הדמיון לבבילון 5 באמת חזק, אבל דווקא לקטעים
הפחות טובים של הסדרה, למשל כת הטלפתים מהעונה החמישית - ללא ספק אחד מקווי העלילה הפחות טובים של הסדרה (שבמקור בכלל יועד להיות לאיבאנובה). בכל מקרה, לדעתי למרות כל הדרמה החלק הכי מעניין בפרק היה ההתמודדות של סוֹל עם היותו סיילון ומה שזה אומר על מה שהוא מרגיש ואיך הוא אמור להרגיש. ללא ספק דרמה במיטבה, וכתיבה מעולה. כמו כן - המשחק שלו ושל טרישיה הלפר, ובמיוחד - דווקא - של קייט ורנון (אשתו של טיי). כמו כן, אני עדיין ממשיך לאהוב את היחסים בין אדאמה לנשיאה, למרות שהיא בעצמה נהית קצת פנטית וטיראנית לעת גסיסה. הפרק, ד"א, בוים על ידי לא אחר מאדוארד ג'יימס אולמוס - הלא הוא אדמירל אדאמה.