[שרון123]

שירוש../images/Emo24.gif

אין לי תשובות טובות, זה מצב בו אין תחליף להתייעצות עם בעל מקצוע. אני רק העליתי את הנושא, כדי שאם לא חשבת על זה, אז תיקחי את זה בחשבון, בשיחות עם היועצת. ויכול להיות שזה בכלל לא קשור, רק נקודה למחשבה. את מוזמנת לישאול אצלי, ואני אבקש מדרורית אמיתי דרור לענות לך, ובטח גם לאמהות עם אחים בריאים גדולים יותר משלי, יהיו עיצות טובות. גם אני אחשוב על זה עוד קצת...

 

[אורן של איה]

אולי לדבר איתה?

אולי פשוט לשבת איתה בשקט ולשאול אם יש דברים שמפריעים לה? שאת רוצה לעשות דברים טוב יותר אבל צריכה שהיא תגיד לך? אולי הורות שיתופית עד כדי כך תפתור הכל? אולי, אם לא את, אז בעלך? אני בטוח שלך יהיו תשובות יותר טובות מלי...את מכירה את עצמך...אני פחות...

 

[אמא של ע,ק,ת]

היי שירי (ארוך)

אני קוראת את השרשור הארוך הזה ואין לי ממש מה להציע בענין הנשיכות. רק אספר לך ששני בניי הגודלים היו נשכנים גדולים. עם הרבה עיקביות והקפדה מצד המטפלות וההורים - העניין חלף...אחרי הרבה זמן! לפי מה שאת מתארת בהחלט שווה לקבל ייעוץ מאותו בעל מקצוע גם לגן וגם לבית. לגבי השאלה האם אופיר מרגישה במה שקורה עם טל - לדעתי התשובה היא כן!!! ולכן כדאי לשתף אותה ולעדכן אותה בצורה הכי ברורה וישירה. אני רוצה לספר לך שביום שבנזוגי עבר את הניתוח תמוז היה מאוד לא שקט! המטפלות חשבו שהוא חולה. וכן, הוא ידע שאבא נוסע לבי"ח, הוא ידע שאני איתו, הסברנו כל מה שחשבנו שמתאים להבנתו ובכל זאת ואולי בגלל זאת הוא היה "חולה". כשסבתא באה לקחתו מהגן אח"הצ ואמרו לה שהוא לא היה כהרגלו היא החליטה שלא יכול להיות שהיה מודאג. אני הגעתי מאוחר יותר ומצאתי ילדון עצוב! שאלתי מה קורה לך והוא ענה לי: "חיפשתי אותך ואת אבא" אני פרשתי את זה כ"דאגתי" לך ולאבא. הרגעתי אותו וסיפרתי לו שאבא מרגיש טוב והוא ישן. תמוז לקח את הכלבלב האהוב עליו והניח במיטה שלנו ואמר שזה בשביל שאבא לא יפחד מהשוחך (חושך). דברו איתה! שאלו אותה מה מפריע לה! מה היא רצתה להגיד לילדה בגן המשחקים? למה היא נשכה? וגם בעניין טל - דברו עם אופיר בגובה העיניים. וספרי איך מתקדם... החזיקי מעמד

 

[מירי,]

זה "עונש" של הגננת....

אבל כשהילדים לא רוצים לשבת לידה בארוחה... זה (אולי) כן ישפיע... (לגבי טל) אני יודעת שאנחנו (ההורים) חושבים שהם לא יודעים- הם לא צריכים לדעת הם מרגישים....(ושוב אני רק משערת....). ולדבר איתה- המון לדבר ולהסביר....בסוף זה מחלחל אליהם....

 

[עמית@]

מסכימה עם חני, כנראה שהפתרון היה

נקודתי מדי, חיוני להמשיך בטיפול ובייעוץ לאוכך זמן. ובנתיים, אני מבינה כמה קשה לך ועצוב, מצטערת על כך.

 

[הילהל]

אני מסכימה

א. כי אם את חשה שאין לך מושג למה זה קורה - אולי מישהו חיצוני ומקצועי יכול לתת לך מושג. ב. לשקט שלך, שתדעי שעשית הכח עבורה. והי - להיות אמא של אופיר זה נושא לגאווה!

 

[דורית 11]

שירוש, יש לי דמעות בעיניים

כל כך לא נעים. צודק מי שאומר שעדיף להיות האמא של הננשך ולא של הנושך... אולי בכל זאת תשקלי מסגרת עם קצת פחות ילדים? כשיש יותר צוות על פחות ילדים, לפחות אפשר "להצמיד" לה מישהי צמודה, אפשר לתת לה קצת יותר חום ואהבה כדי שהיא לא תרגיש צורך לנשוך...תחשבי על זה.

 

[חני ב]

מסכימה אבל עדיין

יש פה בעייה קשה מאד כי שירי מספרת שהיא נושכת סתם, גם ילדים בגינה ציבורית. צריך לנסות לעלות על הבעייה למה היא עושה את זה וכשהיא נושכת, איך להגיב נכון ומה לעשות.

 

[אנונה11]

סיטואציה קשה ולא נעימה אבל עדיין

את צריכה להיות מאוד מאוד גאה בבת שלך! אולי כדאי להפגיש אותה אחר הצהריים עם ילדים מהגן בהשגחה יותר צמודה והם ילמדו להכיר את הצדדים היפים שלה.

 

[שירי ל]

אנחנו הולכות כמה פעמים בשבוע לגינה

שליד הגן - כל הילדים של הגן הולכים לגינה הזו. היא משחקת איתם יפה אבל זה לא משנה את העובדה שלמחרת בגן היא משתוללת ככה.

 

[מירב 72]

הילדים פוחדים ממנה! אף אחד לא

ירצה להפגש איתה אחר הצהריים. אני לא הייתי מסכימה שהילד שלי יפגש עם ילדה נושכת. חסרים ילדים אחרים בגן שלא נושכים? למה להפגש דווקא עם זה שנושך? שירי-את חייבת למצוא פיתרון, ומהר. אי אפשר לשבת ולחכות שזה יעבור מעצמו ולהגיד לעצמך יש לי ילדה מקסימה ושכולם יקפצו. או שתקחי לה סייעת פרטית, או שתוציאי אותה מהגן לתקופה מסויימת (למענה, לא כדי להשתיק את שאר ההורים).

 

[אמא של אלעדי]

זה טבעי וזה קורה לכל הילדים אין לך

מה להרגיש אשמה, גם אלעד נושך ומרביץ ובא מבית אוהב וחם זה לא קשור! זה שלב שכל ילד עובר וגם אופיר החמודה תעבור את זה וחבל שההורים האחרים בגן לא יכולים להבין את זה. אל תצטערי, כמה ימים והכל ישכח!

 

[מירב 72]

נשיכות זו בעיה רצינית מאוד. פעם

רציתי לרשום את הילד שלי לגן מעולה, ויקר מאוד, אבל גיליתי שיש שם ילד שנושך בסיטונאות, אז לא רשמתי רק בגלל זה. בגן שלנו יש סייעת פרטית ששכרו הורים לילד אחד, כדי שתשמור עליו, כי הוא אלים. אולי זה יכול להיות פתרון זמני לאופיר.

 

[ויק של שתיים]

../images/Emo10.gif ../images/Emo24.gif אוי...איזה מצב &*^%..

כן ללכת לייעוץ ולנסות לראות מה קורה עם הילדה, אין ספק שמשהו מציק לה, למרות שעל פניו הכל נראה תקין. לא הכל תלוי בכם, לפעמים הורים עושים כמיטב יכולתם ועדיין יש לילד קושי, אין בושה בקבלת עזרה. תבקשי מהגננת/מנהלת להבהיר שהעניין בטיפול מיידי, הורים מעדיפים לשמוע שיש התייחסות וטיפול ולא סתם מרגיעים את העניינים עד הפעם הבאה. מעבר לזה, למרות שלא היית רוצה להחליף לה מסגרת באמצע שנה, אולי אין ברירה והיא צריכה מקום קטן ואינטימי יותר עם יחס אישי והזדמנות לפתוח דף חדש בלי סטיגמות.

 

[שרון123]

אאוץ' כמה עצוב

אני ממש עם דמעות בעיניים. כל הכבוד שהצעת להביא את היועצת, קודם כל זה מראה שאת מתייחסת ברצינות לטענות ומתכוונת לטפל בנושא. שמת לב במיקרה אם זה קורה במיוחד בתקופות מסוימות? אני זוכרת שכתבת שטלטול הייתה חולה בימים האחרונים, אולי זה קשור? אולי היא מודאגת או מקנאה, או לחוצה מהמצב של טל וזה יוצא בצורה כזאת?

 

[שלומית של ליאם]

שירי היקרה, אני מנסה להבין את

התמודדות שלך. ואני קולטת עכשיו כמה זה קשה ולמה?. כי אני בד"כ ההורה שבצד השני. הילדה ננשכת ונשרטת היא המקבלת לא הנותנת. רק אתמול שאספתי אותה מהגן למסיבת יום הולדתה. הפנים שלה היו שרוטות ועם מכות וזה כל כך עצבן אותי. אבל אני מכירה אישית את האמא של הילד המכה והיא נחמדה מקסימה ומודעת להתנהגות בנה. אין לי ספק שהיא מתמודדת במצבים לא נעימים כאלו שאליה באים בטענות של הבן שלך שרט.... מכה.... מתפרע. וזה לא נעים ולא קל להתמודדות. אז פעם במחשבה מוטעית של רגע אמרתי שאני מעדיפה שהבת של תכה ולא תקבל מכות. אבל כנראה שליאם שלי יותר "הגיונית" מאמא והיא בחרה את דרכה ואת דרכי התמודדותה ולא ע"י מכות. אני לא מכירה אישית את אופיר אבל בטוחה שהיא ילדה אהובה, מקסימה ובעלת תכונות חיוביות וטובות שכנראה באות לידי ביטוי יותר בסביבת הבית הורים ואחים. אם לך אמא של אופיר אין את הכלים להתמודד עם הבעיה. מעבר למה שאת כן נותנת לה חום,אהבה, ביטחון. אני אישית פונה ואפנה בסיטואציה כזו או דומה לאנשי מקצוע.

 

[שלומית של ליאם]

והכי חשוב שכחתי ../images/Emo24.gif לעידוד

 

[חני ב]

שירי, שאלה לי אלייך

האם היועצת בה נעזרתם צפתה באופיר? ישבה פעם בגן ותצפתה עליה? אני שואלת את זה כי יש לי חברה שהיתה לה בעיה עם הבן כבר מגיל שנתיים (היום הוא בכתה ה', לוקח ריטלין) והיא ובעלה ישר הלכו לפסיכולוג להתייעץ בו. שנים הם היו אצלו (מה שלדעתי לא טוב כי יש פה כבר איזו תלות) אבל פעם אחת הוא לא ראה את הילד, לא בגן ולא בכתה. ועוד דבר אני רוצה לספר לך ולא כדי שתבהלי, אלא כדי שתדעי שיש פה בעייה חמורה ואת חייבת לטפל בה, שעם הזמן, הורים היו מתקשרים אליהם ומאיימים עליהם בטלפון. והילד שלה לא נשך ולא היכה. רק קילל, העליב, היה יותר אלים כלפי חפצים ולא כלפי ילדים. רק בכתה ג' כשהם עברו דירה (באותה העיר) הוא עבר לבי"ס אחר שם התחיל לפרוח. כבר לא היתה עליו שום סטיגמה. עוד דבר: מכתה ב' הצמידו לו סייע רק עבורו במימונם בלבד.

 

[SIKU]

שירי ../images/Emo24.gif

שווה להתיעץ גם לגבי מה שקורה בן אבל לקחת בחשבון גם את מה שקורה בבית. אני יודעת שאצלי בבית יש ילד שכל פעם שמשהו אחר במשפחה סובל ממצוקה בריאותית הוא ישר נכנס ללחץ וזה משפיע מאד על ההתנהגות שלו.יכול להיות שאופיר מושפעת מהמצב של טל למרות שהיא לא ממש מבינה עד הסוף את המשמעות של המצב.

 

[גאיה של זיו]

../images/Emo10.gif שירי ליבי אתך

כל כך קשה לי לקרוא את מה שאת מספרת....קיבלת הרבה עצות חכמות ונראה לי שאת יודעת בעצמך את התשובה (יועצת שתגיע לגן). לא נותר לי אלא לשלוח לך ולאופיר המתוקה

גדול. אל תאשימי את עצמך, אשמה לא קשורה לכאן. לאופיר יש מצוקה שלא ברורה לכם ואולי יועצת שתגיע לגן תצליח לאבחן. אף אחד לא אשם כאן ובטוח שלא אופיר.