אחת הדרכים הטובות ביותר
ללמידה עצמית היא דרך לימוד אחרים, כי באמצעות שאלותיהם, אתה בוחן מחדש דברים שחשבת שידעת ולרוב מגלה, שאתה לא יודע עליהם כל כך, צריך לחפש, לנבור, ולהגיע לתובנות ולהבנות חדשות. התפיסה המוסרית שלי מורכבת ורצינית והדבר האחרון שאפשר לומר עליי זה שאני מלמדת כל אחד. ויעידו על כך החברים בפורום המכירים אותי. לצערי אתה טועה אם אתה חושב שבמדיניות אקסקלוסיביות וסייגים, ובדחיית כל אדם שרק עושה את צעדיו הראשונים - אתה מונע נזק לאחרים. הדבר היחיד שזה משרת זה את האגו. ראשית, המידע שנמצא בפורום, כולל במאמריו וכולל כל ההיסטוריה שלו לא מספיק כדי לגרום נזק. וזה ההבדל בין תיאוריה לפרקטיקה. שנית, אם יש אדם שהגיע לרמת גרימת נזק, מדיניות כזאת לא תעצור בעדו. מה ההבדל בין לימוד אדם הראוי לכך בערוץ פרטי לבין נתינת התשובה בפורום? בשני המקרים אין מדובר בלימוד חניכתי אלא במתן מידע ידידותי לזר. פשוט בפורום לא רק מבקש המידע רואה אותו, אלא גם אחרים, שיכולים להחכים וללמוד. דיון מעמיק במוסר הוא ראוי וחשוב ואני הראשונה שאקדם אותו בברכה. אני פשוט חושבת שהראייה שלך לגבי מוסר פשטנית מדי, לוקחת בחשבון מימד אחד ולא אחרים ואינה רואה את התמונה בכללותה. מסורת הסודיות רבת השנים, משולבת בעקרון הויקני החד מימדי יצרה מין אשליה כזאת בין מאגים צעירים, שזה מוסרי לא לחלוק מידע ושאי חלוקת מידע היא מניעת נזק. ובכן, ידידי, לדעתי מדובר בהבל הבלים. אם כולם לא היו חולקים מידע, לא היו ספרים ולא אתרי אינטרנט ולא פורומים ולא אני ולא אתה היינו נמצאים כאן היום. שנית, אחד הדברים הכי לא מוסריים הוא למנוע ידע ומידע. לגבי המשוואה הלא תקפה בין מניעת ידע למניעת נזק כבר עמדתי קודם. ואגב, אינני רואה בדברים בינינו ויכוח אלא דיון. אין לך סיבה לחשוב ש"אני לא אוהבת" משהו, אני פשוט לא מסכימה איתך וחושבת שאתה טועה. גם ראיית הדברים בצורה כזאת ולא בצורה פרסונלית היא חלק מהליכה בדרך המאגית.