../images/Emo58.gifהמיוזיקל
אני יודעת שכבר דיברתם על זה המון פעמים,אבל אני רק עכשיו יכולה... אז רק רציתי להגיד שזה רעיון גאוני: הרבה רגשות מעורבים,הרבה דברים שצריכים להיאמר אבל נשארים בלב,והפרק פותר אותם,לפחות חלקית.ומה הדרך הכי טובה להוציא רגשות החוצה אם לא בשירה? הכי בולט העניין של באפי והעובדה שהם לא "הצילו אותה מהגיהנום". ועכשיו הם אולימ יכולים להתקרב אחד לשני שוב.כמובן שהפרק מסתיים בשאלה שכולנו שואלים את עצמינו: where do we go from here? ד"א-לא הבנתי-זאנדר קרא לו בכוונה? וכל הזמן הוא ידע שכל מה שקורה,כל השירים זה בגללו? לא הבנתי... ועוד שאלה-בפסקול של הפרק,השירים נקטעים כמו בפרק או שמוסיפים להם התחלה וסיומות כדי שהם יישמעו כמו שירים נורמלים. ועוד משהו-שמתם לב שווילו בקושי שרה או רקדה? כנראה שאליסון לא ממש יודעת... כי שמתי לב שהקול שלה הכי...איך להגיד?...גרוע. דווקא כל השאר הוכיחו כישרון שירה מדהים. במיוחד ג´יילס-שידענו שיש בו את זה,אניה וטארה שדי הפתיעה אותי,לא יודעת למה... אפילו זאנדר נשמע נורמלי...
אני יודעת שכבר דיברתם על זה המון פעמים,אבל אני רק עכשיו יכולה... אז רק רציתי להגיד שזה רעיון גאוני: הרבה רגשות מעורבים,הרבה דברים שצריכים להיאמר אבל נשארים בלב,והפרק פותר אותם,לפחות חלקית.ומה הדרך הכי טובה להוציא רגשות החוצה אם לא בשירה? הכי בולט העניין של באפי והעובדה שהם לא "הצילו אותה מהגיהנום". ועכשיו הם אולימ יכולים להתקרב אחד לשני שוב.כמובן שהפרק מסתיים בשאלה שכולנו שואלים את עצמינו: where do we go from here? ד"א-לא הבנתי-זאנדר קרא לו בכוונה? וכל הזמן הוא ידע שכל מה שקורה,כל השירים זה בגללו? לא הבנתי... ועוד שאלה-בפסקול של הפרק,השירים נקטעים כמו בפרק או שמוסיפים להם התחלה וסיומות כדי שהם יישמעו כמו שירים נורמלים. ועוד משהו-שמתם לב שווילו בקושי שרה או רקדה? כנראה שאליסון לא ממש יודעת... כי שמתי לב שהקול שלה הכי...איך להגיד?...גרוע. דווקא כל השאר הוכיחו כישרון שירה מדהים. במיוחד ג´יילס-שידענו שיש בו את זה,אניה וטארה שדי הפתיעה אותי,לא יודעת למה... אפילו זאנדר נשמע נורמלי...