בובי, אני מבינה את הפחד. באמת
הוא מגיע ממקום מאד מגונן. אבל כל פסיכולוג מתחיל יאמר לך שהכי חשוב שלבנות יש בית יציב וקבוע אליו הן חוזרות. המקום שלהן . אז הוא עובר. זה רק בית. כשהכרתי את הגרוש שלי הוא היה גרוש עם שלושה ילדים ועבר דירות כל הזמן. גרושתי- כלומר גרושתו הראשונה פחדה מאד מההשפעה שיש למעברים שלו על הילדים. בסופו של דבר לא היתה שום השפעה. אז נכון שהוא היה אב מאד נוכח, אבל עדיין, הנוכחות שלו בחיי הבנות חשובה יותר מהמקום הפיזי. עם כל החשש, כדאי לאמץ כל רגע שלו עם הבנות במיוחד שמדובר בפערי זמן גדולים. אני חושבת שהוא דווקא כן הגיע ממקום טוב. רצה מקום בשבילו ובשביל הבנות. מקום שלו ושלהן. תנסי להתמקד בעידוד הקשר שלו איתן, גם כשהוא בחו"ל, דרך מצלמות רשת. תהיי רגועה שיש להן בסיס קבוע בו הצעצועים שלהן, המיטה שלהן , הבגדים ובכלל, הבטחון שלהן בו. הן לא יתהפכו יותר מהמקום החדש . הן בסך הכל רוצות עוד שעות אבא ואת זה את חייבת לטפח בכל מחיר.
הוא מגיע ממקום מאד מגונן. אבל כל פסיכולוג מתחיל יאמר לך שהכי חשוב שלבנות יש בית יציב וקבוע אליו הן חוזרות. המקום שלהן . אז הוא עובר. זה רק בית. כשהכרתי את הגרוש שלי הוא היה גרוש עם שלושה ילדים ועבר דירות כל הזמן. גרושתי- כלומר גרושתו הראשונה פחדה מאד מההשפעה שיש למעברים שלו על הילדים. בסופו של דבר לא היתה שום השפעה. אז נכון שהוא היה אב מאד נוכח, אבל עדיין, הנוכחות שלו בחיי הבנות חשובה יותר מהמקום הפיזי. עם כל החשש, כדאי לאמץ כל רגע שלו עם הבנות במיוחד שמדובר בפערי זמן גדולים. אני חושבת שהוא דווקא כן הגיע ממקום טוב. רצה מקום בשבילו ובשביל הבנות. מקום שלו ושלהן. תנסי להתמקד בעידוד הקשר שלו איתן, גם כשהוא בחו"ל, דרך מצלמות רשת. תהיי רגועה שיש להן בסיס קבוע בו הצעצועים שלהן, המיטה שלהן , הבגדים ובכלל, הבטחון שלהן בו. הן לא יתהפכו יותר מהמקום החדש . הן בסך הכל רוצות עוד שעות אבא ואת זה את חייבת לטפח בכל מחיר.