A lost angel
New member
../images/Emo91.gif
הרבה אנשים נכנסים למאגיה כי הם חושבים שזו הדרך שלהם, שכך הם יגיעו לרמה רוחנית גבוהה. יש כאלה, שחושבים, שהם צריכים לעזור לכולם, לתת מעצמם לזולת, כי המכשף אמור להיות היועץ, האדם שאליו באים כשיש בעיה, האדם שיבין וינסה לעזור. מדי פעם, מרוב רצון לעזור, האני העצמי של האדם נמוג לאיטו. זה קורה בעיר לאנשים עם הערכה עצמית נמוכה, שרואים את עצמם מחוזקים על ידיי המאגיה. בניסיון להיות המלאך השומר של כולם, הם מתמקדים בלעזור לכולם, אבל לפעמים הם אלה שצריכים את העזרה, הם אלה שצריכים את המלאך הזה, האדם שיקשיב להם ויעזור להם. הם חושבים שהם יוכלו להתקיים לפי העיקרון הפשוט של Live to love and Love to give. אבל מרוב שהם נותנים מעצמם לאחרים, נותנים את כל הנשמה שלהם, את כולם, לפעמים הם לא מקבלים את זה בחזרה. למרות שרוב הזמן אפשר לחשוב שאפשר לחיות רק על עיקרון הנתינה, אבל זה פשוט לא נכון. לפעמים, האדם שעוזר לכולם, הוא האדם שצריך את העזרה. הרי שמרוב הנתינה, הנשמה לאט לאט מתרוקנת, החום והאהבה לזולת נמוגה, ואותו אדם, שרק רצה לעזור, נותר קר וחסר רגשות, כל כך לא אכפתי, למרות שלפעמים מנסים להסוות את זה, ולהציג את אותה חזות שהייתה פעם, בפנים, יש חלל ריק, חוסר אכפתיות או דאגה, ובעיקר חוסר יכולת לאהוב, לא את עצמך ולא את סובבים. האדם מאבד את היכולת לעזור, את האמונה בעצמו, ובכך, את היכולות המאגיות שלו. מסקנה- עם כל הרצון הטוב שאולי יש לכולכם, אל תשכחו שגם אתם בני אדם, ושמה שאתם בשביל האחרים, אתם צריכים אחד גם לעצמכם. תעזרו כמה שאפשר, אבל אל תאבדו את עצמכם בדרך. דנה.
הרבה אנשים נכנסים למאגיה כי הם חושבים שזו הדרך שלהם, שכך הם יגיעו לרמה רוחנית גבוהה. יש כאלה, שחושבים, שהם צריכים לעזור לכולם, לתת מעצמם לזולת, כי המכשף אמור להיות היועץ, האדם שאליו באים כשיש בעיה, האדם שיבין וינסה לעזור. מדי פעם, מרוב רצון לעזור, האני העצמי של האדם נמוג לאיטו. זה קורה בעיר לאנשים עם הערכה עצמית נמוכה, שרואים את עצמם מחוזקים על ידיי המאגיה. בניסיון להיות המלאך השומר של כולם, הם מתמקדים בלעזור לכולם, אבל לפעמים הם אלה שצריכים את העזרה, הם אלה שצריכים את המלאך הזה, האדם שיקשיב להם ויעזור להם. הם חושבים שהם יוכלו להתקיים לפי העיקרון הפשוט של Live to love and Love to give. אבל מרוב שהם נותנים מעצמם לאחרים, נותנים את כל הנשמה שלהם, את כולם, לפעמים הם לא מקבלים את זה בחזרה. למרות שרוב הזמן אפשר לחשוב שאפשר לחיות רק על עיקרון הנתינה, אבל זה פשוט לא נכון. לפעמים, האדם שעוזר לכולם, הוא האדם שצריך את העזרה. הרי שמרוב הנתינה, הנשמה לאט לאט מתרוקנת, החום והאהבה לזולת נמוגה, ואותו אדם, שרק רצה לעזור, נותר קר וחסר רגשות, כל כך לא אכפתי, למרות שלפעמים מנסים להסוות את זה, ולהציג את אותה חזות שהייתה פעם, בפנים, יש חלל ריק, חוסר אכפתיות או דאגה, ובעיקר חוסר יכולת לאהוב, לא את עצמך ולא את סובבים. האדם מאבד את היכולת לעזור, את האמונה בעצמו, ובכך, את היכולות המאגיות שלו. מסקנה- עם כל הרצון הטוב שאולי יש לכולכם, אל תשכחו שגם אתם בני אדם, ושמה שאתם בשביל האחרים, אתם צריכים אחד גם לעצמכם. תעזרו כמה שאפשר, אבל אל תאבדו את עצמכם בדרך. דנה.
