נושא הזכויות אינו רלבנטי לעניני דת
בדת אין "זכויות" דת היא שיח של חובות. זאת בדיוק הבעיה בדיונים מהסוג הזה, הם מנסים להכניס שיח של זכויות למקום בו אין זכויות. ליהודי דתי אין "זכות" לקום בבוקר ליטול ידיים, להתעטף בציצית, להקשר בתפילין ולהתפלל. זאת חובה. הוא יכול לאהוב ולהנות מהחובה הזאת, הוא יכול לסבול ממנה, אבל זה לא משנה, זאת חובתו. כהן אינו יכול להתחתן עם גרושה או גיורת, ישראל יכול. מבחינת שיח זכויות יש כאן אפליה ברורה נגד הכהן, אבל זה לא רלבנטי מכיון שהדת אינה מתיחסת לזכויות. הכהן צריך לברך את הקהל בתפילה. לפני הברכה עליו ליטול את ידיו. לויים אמורים לשרת אותו בנטילת הידיים. בשיח זכויות יש כאן השפלה של הלוי, פגיעה בזכותם של הישראלים והלויים לברך. אבל שוב, זה לא רלבנטי בשיח של חובות. מה שמענין מבחינה חברתית אינו השוויון הפולחני אלא השוויון החברתי. מבחינה חברתית הלוי ששירת את הכהן יכול להיות שר בממשלה ואילו הכהן פועל דחק. אין קשר בין אי השוויון במערכת של חובות לשוויון במערכת של זכויות. זכויות נשים זה דבר חשוב במקום בו שויון הוא רלבנטי. בפולחן היהודי, זה לא רלבנטי.