נו טוף, לבקש מותר../images/Emo3.gif
במשפחתנו הקטנה לא צורכים מוצרי חלב מורכבים, (למעט קצת גאודה), הגבינות בד''כ עשויות חלב עזים אורגני או גבינות לבנות נטולות כמעט כל דבר. חלב רגיל איננו שותים. חמאה משמשת לאפיית עוגות, ורטבי שמנת פעם ב. הגרעינים והאגוזים הנצרכים אינם קלויים. פירות יבשים הנצרכים אצלנו בכמויות גדולות אורגנים ונטולי תוספים. אני צורך לחם קל, הבן לחם שמש של הרדוף או משהו אחר ממאפית ד''ר מארק. האישה צליאקית והלחמים המשווקים לקהל זה-מגעילים אז אופים בבית וכך יש שליטה מלאה בטעם, טריות ובמרכיבים. איננו אוכלים בשרים מעובדים, (האמת, פעם בכמה חודשים אני מנסה אבל אחרי כמה טעימות נזכר כשישנן דרכים טעימות יותר למלא את ביטני.). רסקי עגבניות המוצעים ברשתות מכיל בד''כ סוכר אולם נותרו מס' יצרנים המספקים את הרסק נטו. אם פרנסתם של יצרני הסלטים המוכנים הייתה תלויה בקניותנו היה מצבם עגום. אנו מכינים בעצמנו את הסלטים האהובים עלינו, גם אם זה דורש לדגור על סיר חומוס שלוש יממות הנבטה, שלוש שעות בישול ועוד שעת הכנה. גם תירוש וקטשופ נטולי תוספת סוכר נקל למצוא. יחד עם זה אנחנו כן צורכים סוכר אבל רק בכמויות ובאופנים שאנו מודעים להם - אפיית עוגות, פירות, יין וכיוב'. בקיצור, אם מוכנים לשלם מעט יותר אפשר לעקוף כמעט לגמרי את מלכודות הסוכר בישראל. הרושם שקיבלתי בביקורי בארה''ב היה הפוך. אולי מפני ששהיתי שם כתייר. אבל בנוסף על פשעי הסוכר ונגזרותיו, מצאתי שהמוצרים שם, עפ''י רוב מלאים בשומן, במיוחד מוצרי החלב.