מעמד האישה

לאונידס

Active member
אנסח מחדש: "לא נימוק"

נימוק בא להסביר משהו. "כי אני אמרתי", "כי הוא אמר", מיני אברי אדם וחיות שלא שייכים לעניין (גם לפי דעתך) אינם נחשבים נימוק. אתה אומר שלנשים צריך לתת פחות זכויות מגברים "כי ככה". עם כל העצב זכותך לחשוב כך אבל אני לא יכול לקבל כך דברים.
 
נושא הזכויות אינו רלבנטי לעניני דת

בדת אין "זכויות" דת היא שיח של חובות. זאת בדיוק הבעיה בדיונים מהסוג הזה, הם מנסים להכניס שיח של זכויות למקום בו אין זכויות. ליהודי דתי אין "זכות" לקום בבוקר ליטול ידיים, להתעטף בציצית, להקשר בתפילין ולהתפלל. זאת חובה. הוא יכול לאהוב ולהנות מהחובה הזאת, הוא יכול לסבול ממנה, אבל זה לא משנה, זאת חובתו. כהן אינו יכול להתחתן עם גרושה או גיורת, ישראל יכול. מבחינת שיח זכויות יש כאן אפליה ברורה נגד הכהן, אבל זה לא רלבנטי מכיון שהדת אינה מתיחסת לזכויות. הכהן צריך לברך את הקהל בתפילה. לפני הברכה עליו ליטול את ידיו. לויים אמורים לשרת אותו בנטילת הידיים. בשיח זכויות יש כאן השפלה של הלוי, פגיעה בזכותם של הישראלים והלויים לברך. אבל שוב, זה לא רלבנטי בשיח של חובות. מה שמענין מבחינה חברתית אינו השוויון הפולחני אלא השוויון החברתי. מבחינה חברתית הלוי ששירת את הכהן יכול להיות שר בממשלה ואילו הכהן פועל דחק. אין קשר בין אי השוויון במערכת של חובות לשוויון במערכת של זכויות. זכויות נשים זה דבר חשוב במקום בו שויון הוא רלבנטי. בפולחן היהודי, זה לא רלבנטי.
 

לאונידס

Active member
אני מניח שלדעתך ירושה היא עול מעיק

לכן כדאי לפתור את הנשים מהעול הזה ולהשית אותו רק על הגברים. נשמה.
 
אני דברתי על הפולחן

אם יש לך שאלות בנושאים אחרים אתה מוזמן לשאול ולא לשים דברים בפי.
 

לאונידס

Active member
תדבר על מה שאתה רוצה אבל למה בשרשור הזה?

למה לנסות להסיט את נושא הדיון שהוא מעמד האישה ולהחליפו בענייני פולחן? אולי שאלתי כאן שאלה רטורית?
 
אני לא מסיט את נושא הדיון אלא מבחין

בין שני דברים שונים. 1. מעמד האישה בחברה. 2. עניני פולחן. לצערי בכל השירשור הזה יש בילבול בין השניים.
 
צודק.

וכשמנסים למנוע מאישה את חובתה, זה מאד מתסכל. כמו, למשל, חייל שלא יאפשרו לו להניח תפילין. או ללבוש טלית קטן. קוראים לזה- חופש פולחן כמדומני.
 
שוב את מערבבת שפות

בין שיח הזכויות החברתי לשיח החובות ההלכתי. חופש הפולחן הוא ענין של זכויות אזרח. אם את רוצה מחר לסגוד לאשרה, זאת זכותך האזרחית במסגרת חופש הפולחן. מבחינה הלכתית סגידה לאשרה היא איסור יהרג ובל יעבור. לא ברור על מה את מדברת כשאת מדברת על לשלול מאישה את חובתה בהקשר ההלכתי.
 
כבר נתתי את הדוגמה

מכיוון שנשים חייבות בתפילה ובקריאת התורה, במידה ומתכנס ציבור שבו פחות מ10 גברים, אבל יש בו 10 גברים ונשים, ציבור זה חייב בקריאת התורה. חייב בקדושה. והוא לא מקיים את חובתו ההלכתית.
 
איפה זה מופיע בהלכה

1. איפה כתוב שתפילה זקוקה לקדושה וקריאת התורה? 2. איפה כתוב שנשים חייבות בקריאת התורה? 3. איפה כתוב שנשים מצטרפות למנין? אם את מקבלת את סמכות חכמים ביחס לראשון מדוע אינך מקבלת את סמכותם ביחס לאחרים? נשמע כאילו בחרת לעצמך הלכה בסגנון מזנון חופשי, בחירה של הלכות שמתאימות לך ושלילה של הלכות שאינן מתאימות לך.
 
גבר מניק גם מניק

ראיתי סרטון כזה עם הסבר של רופאה שישנם מקרים ידועים כאלה לא רבים אבל קיימים שבהם בלוטות של גבר בעקבות מצב פסיכולוגי מאד מסויים מיצרות חלב אם והתינוק יונק
 

לאונידס

Active member
גבר מניק עם בקבוק

ישנם מצבים רפואיים שבהם פיסיולוגית גבר יכול להניק, אבל תכלס אבא טוב יכול להניק את ילדיו מבקבוק. לא קורה לו שום דבר רע, להיפך. אז מה? הוא חוטא שצריך לסקול אותו?
 

אלוניס

New member
אפשר להתכחש לזה כמה שרוצים

אבל דברי חז"ל מלאים באמירות לא מועטות שכל כולן זלזול ואף שנאת נשים של ממש. יש מראה מקום אחד שבו האישה פשוטו כמשמעו מומשלת לשק של דם וצואה. ולגבי הברכה "שלא עשני" - במאה ה-13 בדרום צרפת היו סידורים לנשים שבהם הייתה כתובה ברכה אחרת - כך שלא תמיד זה היה כך. כל מה שאת אומרת לגבי הטבע וכל זה כבודו במקומו מונח. הבעיה היא שבחברה החרדית עצמה הגברים הם לא אלו שיוצאים להביא טרף אלא הנשים שסוחבות גם את נטל הטבע וגם את נטל הפרנסה. זה לא פייר לפי הסטנדרט שאת עצמך מעלה. העניין הוא לא למה גברים ונשים שונים וגם אין טענה שגברים ונשים זהים. אבל זה שיש שוני לא אומר שבעקבותיו מותר להפלות אותן.
 
אלוניס, הציטוט שהזכרת תוהה על המשיכה

לאישה, שגם אם לכאורה תפקודי גוף האישה יכולים להראות דוחים, בקונטקסט של האישה, "הכל רצין אחריה".
 

אלוניס

New member
ותפקודי גוף הגבר לא נראים דוחים?

מה, גברים לא הולכים לשירותים אף פעם? גם עליכם יש דיני טהרה בשל הפליטות שיוצאות מגופכם. אבל אין בתיאורי הגמרא אמירות מלאות תיעוב כשהן מתארות את המתרחש בגופכם. כשזה נוגע לנשים - זה ממש אחרת. דם המחזור הוא הדם הנקי והטהור ביותר שיש כי מדובר ברקמה טרייה שאמורה הייתה לתמוך בהיריון. אין בו שום דבר טמא ואפילו לפי דיני הטומאה עצמם הוא לא אמור להיחשב כי הוא לא נגרם מפצע כלל ואין מדובר בזיהום כלשהו שמצריך בידוד לשבעה ימים. הציטוט שהבאתי הוא פשוט עוד דוגמא מיני רבות לעמדה הבסיסית המאוד לא אוהדת לנשים שהביאה להחמרה בחוקי המקרא הבסיסיים כדי להרחיק תלמידי חכמים מעל נשותיהם ולאפשר להם יותר פנאי ללימוד תורה. אלוהים מעולם לא כיוון שאיש יהיה מרוחק מאשתו ליותר משבעה ימים. האיוולת ושנאת הנשים של חז"ל הביאה לכך שלאורך מאות רבות היו נשים שהיו לחלוטין פוריות אבל בשל דיני הטבילה פיספסו באופן שיטתי את הביוץ שלהן. כיום הרבנים המקפידים יכולים להסתתר מאחורי המדע המערבי הכל כך בזוי בעיניהם ולחייב את הנשים האומללות האלה לקחת תרופות הורמונליות מפוקפקות ואף מסוכנות רק כדי לדחות להן את הביוץ. כל זה בלי הכאה על חטא ואף אמירה מתנצלת לכל הנשים המסכנות שסבלו ואף אולצו להתגרש לאורך הדורות על לא עוול בכפן ותויגו כ"עקרות" סתם. שלא לדבר על העוול הנורא לעם ישראל כולו בשל כל הילדים שיכלו להיוולד לעם שלנו. אלוהים הבטיח שנהיה כחול אשר על שפת הים. זו אך ורק אשמתנו שזה עוד לא קרה.
 
למעלה