טוב, אני רואה שעוד לא מאוחר להוסיף
אז אני אוסיף ואכתוב את כל מה שעוד אפשר לומר לדעתי על השיר הזה, כמה מילים נוקבות שברוב נדיבותכם ותמימותכם (במובן החיובי של המילה) חסכתם מהמשורר ו/או לא פיתחתם עד הסוף. שימו לב שבדיוק לפני שקלייר מתחילה לשיר אנחנו שומעים ברקע מישהו מדבר ואומר: I am not afraid to die, anytime will do. why should I be afraid to die, no reason for it. you got to go sometime The great gig in the sky הוא פשוט שם נרדף ללבעוט בדלי, להריח את הפרחים מלמטה, לשיר בליווית מלאכי שרת, למות, לעבור לעולם הבא, להתפוגג... הבנתם את הנקודה. השיר אם כן מדבר על מוות, במובן האובדני לפעמים של המילה וגם כחלק ממעגל החיים. השירה של טורי מבטאת לדעתי את כל הדברים שקשורים במחשבות של אדם על קיצו הבלתי נמנע וזה כמובן בהתייחס למחשבות של אדם צעיר ולא זקן שמביט על כל העניין של מוות בצורה אחרת; כל הרגשות הבומבסיטיים שמייצגים את המוות או את הבריחה הבלתי אפשרית ממנו- כולם נכנסים בשירה של קלייר טורי ובאים לידי ביטוי באופן מושלם. הפחד והייאוש, הידיעה שהוא בלתי נמנע, מחשבות על הקץ, כמו גם הסקס (שמייצג את ההפך מהמוות, אבל כמדורבן על ידו, עזבו, מסובך), הפיתוי (ראינו חור שחור, נקפוץ לתוכו?) והתקווה שיש משהו (טוב!) שמחכה לנו מעבר לכאן ולעכשיו. וכל זה בלי להרבות מילים בכלל. רק פסנתר וקלייר , וכאן בדיוק מונחת הגדולה של ריק ושל הפלויד בכלל, ביכולת המדויקת להעביר רגשות ומחשבות עמוקים וסבוכים שקשה לתמצת אותם אפילו במילים רבות ושאנשים לאורך ההיסטוריה שפכו עליהם ערמות של נייר ודיו, כל זה מועבר בבהירות ובצורה צלולה לגמרי במנגינה אחת לא מאד מסובכת.