מעצבן, מקומם, מרתיח את הדם.
המצב בו העמיד אתכם אותו מנהל המשמרת הוא של lose-lose: אם תצייתו לו ותעזבו - תרגישו רע, אם לא תצייתו לו ותשארו לשבת על אפו וחמתו - תרגישו רע. הפתרון האמיתי היה לתת לו בוקס בעין - אבל זה לא כל כך מקובל בימינו.
לי דווקא אין בעיה עקרונית עם הגבלת הזמן - בתנאי שהזמן הוא מספיק ושאומרים לך את הגבולות מראש ואתה בוחר להסכים. בשבוע הבא אני אוכל, אם ירצה ה', במסעדה נחשבת בל אביב. התקשרתי להזמין מקום ל-2100. שאלו אותי בעדינות, אם נהיה מוכנים לבוא ב-2130. הבנתי שיש להם משמרת ראשונה ב-1900 ושעתיים וחצי זה מה שהם רטוצים להקצות לה. המסעדה קטנה, הבעלים צריכים להתפרנס, לנו אין בעיה עם השעה - הסכמתי. אם לא היה מתאים - הייתי מזמין במקום אחר, no biggie.