- פותח הנושא שירי ל
- פורסם בתאריך
נכון.... ההורים....
הילדים הרבה פעמים שוכחים 'עוד קודם'. (עברתי את זה עם הילד שלי...), אבל היא עוד צעירה ואתם מטפלים בנושא- זה יעבור! ואני שאולי חושבת שבינתיים גם התגובה של הילדים-שלא רוצים לשבת לידה- גם תעזור. אני לא מאמינה שהיא נושכת סתם- זה אנחנו המבוגרים שלא רואים את הסיבה... ואולי צריך טיפול יותר ארוך..... (גם אחרי שהנשיכות עוברות להמשיך). שירי- לאופיר יש אחות שלעיתים "דורשת" יותר תשומת לב, זה בכלל לא קשור למה שאתם מרגישים ועושים - אלא (אולי) למה שאופיר מרגישה... ייתכן שקשה לה עם הנושא (???)
הילדים הרבה פעמים שוכחים 'עוד קודם'. (עברתי את זה עם הילד שלי...), אבל היא עוד צעירה ואתם מטפלים בנושא- זה יעבור! ואני שאולי חושבת שבינתיים גם התגובה של הילדים-שלא רוצים לשבת לידה- גם תעזור. אני לא מאמינה שהיא נושכת סתם- זה אנחנו המבוגרים שלא רואים את הסיבה... ואולי צריך טיפול יותר ארוך..... (גם אחרי שהנשיכות עוברות להמשיך). שירי- לאופיר יש אחות שלעיתים "דורשת" יותר תשומת לב, זה בכלל לא קשור למה שאתם מרגישים ועושים - אלא (אולי) למה שאופיר מרגישה... ייתכן שקשה לה עם הנושא (???)
../images/Emo128.gif זה בכלל לא מזיז לה.
ניסו "לבודד" אותה אחרי הנשיכה. הגננת אמרה לה "את נשארת בגן" וכל הילדים יצאו לחצר. אופיר ילדה שאין לה בעיה להעסיק את עצמה גם בחדר ריק. היא פשוט נשארה בכיתה ושיחקה לה שם בכיף - ובכלל לא הרגישה בעונש (ועל כך אני שמחה). זה די ניטרל את העוקץ מתגובת הגננות מבחינתה. לגבי טל - אני הולכת עם טל לביה"ח בבוקר כשהיא בגן ומספיקה לחזור לקחת אותה בזמן כך שהיא אפילו לא יודעת מה שקורה עם טל בקטע הזה.
ניסו "לבודד" אותה אחרי הנשיכה. הגננת אמרה לה "את נשארת בגן" וכל הילדים יצאו לחצר. אופיר ילדה שאין לה בעיה להעסיק את עצמה גם בחדר ריק. היא פשוט נשארה בכיתה ושיחקה לה שם בכיף - ובכלל לא הרגישה בעונש (ועל כך אני שמחה). זה די ניטרל את העוקץ מתגובת הגננות מבחינתה. לגבי טל - אני הולכת עם טל לביה"ח בבוקר כשהיא בגן ומספיקה לחזור לקחת אותה בזמן כך שהיא אפילו לא יודעת מה שקורה עם טל בקטע הזה.
שירי- ../images/Emo62.gif אזהרה גדולה וזוהרת
מהמשפט שלך "היא אפילו לא יודעת מה שקורה עם טל בקטע הזה"! קרדיט לאופיר- היא חיה בבית שלכם והיא כן יודעת מה קורה גם אם נדמה לך שלא... בטוחה שאתם מדברים ביניכם, בטוחה שאת מדברת בטלפון, בטוחה שסבתות וחברים אומרים לך או אפילו לאופיר מילים על כך. איך יכול להיות שהיא לא יודעת? אולי היא יודעת, אבל לא ממך ישירות וברור, וזה מכניס אותה לחרדות ומצוקה? (וסליחה על הפסיכולוגיה בגרוש, אבל המשפט שלך הקפיץ אצלי משהו)
מהמשפט שלך "היא אפילו לא יודעת מה שקורה עם טל בקטע הזה"! קרדיט לאופיר- היא חיה בבית שלכם והיא כן יודעת מה קורה גם אם נדמה לך שלא... בטוחה שאתם מדברים ביניכם, בטוחה שאת מדברת בטלפון, בטוחה שסבתות וחברים אומרים לך או אפילו לאופיר מילים על כך. איך יכול להיות שהיא לא יודעת? אולי היא יודעת, אבל לא ממך ישירות וברור, וזה מכניס אותה לחרדות ומצוקה? (וסליחה על הפסיכולוגיה בגרוש, אבל המשפט שלך הקפיץ אצלי משהו)
דורית- ואז אמא של שירי לא שואלת
"איך היה היום בבי"ח?" או "הכל בסדר עם טל?" שירי לא אומרת "מסכנה היום דקרו אותה נורא" או משהו כזה??? תארי לך להיות ילדה קטנה, לשמוע דברים כאלה מעל הראש, בלי לדעת מה ומי, להבין שהאחות שלך הולכת לבי"ח, שזה דבר מפחיד אפילו מבוגרים.... ושאמא חושבת שהיא לא יודעת מזה (אמא לא אומרת כי זה באמת איום ונורא ומפחיד...)... אין לי מושג מה באמת קורה אצל שירי בבית ואיך זה, אבל המשפט בהודעה של שירי הקפיץ אותי כאמור... נשמע לי שיכול להיות שאופיר צריכה להתמודד עם משהו שהיא לא מבינה עד הסוף... אבל כמובן שיכול להיות שאני טועה לגמרי.
"איך היה היום בבי"ח?" או "הכל בסדר עם טל?" שירי לא אומרת "מסכנה היום דקרו אותה נורא" או משהו כזה??? תארי לך להיות ילדה קטנה, לשמוע דברים כאלה מעל הראש, בלי לדעת מה ומי, להבין שהאחות שלך הולכת לבי"ח, שזה דבר מפחיד אפילו מבוגרים.... ושאמא חושבת שהיא לא יודעת מזה (אמא לא אומרת כי זה באמת איום ונורא ומפחיד...)... אין לי מושג מה באמת קורה אצל שירי בבית ואיך זה, אבל המשפט בהודעה של שירי הקפיץ אותי כאמור... נשמע לי שיכול להיות שאופיר צריכה להתמודד עם משהו שהיא לא מבינה עד הסוף... אבל כמובן שיכול להיות שאני טועה לגמרי.
../images/Emo128.gif לגבי טל - מה אני אמורה לעשות?
לנהל איתה שיחות על מצבה של טל? היא שומעת אותי מסבירה לאנשים על המחלה, ולפעמים אני אומרת לה שאני הולכת עם טל לבית החולים. פעם גם לקחתי אותה איתי למחלקה והיא ראתה מה עושים לטל ולאן טל הולכת. גם באישפוזים של טל היא באה לבקר, אבל אני גם לא רוצה יותר מדי כי בכל זאת זה מקום עם המון מחלות. מה עוד אני יכולה לעשות בשביל "לידע" אותה?
לנהל איתה שיחות על מצבה של טל? היא שומעת אותי מסבירה לאנשים על המחלה, ולפעמים אני אומרת לה שאני הולכת עם טל לבית החולים. פעם גם לקחתי אותה איתי למחלקה והיא ראתה מה עושים לטל ולאן טל הולכת. גם באישפוזים של טל היא באה לבקר, אבל אני גם לא רוצה יותר מדי כי בכל זאת זה מקום עם המון מחלות. מה עוד אני יכולה לעשות בשביל "לידע" אותה?
שירי- אין לי מושג. אין לי מושג מה
באמת עובר על אופיר ומה מציק לה. זה בסך הכל עוד כיוון אחד. אני רק חושבת שגם אם את חושבת שזה משהו שבטוח לא קשור ולא משפיע, זה עדיין משהו שצריך להגיד למי שבא לטפל בבעיה של אופיר, כדי שיוכל לקחת גם זאת בחשבון. אני חלילה לא אומרת שאת עושה משהו לא בסדר. אבל את יכולה להיות הכי בסדר בעולם ועדיין לאופיר יהיו מתחים, לחצים ופחדים שיצאו בכל מיני צורות. שולחת את כל החיבוקים שלי ומקווה שאיש מקצוע טוב באמת יוכל לעזור.
באמת עובר על אופיר ומה מציק לה. זה בסך הכל עוד כיוון אחד. אני רק חושבת שגם אם את חושבת שזה משהו שבטוח לא קשור ולא משפיע, זה עדיין משהו שצריך להגיד למי שבא לטפל בבעיה של אופיר, כדי שיוכל לקחת גם זאת בחשבון. אני חלילה לא אומרת שאת עושה משהו לא בסדר. אבל את יכולה להיות הכי בסדר בעולם ועדיין לאופיר יהיו מתחים, לחצים ופחדים שיצאו בכל מיני צורות. שולחת את כל החיבוקים שלי ומקווה שאיש מקצוע טוב באמת יוכל לעזור.
אגב- לגבי "מה עושים לטל"
מה שאופיר ראתה זה שעושים לטל בדיקת דם באצבע (שכמותה גם אופיר עברה), טל לא בכתה וזה לא היה מחזה טראומטי. נהפוך הוא- האחיות שם מטורפות על טל, משחקות איתה, צוחקות איתה ומתלהבות ממנה. כמו כן היא גם בילתה במשחקיה שם - מקום עם המון דברים "כיפיים" - כך שמבחינת אופיר מה שהיא ראתה הוא לא נורא, אלא אם כן היתה השפעה לכך שהיא נפגשה עם ילדים חולי סרטן שישבו ושיחקו שם.
מה שאופיר ראתה זה שעושים לטל בדיקת דם באצבע (שכמותה גם אופיר עברה), טל לא בכתה וזה לא היה מחזה טראומטי. נהפוך הוא- האחיות שם מטורפות על טל, משחקות איתה, צוחקות איתה ומתלהבות ממנה. כמו כן היא גם בילתה במשחקיה שם - מקום עם המון דברים "כיפיים" - כך שמבחינת אופיר מה שהיא ראתה הוא לא נורא, אלא אם כן היתה השפעה לכך שהיא נפגשה עם ילדים חולי סרטן שישבו ושיחקו שם.
אין לי ספק שיש פה קנאה מסויימת
ולא דווקא בחלק של המחלה- אלא בחלק של "טל נשארת עם אמא ואותי שמים בגן". אבל אין לי הרבה מה לעשות נגד זה. אופיר הולכת לגן בבוקר, ואחר הצהריים מוקדש לפעילויות שהן קודם כל של אופיר- למשל בגינה, לטל אין הרבה מה לעשות שם אבל אנחנו הולכים כי לאופיר כיף, או להופעות של ישראל והגיטרה - טל די משתעממת שם אבל לאופיר כיף. אני משתדלת ככל יכולתי לעשות עם אופיר פעילויות לבד פה ושם, אבל זה די מסובך לי כי טל לא כל כך מסכימה להשאר עם אחרים. בשעות הערב, אני מרדימה את אופיר ואבא את טל- הרדמה ארוכה מאוד - משהו כמו שעה וחצי אנחנו שוכבות שתינו במיטה בחושך, קצת שרות, קצת מפטפטות, קצת מתחבקות, עד שהיא נרדמת. זה זמן הנטו שלה ביום.
ולא דווקא בחלק של המחלה- אלא בחלק של "טל נשארת עם אמא ואותי שמים בגן". אבל אין לי הרבה מה לעשות נגד זה. אופיר הולכת לגן בבוקר, ואחר הצהריים מוקדש לפעילויות שהן קודם כל של אופיר- למשל בגינה, לטל אין הרבה מה לעשות שם אבל אנחנו הולכים כי לאופיר כיף, או להופעות של ישראל והגיטרה - טל די משתעממת שם אבל לאופיר כיף. אני משתדלת ככל יכולתי לעשות עם אופיר פעילויות לבד פה ושם, אבל זה די מסובך לי כי טל לא כל כך מסכימה להשאר עם אחרים. בשעות הערב, אני מרדימה את אופיר ואבא את טל- הרדמה ארוכה מאוד - משהו כמו שעה וחצי אנחנו שוכבות שתינו במיטה בחושך, קצת שרות, קצת מפטפטות, קצת מתחבקות, עד שהיא נרדמת. זה זמן הנטו שלה ביום.
שירי זה ברור
אין שום ספק שאת עושה את המקסימום, אני מדגישה כמו שקרן הדגישה שאנחנו רק מעלות רעיונות. שוב זו רק אפשרות, יכול להיות שבכלל אין קשר, אבל המצב אצלכם בבית, הוא לא לגמרי רגיל. לא מדובר על קינאה או דאגה או לחץ. אחים לילדים חולים יכולים להיות במצב בכלל לא פשוט, התמונה מאד מורכבת - הם גם אוהבים את האח החולה ודואגים לו ומנסים להקל על ההורים, וגם מקנאים בתשומת הלב שהילד החולה מקבל מההורים, ועלולים להרגיש שזה בא על חשבונם. יכול להיות שזה לא קשור ואני סתם מקשקשת, סה"כ אופיר עדיין קטנה מאד ואני לא יודעת עד כמה היא מודעת למצב, וגם המחלה של טל, כמו שדורית כתבה, מאפשרת חיים כמעט רגילים לחלוטין
.
אין שום ספק שאת עושה את המקסימום, אני מדגישה כמו שקרן הדגישה שאנחנו רק מעלות רעיונות. שוב זו רק אפשרות, יכול להיות שבכלל אין קשר, אבל המצב אצלכם בבית, הוא לא לגמרי רגיל. לא מדובר על קינאה או דאגה או לחץ. אחים לילדים חולים יכולים להיות במצב בכלל לא פשוט, התמונה מאד מורכבת - הם גם אוהבים את האח החולה ודואגים לו ומנסים להקל על ההורים, וגם מקנאים בתשומת הלב שהילד החולה מקבל מההורים, ועלולים להרגיש שזה בא על חשבונם. יכול להיות שזה לא קשור ואני סתם מקשקשת, סה"כ אופיר עדיין קטנה מאד ואני לא יודעת עד כמה היא מודעת למצב, וגם המחלה של טל, כמו שדורית כתבה, מאפשרת חיים כמעט רגילים לחלוטין
שירי זה לא קשור למה שאת עושה!
אבל קינאה היא לא דבר רציונאלי (ובטח לא אצל בני שנתיים), וכולנו משתדלים בשביל הילדים הכי שבעולם (אפילו בלי שום קשר לזה שטל זקוקה גם לטיפול), ובכל זאת ייתכן מצב של קינאה! קני יודעת שלי אישית לקח די הרבה זמן לעכל שהקינאה (שצצה כשבן היה כבר בן כמעט 4) לא קשורה לאיך שאני מתייחסת, אלא לאיך שדוד מרגיש.... (כשבעצם הנסיבות הביאו להרבה יותר זמן "של" דוד). ייתכן שזו בכלל לא הסיבה- זו יריה באפלה, אבל זה יכול להיות כיוון נוסף!
אבל קינאה היא לא דבר רציונאלי (ובטח לא אצל בני שנתיים), וכולנו משתדלים בשביל הילדים הכי שבעולם (אפילו בלי שום קשר לזה שטל זקוקה גם לטיפול), ובכל זאת ייתכן מצב של קינאה! קני יודעת שלי אישית לקח די הרבה זמן לעכל שהקינאה (שצצה כשבן היה כבר בן כמעט 4) לא קשורה לאיך שאני מתייחסת, אלא לאיך שדוד מרגיש.... (כשבעצם הנסיבות הביאו להרבה יותר זמן "של" דוד). ייתכן שזו בכלל לא הסיבה- זו יריה באפלה, אבל זה יכול להיות כיוון נוסף!
קנאת אחים היא רגש טבעי
כשעמדתי ללדת את בני השני, אמא שלי אמרה לי - אלא תצפי שהילדים לא יקנאו זה בזה. קנאה היא רגש טבעי והגיוני. והמענין הוא שנכון קנאה היא רגש טבעי, ואולם אצלנו השני מקנא בראשון פי כמה. ועל מה? הוא מחשיב את אחיו לחכם פי כמה ממנו, למוצלח ביותר, לחברותי, ולעוד כל מיני תכונות. והאמת היא, במידת מה, הפוכה. יהודה ילד מחונן מאוד, ישראל לא עד כדי כך. יהודה מוקף חברים, ישראל לא צריך חברים, יהודה כמעט בגובה של ישראל וישראל גדול ממנו בשנתיים וחצי. אני לא מנסה להלחם בקנאה. לקחתי לתשומת ליבי שהתופעה קיימת במערכת היחסים ביניהם, ואני משתדלת לא ליצור בחוסר מודעות סיטואציה שתדגיש את המצבים הגורמים ליהודה לקנא בישראל. את ההוכחה שדווקא אלו שמנסים להלחם בקנאה ולהעלים אותה, נתקלים בה יותר ויותר, אני רואה אצל גיסותי ואצל חמותי ואחותה. שני זוגות אחיות אלו יכולות לכתוב ספר על איך להלחם בקנאה, ולא להצליח.
כשעמדתי ללדת את בני השני, אמא שלי אמרה לי - אלא תצפי שהילדים לא יקנאו זה בזה. קנאה היא רגש טבעי והגיוני. והמענין הוא שנכון קנאה היא רגש טבעי, ואולם אצלנו השני מקנא בראשון פי כמה. ועל מה? הוא מחשיב את אחיו לחכם פי כמה ממנו, למוצלח ביותר, לחברותי, ולעוד כל מיני תכונות. והאמת היא, במידת מה, הפוכה. יהודה ילד מחונן מאוד, ישראל לא עד כדי כך. יהודה מוקף חברים, ישראל לא צריך חברים, יהודה כמעט בגובה של ישראל וישראל גדול ממנו בשנתיים וחצי. אני לא מנסה להלחם בקנאה. לקחתי לתשומת ליבי שהתופעה קיימת במערכת היחסים ביניהם, ואני משתדלת לא ליצור בחוסר מודעות סיטואציה שתדגיש את המצבים הגורמים ליהודה לקנא בישראל. את ההוכחה שדווקא אלו שמנסים להלחם בקנאה ולהעלים אותה, נתקלים בה יותר ויותר, אני רואה אצל גיסותי ואצל חמותי ואחותה. שני זוגות אחיות אלו יכולות לכתוב ספר על איך להלחם בקנאה, ולא להצליח.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.