היתה הופעה מאוד מאוד מוצלחת
פחות מדי שירים חדשים ממה שהייתי רוצה, אבל אלו שהיו מצויינים, והעיבודים של הישנים גם כן ממש טובים. היה גם מאוד מוצלח מוזיקלית, וגם מאוד מאוד כיף.
הקול של קרן ממשיך להשתפר. היא כותבת ומלחינה מוכשרת להפליא, אבל השירה הרי אף פעם לא הייתה באמת הצד החזק שלה, וההופעות בעבר היו נהדרות בגלל הכריזמה הבימתית שלה יותר מאשר השירה. אז נכון שהיא עדיין לא זמרת גדולה, אבל היא כבר זמרת, ולא רק כותבת/מלחינה/פרפורמרית/נגנית שגם שרה. והיא לא וויתרה בדרך על אף אחד מהכשרונות האחרים, כולל הכריזמה הדי מטורפת בזמן ההופעה. כל השירים היו מצויינים, אחד אחד, מ"אם" ועד סוף ההופעה, למעט ההסתייגות שיש לי מ Time After Time באיתי. לא שהביצוע או העיבוד היו גרועים, זה שיר עם המוני עיבודים וזה דווקא היה בסדר, אבל השילוב עם איתי לגמרי לא ברור לי, והגישה הכללית של השיר לא מתאימה לי לפרשנות הנאיבית של חזרתיות, במקרה הזה. עוד לגבי איתי, אני מאוד מאוד (מאוד, כבר רשמתי?) שמח שהיא וויתרה על קטע הקישור לפני רצה הביתה. העיבודים גם של רצה הביתה וגם של איתי מעולים לטעמי, והרבה יותר אמוציונליים וכבדים. אבל בהופעה הקודמת שהייתי בסיבוב הזה (בראשון לחודש... עדיין משעשע אותי כמות ההופעות שהיא הספיקה לעשות לפני "בכורה", אבל זו כבר סוגיה אחרת) היא סיפרה לפני רצה הביתה איך בעקבות משהו (כוכב נולד? משהו אחר מהסוג?) היא הבינה/ראתה פרשנויות אחרות לשיר הזה, שלקחו אותו לכיוון של מישהו ש (פראפרזה, לא זוכר את הניסוח שלה) די מתעלל נפשית ופסיכולוגית באישה. ואז העיבוד היותר כבד שלו, ומיד אחריו העיבוד היותר כבד של איתי, הרגישו לי כמו הסחפות מאוד רצינית. זה הרגיש כאילו או שהיא כבר הייתה צריכה איזה צו הרחקה נגדו, מה שכנראה ממש לא היה נכון, או שהיא ממש ממש נסחפת וצריכה... להרפות... דחוף. פעם ראשונה אי פעם שחשתי סימפטיה חזקה לאיתי, וכל העסק מספיק הפריע לי בשביל לפגום ברוב ההופעה עד ההדרן. עכשיו, בלי הסיפור, זה לא קרה, כי לא הייתה ההדגשה הקיצונית הזו. שני השירים היו מצויינים (למעט כאמור Time After Time, שלא היה רע אלא סתם קצת מיותר ולא ברור), והמשכתי מאוד להנות מההופעה. הופתעתי כשהיא הקימה בכוח את הקהל, אבל זה בפרוש עבד, ועבד טוב. אנשים מאוד שיתפו פעולה, והאווירה באולם הייתה מתאימה לעמידה. עבר הרבה זמן, ושירים, עד שאנשים התחילו להתיישב שוב, שזה תמיד סימן טוב. לא חסרים מקרים של זמר שמחליט להרים את הקהל בכוח, ואפשר לשים לב שאף אחד לא רוצה לקום, או ששני תווים לפני סוף אותו השיר מיד כולם מתיישבים. לא המקרה הזה, בכלל. לא ציפיתי, אבל זו הייתה הפתעה טובה. ועבד מספיק טוב, ואנשים עמדו לאורך חלק מספיק גדול מההופעה, שהיא באמת צריכה לשקול באופן חיובי לעשות לסרוגין גם מופעי עמידה מלאים. הנגנים החדשים, כמו שכולם רשמו כאן, בסה"כ מצויינים. גם בנגינה, וגם בשיתוף הפעולה ובאווירה על הבמה. סגנון המופע החדש שלה, בלי הפסנתר, גם כבר הרגיש טבעי, והיה מלוטש. שיפור מורגש מההופעה הקודמת, לפני ה"בכורה", שעוד היה אפשר לשים לב לפעמים שהיא מריצה כוריאוגרפיה בראש. הכל היה מאוד חופשי וזורם, עם ספונטניות שתוכננה ותורגלה מספיק טוב כדי להיות באמת משכנעת. רק ההחלטה לנסות לעלות על השולחן (ועוד לפני שההופעה התחילה דיברתי עם שלומי ואיך שהשיחה התגלגלה יצא שאמרתי לו במפורש שקרן לא תעלה על שולחנות!
) לא כזאת מוצלחת. לא יודע איך זה נראה מרחוק, אבל מהשולחן הרלוונטי הייתי לסרוגין עסוק בלקוות שהיא תצליח לשמור על שיווי משקל (השולחנות בזאפה לא בדיוק שיא היציבות, ועוד על עקבים ועם קצת אלכוהול) ולא תיפול על מישהו. לשמחת כולם היא לא נפלה, אבל למה לנסות שוב? הייתה הופעה מצויינת, ואין לי ספק שאני אחזור לעוד כמה במהלך הסבב. בתקווה שהיא תוסיף עוד שירים חדשים כשהדיסק יצא, אבל גם אם לא. אה, ולאנשים שיחזרו מההופעה הלילה (או לאלו שקוראים וכותבים בפורום מהטלפון באמצע ההופעה), הייתה במקרה את יהודית בתור אורחת? כי הסתכלתי על הפלייליסט והיה רשום בטוש "טו' באב, יהודית רביץ, זאפה, עמית ארז". וטו' באב לא היה אתמול אלא היום... מישהו התבלבל? או שסתם יותר קל להם לקרוא לסיבוב החדש "יהודית רביץ" כי זה כל כך הרבה יותר קצר מ"בין העיר לכפר"?
אחר כך ההתרגשות גברה לקראת תחילת ההופעה כל כך חיכיתי לרגע הזה.. כמה פעמים דמיינתי אותו בראש ופתאום הוא התממש.. קרן עולה על הבמה,מהממת כתמיד, עם השיר היפיפיה ששורף לי בתוך הלב שלי "אם" בביצוע מצוין! לאחר מכן בא ביצועים אחרי ביצועים שפוצצו לי את כל רחובות הלב.. עד "רצה הביתה" שקרע לי אותו לגזרים לגמרי.. אחר כך קרן הרימה את בית האבות זאפה על הרגליים!! לא הייה אחד שנשאר אדיש לאישה החזקה והמדהימה הזאת ולביצועים הגדולים מהחיים שלה.. הייה פשוט בלתי אפשרי לשבת.. היא הייתה ענקית!! ביצוע אחרי ביצוע מטריף יותר מהשני שבשיאם נעמדה על שולחן... לא יכולתי שלא להריע בסופו של כל ביצוע.. גם על השאננים ביותר שבאו ללא ציפיות בכלל,גם על המחכים למעידתה וגם למצפים מאוד לטובה.. עלתה על כל חלום שיכלו לחלום.. איזה הופעה ענקית.. גם כשבאתי מוכן מהבית יודע את כל המילים הגאוניות והחד פעמיות בעל פה! גם יודע מה יהיה סדר השירים ומה הולך לקרות אחרי שקראתי בשקיקה את הסיכומים של ההופעות הקודמות.. היא התעלתה על הכל!! בלתי אפשרי לדמיין הופעה כזאת! היא גדולה מהמציאות!! כל ביקורת שתגיד אחרת תהייה מלאה בקנאה ובגועל.. שייצא מפיהם של אנשים שלא מבינים כלום,שנהנים מלהכאיב לנשמות טהורות בניסיון לשבור אותם כדי להיות מעליהם וכי הם צריכים לקבל משכורת על כתבה שמוכרת.. ואין מה לעשות בעולם שלנו כתבה מפרגנת מביאה הרבה פחות קופצים.. זה עצוב אבל אי אפשר להתכחש לזה.. לא משנה כמה יפה יתנסח הכותב.. אחרי ההופעה.. אפשר הייה לומר "מה כבר נשאר לקחת" כמילות השיר הבאמת יפיפיה של קרן.. שמוציא לי את הלב מהמקום ומכוצ'ץ' אותו כל פעם מחדש.. אבל כנראה שנשאר.. קרן התייחסה אליי כל כך יפה.. ואני מודה לה על זה מאוד.. זה לא מובן מאליו.. אני מאוד התביישתי מקרן.. ועדיין מתבייש.. ולאישה המדהימה הזאת יש לב כל כך רחב.. שפוצץ את שלי.. תודה. תודה על הופעה מדהימה ותודה על זה שאת,את.. אין כמוך ולא תהייה..