומה שמכעיס זה שכל ההתנהגות שלה מצופה במעטה של "נחמדות משהו" חושבים שהיא עדינה אבל לאישה הזאת יש תמיד מה לאמר זה פשוט מדהים וכולם חושבים שהיא עדינת נפש וטובה ומתחת מסתתר אדם שמתערב ללא הפסקה ולא ממש מודע לזה שהוא שורף גשרים בדרך, וכולם חושבים כמה הוא קדוש מעונה בסוף... תגידו יש צדק בעולם? ואם כן אז איפה? כי יש הרגשה שיש לאנשים מהסוג הזה אלוהים משלהם... כואב.. ועצוב וזה האמת.... ניתי

 

[ניני51]

ניתי, חמותך היא מהזן הכי מסוכן.

אף אחד לא מבין את הנחשיות שלה. כי היא הכל אומרת יעני בנחמדות. כנראה שאף אחד במשפחה לא יכול לעמוד בפניה.

 

[ניתי55]

לניני החמודה-

זה נכון מאוד , אבל יש לי ההרגשה שהכל מטיפשות לא מחוכמה אפשהו אני מרגישה שאם היה לה את החוכמה היא הייתה מכירה בהתנהגותה לא בסדר, אבל היא לא מרגישה שהיא מנסה להאחז בלהחליט עדיין לילדיה ... ולא משחררת רסן. ניני אני נמשכת לכתוב ולכתוב ואני חייבת לפרוש לעשות לקטנציק אוכל המון תודה לך , את חמה שצריך לשכפל ניתי

 

[ניני51]

ניתי את חמודה להפליא, לכי להכין לו

אבל תדעי לך שיש לך חמות מניפולטיבית מאוד. ושום הבנה וחוכמה לא תפסיק את זה המניפולציה. רק התנהגות "מגעילה" מצידך. תנטרל את ה"נחמדות" שלה. אם תראי לה שאת לא פוחדת ממנה ע"י זה שאת מגעילה וחמוצה אליה, היא תעלם. כי כוחה מגיע מהעובדה שבני המשפחה פוחדים ממנה. תראי לה שאת לא פוחדת ממנה, ותראי איך היא מתנהגת כמו כלבלב מאולף.

 

[ניני51]

ניתי, אני כבר מאמצת אותך לכלתי.

ובכל זאת, הייתי מייעצת לך לעשות הכל כדי להגן על ילד הקטן שלך שזקוק מאוד להגנה מהמשפחה האגרסיבית של בעלך. למצוא המון תירוצים מדוע אסור להחזיר את הילד על הידיים. יש לו חום, הוא משלשל, הרופא לא מרשה, אתם מצוננים, אסור להזיז אותו כי היה פג. אסור לנענע אותו כי הוא יצא מפגר. כן המוח נפגע מנענועים. ואפילו לשכב לידו, ולגונן עליו פיזית כדי שלא יקחו אותו על הידיים. את מחוייבת להגן עליו מפני המשפחה של בעלך ומפני בעלך גם. תאיימי שתביאי הבייתה עובדת סוציאלית שתזרוק את המשפחה שלו לכל הרוחות. כי טובת הילד היא לא לגעת בו חוץ ממך. ואם הם לא יעשו את זה הם עוברים על חוק הגנת הילד. וזה כבר משהו לבית המשפט. עדיף לאיים עליהם כך שהם יפחדו ממך. אבל את תגני על הבן שלך. יכול להיות שגם בעלך יצא נגדך, אבל תגידי לו שאת עושה מה שהרופאים אומרים לך לעשות וזהו. אני הייתי עוברת למשפחתי לקיבוץ לבד עם הילד בלי הבעל, ל3 חודשים כדי לגדל את הילד בשקט. לדעתי יכול להגרם לו נזק ממשי מהמשפחה המופרעת הזאת. ואת צודקת שאת חרדה לשלומו. שום תגובת אינטרנט לא תעזור. פשוט קומי תארזי משהו לתינוק ותסעי לקיבוץ להוריך בלי להגיד כלום לבעלך, אחרת יתנגד לנסיעה. כשתגיעי לשם תאמרי לו שזה מה שאת צריכה לעשות לילד בפקודת הרופאים. ואם הוא רוצה שתחזרי שיסלק את המשפחה מהבית עד שהרופאים ירשו להם להגיע, ולא כולם ביחד. תזכרי שהוא בכל זאת נולד פג ותפקידך להגן עליו.

 

[ניתי55]

תגובה-

במקרה כזה הייתי פותחת מלחמת עולם, את לא מכירה אותו ואותם זה בילתי אפשרי הם רוצים הם מקבלים אצל בעלי הכל... לגיטימי ומקובל .... תראי אם הייתי מתנהגת ככה מחר כבר הייתי מתגרשת ... גם ככה עד היום התהלכתי על ביצים רכות רק עכשיו אני כלפתה עם חותמת .. .אבל להגיע לפסים כאלה זה לא יחזיק מעמד , וכן קשה לי להגן עליו אבל אם אלך נגד משפחתו של בעלי אאבד את משפחתי שלי, כואב ונכון תודה לך ניתי

 

[ניני51]

ניתי, את יודעת מה בדיוק המצב.

אז לפחות תהיה ממש ביצ'ית אליהם, תזכרי שאת לא באמת כזאת. את רק כך בגלל שאת חייבת להגן על הילד שלך.

 

[ניתי55]

את בסדר-

וואלה איזה חמות COOL את ערה בשעות כאלה גולשת באינטרנט... אצל חמתי ב-9:30 כיבוי אורות ...ולמזלי היא לא כזאת מתקדמת ומפותחת לשבת ליד המחשב ולהיכנס לפורומים... ניתי

 

[ניתי55]

אני פורשת לשעה-

טוב אני הולכת להכין אוכל לילד ולחתל אותו , אחזור אח"כ בטח כבר לא יהיה פה נפש חיה , לילה טוב חלומות פז יקירי... אשמח לתגובות, אוהבת ניתי

 

[ניני51]

ניתי, אני יודעת יותר מהבן שלי על

האינטרנט. ומי שיוצא נשכר מכל זה זה הנכדים שלי. אני מורידה להם משחקים שחבל"ז. אני אוהבת לגלוש בלילות. אז אני הכי מרוכזת. אני לפני 3 לא הולכת לישון.

 

[ניתי55]

קיבלתי ממנו מייל תגובה-

בעלי שלך לי מייל חזרה שאיין לו מה לכעוס באמת סיפור עצוב של ההיא ואם תסתכלי עמוק תראי שאיין שום קשר ואני לא אתחיל לפרט להורים שלי איין זמן לזה... מה אתם אומרות הוא לא מודע לזה? הוא בוחר לא לחשוב שזה מאוד דומה אצלינו... אני כבר באמת לא יודעת מה לאמר ולחשוב...

 

[ניני51]

ניתי יקירתי, בעלך לא רואה את הקשר.

חבל על הזמן. תמשיכי להיות חמוצה להורים שלו, ואם בעלך ישאל למה? תגידי שיש לך דיכאון אחרי לידה. ושמוטב שיעזבו אותך גם בשקט. תתחילי קצת לשחק. נכון שלימדו אותנו לא לשקר אבל לפעמים צריך חמודה. את עושה את זה למען שלום התינוק שלך.

 

[רמה]

את לא מכירה אותי

אבל אם שלחת לבעלך את המייל הזה כנראה שאת באמת על סף התמוטטות עצבים ונאחזת בקש האחרון. אומרים שצרת רבים חצי נחמה אז אני רוצה לספר לך משהו: כשהלכתי ללדת לא סיפרנו ( אני ובעלי) לאף אחד אבל בגלל שזה נמשך הרבה זמן וחמי וחמותי התקשרו כל 5 דקות הם הבינו לבד ומצאתי את עצמי עם צירים כואבים בחדר הלידה כשלידי כמובן בעלי , אמא שלו וחמי שבודק את רמת הצירים במוניטור!!! הייתי צריכה להגיד לבעלי שאני רוצה שכולם יצאו כי כבר ממש כואב לי ורק כשהוא אמר להם ( אחרי שהחליף צבעים) הם יצאו. לא לפני שחמותי דאגה להגיד לי שאם יהיו לי צירים באמת חזקים אני לא אוכל לדבר. מה דעתך? היש יותר גרוע מכך? תתעודדי מותק.

 

[ניני51]

רמה, הדרך הכי טובה, זה לעשות פרצוף

חמוץ לחמות. ובעיקר לשתוק. אם את רוצה משהו ממנה שהבן שלך יגיד לה. הכי טוב לא לדבר איתה ישירות. רק דרך הבן. אם היא מתקשרת אליך הבייתה תעבירי אותו ישר לבן שלה. ואם היא מתקשרת כשהוא לא נמצא הכי טוב לרכוש טלפון עם שיחה מזוהה. תמיד את יכולה לומר שישנת. או ירדת רגע לזבל. יש מספיק תירוצים לא לענות

 

[רמה]

ניני הי

פרצוף חמוץ אני לא יודעת לעשות ( באמת! ) ולגבי הטלפונים הבעיה שהיא מתקשרת אלי על מנת לדבר אתי כי היא חושבת שאני הבת שלה וממילא בעלי מנפנף אותה כל פעם שהיא מתקרצצת עליו. הם גם באים פעמיים בשבוע ( יש אפילו ימים קבועים) אז כשלא עניתי בכוונה לטלפון הם פשוט צילצלו אלי מ ה א י נ ר ק ו ם!

 

[ניני51]

מסכנה רמה, איזה קרציות יש לך בתור

חם וחמות. את צריכה אחת כמוני, שאת תשאלי אותי מתי אני מגיעה לביקור. כי אני מצחיקה בכייף. הנכד הקטן לא יורד ממני. הוא שוקל 12 קילו והוא רק בן 9 חודשים. הוא עומד וזוחל וגבוה. ובעיקר מחפש את החזה שלי לאכילה. הוא עדיין יונק. ואני באמת אין לי כוח לטייל איתו על הידיים כי לפעמים הוא מבקש את זה. יש לי רק מזל אחד. הבן שלי וכלתי לא אוהבים להשאיר את הילדים אצל הסבתות והסבים, כי הם אוהבים שהם נהנים ביחד איתם. אז הם תמיד יוצאים ביחד עם הילדים. איזה כייף לנו.

 

[ניתי55]

לרמה תגובה-

בעלך איתך את זכית בדבר היקר מכל תמיכה בך והבנה הדדית תשמחי, אני מאושרת בשבילך כי בשביל עצמי כבר איין תיקווה ניתי

 

[ניתי55]

תגובה נוספת-

גם שאני לא עניתי לטלפונים באו אלי וצילצלו מהאינטרקום ואמא שלו באה לבכות שעושים עליה חרם וקנוניה ובעלי רתח שאני עושה לה את זה ... סה"כ לא עניתי פעמיים לטלפון פעם אחת בחיים, אז לי היה גם ככה רק יותר גרוע... מבינה אותך קחי נשימה יש פה עוד שסובלות בסבלך ומי כמוני יכולה להבין אותך אוי שאלוהים יעזור כמה כח צריך בשביל לחיות בצילם... ניתי

 

[אמא של עופרי]

ניתי יקרה

ושוב אני רוצה מאוד לכתוב לך ולעזור לך אבל לא יודעת בדיוק מה... לפני שהייתי עם בנזוגי הנוכחי הייתץי נשואה ולאחר מעט מאוד זמן של נישואין ובלי ילדים החלטתי שאני מתגרשת ממנו. בתחילה ההורים שלי היו מאוד נגד וניסו לשכנע אותי לחזור אליו שהבינו שאין סיכוי - נעמדו לצידי. ותמיד צריך לזכור שגם אם לא כל כך נראה לנו בסופו של דבר ההורים שלנו הם ההורים שלנו ולפעמים הם צריכים קצת עזרה כדי לעמוד מאחורינו אז לפעמים אנחנו צריכים להיות החלטתיים ואסטרטיבים. תגידי ההורים שלך חיים בקיבוץ? אם כן מהר מהר לנסוע לשם לקצת חופש רק את והילד. ההורים שלי חיים בקיבוץ וקורה שאני צריכה קצת חופש מבנזוגי אז אני לוקחת את הילדים ונוסעת לשם - לשקט שיש שם, לאוויר הבריא, ולשלווה. בנושא האי שקט שלך והעצבים שלך על משפחתו של בעלך, יש לי רעיון שאולי יכול לעזור לך קצת, תקני לעצמך בקבוק "רסקיו רמדי" וכל פעם לפני שהם באים טפטפי לך כמה טיפות מתחת ללשון ואז אולי תהיה קצת יותר רגועה. מה שכתבתי למעלה לא אומר שאם הייתי בצבך הייתי רבה עם בעלי ומסקלת אותו חזרה לבית אימו אבל לא הייתי נותנת להורים שלו להתערב ככה.. ולבוא אלי מתי שהם רוצים. ועוד דבר אחד כבר הזמנתי אותך ואני מזמינה אותך שוב לבוא לפורום "הורים לפגים" את תוכלי לשאול שם שאלה כמו "האם לדעתכם אני צריכה לתת למשפחה לבוא מתי שהם רוצים או להגביל אותם ואם להגביל אז איך" ואז או שתראי לבעלך את התשובות או שאנשים הטובים שם יתנו לך עצות איך להגביל. בכל אופן בואי לבית החם של הפגים..