גמרים איזוריים
טוב, כמה דברים שחשבתי עליהם אתמול בזמן המשחקים (אבל בגלל שהמחשב מחובר לטלויזיה לא יכלתי להגיב תוך כדי): דבר ראשון - בילי קאנדיף. אני מקווה שמישהו ארז בשבילו את המזוודות. אני במקומו לא חוזר לבולטימור אפילו בשביל לארוז. כאילו, אני ראיתי את 'the Wire'... אני לא מסתבך עם אף אחד מבולטימור.
דבר שני - זוכרים את המערכון של SNL על ג'יזס וטיבו? אז הבדיחה בסוף על טום בריידי פתאום כבר לא כל כך מצחיקה אותי... ואני חייב להגיד - באמת שאף פעם לא חיבבתי את ניו אינגלנד, בלשון המעטה. אבל הפעם אני בדילמה. אחרי מה שבריידי עשה לברונקוס בשבוע שעבר אני פשוט - In awe of the guy... קצת מרגיש שמגיעה לו עוד טבעת. יותר מאשר לאיליי בכל אופן. בסופו של דבר אני יודע שבסופרבול אני בכל זאת אעודד את הג'איינטס, אבל הפעם זה לא יהיה בלב שלם. קצת מזדהה עם מה ש Pack Pack כתב. אמנם אני כבר אמור להיות רגיל לזה, אבל ברגע שהברונקוס הודחו, היה לי ממש קשה באמת להכנס לספיריט של המשחקים אתמול. מודה שאפילו נרדמתי במחצית של פריסקו- ניו יורק. ולא יודע למה, אני גם קצת מתבאס שהסופרבול יהיה רי-מאץ'. אני בטוח שהאוהדים של הפאטס מאושרים על ההזדמנות לנקום, אבל המשחק הקודם היה כל כך טוב שקצת חבל לי שהן נפגשות שוב בסופרבול, כי זה בחיים לא ישתווה למשחק המטורף ההוא (הלוואי ואני טועה)