אז מי קורא מה?

[Rivendell]

../images/Emo63.gif אז מי קורא מה?

אני עכשיו מתחילה עם הטרילוגיה של בקט, חור השכלתי שהגיע הזמן להכחיד. לצידו מחכים לי השופט פוט וחצי מאנדרגראונד, והאמת שקוואליר וקליי מחכים לי בספרייה, אבל נדמה לי שאני פשוט אתן למישהו אחר ליהנות מזה בינתיים, כי אני לא רואה מתי אני אספיק לקרוא את זה. בגלל שזה ספר חדש יש רשימת ממתינים אדירה... אז אני אוותר על תורי. ממילא חברה שלי קנתה אותו, אז אני אוכל פשוט לקחת ממנה כשיהיה לי זמן

.

 

[ל א]

ניסיתי לקרוא פעם

את הטרילוגיה של בקט, אבל השעמום הכריע אותי ונטשתי די בהתחלה. אולי בפעם אחרת. בכל אופן, כרגע אני קורא את "השען העיוור" של ריצ'רד דוקינס, ספר מדע פופולרי שעוסק באבולוציה.

 

[Mנטה]

השען העיוור ספר מצוין !

 

[ל א]

יש לי קצת בעיה איתו

מכל מדעי הטבע, ביולוגיה הוא הפחות חביב עלי, ויש שם כמה קטעים שהם יותר מכפי שאני מעוניין לדעת אבל באופן כללי אני מרוצה

 

[Mנטה]

הוא ספר ששווה להמשיך אתו

כי בסוף יש לו רעיון מטלטל שמגיעים אליו לאט ובהדרגה. (הוא גם מאוד מגמתי, אגב)

 

[ל א]

על המגמתיות עליתי

והיא גם מוצאת חן בעיני. טלטלי אותי, מה הרעיון? אני בעד ספוילרים. מישהו מת בסוף?

 

[Mנטה]

לא, לא מת אף אחד

אבל האמת היא שהוא מתקדם לעבר זה בהדרגה אז אני לא חושבת שכרגע זה יהיה לך מספיק מזעזע

 

[siv30]

התשובה טמונה בשם של הספר

ואם אתה כבר באמצע שלו בערך אתה יכול להבין לאן הוא חותר. מעבר לעיקרון שכל הספרים של דוקינס מאוד דומים בחוט שמוביל אותם כולל ה"גן האנוכי" אם קראת. דרך אגב, המתחרה הבולט שלו הוא סטיבן ג. גולד שרק כדי לאזן את הגישה של דוקינס כדאי לקרוא גם איזה ספר אחד או שניים שלו (לדוגמא מאז היות דרווין ואין מידה לאדם).

 

[מילי33]

מרווין האריס- המין האנושי

אנתרופולוג עם ספרים נהדרים שמסבירים על התפתחות המין האנושי ועונה על שאלות כגון: איך התפתח ההומוספיאנס? איך התפתחו הגזעים השונים? ועד לשאלות קלילות יותר כמו למה גברים מעדיפים נשים עם חזה גדול? בספר אחר שלו: קניבלים ומלכים הוא מקשר בין סוגי מזון שבני אדם נמנעים מהם כמו בשר חזיר או מעדיפים, כמו בשר אדם אצל האצטקים, לבין מטריאליזם כלכלי. התיאוריה מגמתית מידי אבל מאוד מעניינת.

 

[2_be]

ספר נחמד../images/Emo13.gif

וגם אצלנו מאוד ישמחו להמלצה

 

[Mנטה]

התייעצות: northanger abbey

התחלתי לקרוא אותו באנגלית, זה הספר הראשון של אוסטן שאני קוראת באנגלית ועוד לא קראתי אותו בעברית. והאמת היא שדי משעמם לי. יש איזה שלב שהם מפסיקים לדבר על שמלות וכובעים ? יש איזה שלב שהגיבורה מפסיקה להיות כל כך סתומה ? לידו מחכה לי המלחמה בסלמנדרות ומפתה אותי יותר ויותר....

 

[Ungareska]

דווקא המלחמה בסלמנדרות

ממש לא הלהיב אותי. פחות בגלל ה"מה" ויותר בגלל ה"איך". וגם ה"מה" לא ממש מצטיין, לדעתי זהו ספר שהוא דימוי אחד גדול, הבעיה היא שזה דימוי מאוד צפוי.

 

[Mנטה]

התחלתי אותו והוא לא עשה לי את זה

קצת עצבן אותי השנינות המופרזת הזאת וכל החלקלקות שהכל נע בה. אבל חשבתי שזה בגלל שאני אחרי אוסטן...

 

[Ungareska]

לא סבלתי את ההערות האינסופיות

בתחתית העמודים. זה הורס את כל רצף הקריאה ומחסל את ההנאה מקריאת הספר.

 

[suki da yo]

באופן כללי

אני מאד נהניתי ממלחמת הסלמנדרות. אולי כי באתי בלי ציפיות- הייתי בטוחה, לפי הכריכה, שמדובר בספר לילדים. אבל ספר אחר שההערות האין סופיות בתחתית העמוד פשוט שברו אותי זה בוג ז'רגל. אין לי מושג על מה הספר הזה מדבר, או מה קורה בו, ואני לא מבינה למה לטרוח לקרוא לספר הזה מתורגם, אם שלושה רבעים ממנו בצרפתית, עם תרגום בסוף העמוד.

 

[אלת הירח]

לא, הגיבורה נשארת די סתומה עד הסוף

 

[מילי33]

בשורה טובה ורעה

הבשורה הרעה היא שהגיבורה נשארת סתומה לאורך כל הדרך - זוהי מטרתה האירונית של אוסטן- להציג גיבורה מטופשת. הבשורה הטובה היא שנו, הסוף טוב והבחור החמוד והאניטליגנטי לוקח את הסתומה לאישה. במחשבה שנייה אולי בעצם זו לא בשורה כ"כ טובה.

 

[Mנטה]

צריך המון אופטימיות

בשביל להתמיד בסופים טובים כל העת. נו טוב, אז אני אמשיך.....

 

[מול פלנדרס]

אני מסיימת היום את "טס"

יופי של ספר. אמנם לא מגיע לעוצמות ולמקוריות של "ג'וד" אבל בכל זאת ממש טוב וקריא. "ג'וד" הוא כנראה יותר רלוונטי לימינו מאשר "טס". כלומר גם היום לא בטוח שזוג היה שורד את האסון שקרה לג'וד וסו ולכן המסקנה שאהבה לא שורדת הכל עדיין תקפה גם לימינו. הסיפור של "טס" הוא לחלוטין תלוי תקופה אבל בכל זאת פשוט מצויין. "הטרילוגיה של בקט" זה זרם תודעה למתקדמים... וירג'יניה וולף לידו זה משחק ילדים. אני הייתי דווקא הולכת על "קוואליר וקלי". ספר כייפי לקריאה וגם נוגע ללב. לא כדאי לך לוותר עליו

 

[מול פלנדרס]

סיימתי את "טס" ו...

ווואאאווו... בהחלט הרגשתי תחושה של משהו כמו קתרזיס בסוף. בסופו של דבר אני חושבת שהוא מאוד חזק, אולי קצת פחות מ"ג'וד" אבל עדיין... ועכשיו אני עוזבת את אנגליה לזמן מה ועוברת מזרחה עד יפן... כן נחשתם נכון, "יער נורווגי"

אני בטח האחרונה בפורום שעוד לא הגיעה אליו. אם כי מכל הדיונים שהיו כאן עליו אני חושבת שאני כבר מכירה את רב העלילה...