עזרה

[והלאה וכאן]

אתה מכיר את עצמך ואת אם ילדייך

ואתה מרגיש בטוח לדעת שהם נמצאים אצלה ואצלך באותה מידה. אתה יודע שלא תמיד זה כך. יש אבות שחשים שאם ילדיהם לא מטפלת בהם כראוי ויש אימהות שמרגישות כך. זה אכן לא רק רגש אימהי, זה רגש הורי. כשהוא לא קיים - המצב הרבה פחות פשוט.

 

[Rtitan]

אני לא ממש בטוח - כשגרושתי ואני היינו...

לפני לידת הבן הגדול, מישהי שליוותה אותנו אמרה לה "אל תעשי את כל העבודה - אל תגידי לו "עזוב - אתה לא עושה את זה טוב!" ותעשי את הדברים בעצמך - תני לו ללמוד מה צריך לעשות בעצמו, אחרת, הוא לעולם לא יידע מה לעשות ולעולם לא יטפל בילדים". בקיץ האחרון, כשהיינו בטיול - הילדים, גרושתי ואני, יא כעסה שאני לא "לגמרי שם". הגענו לכיסוחים אמיתיים כמו שמעולם לא הגענו - אחרי שהיא חזרה עם הילדים לארץ לא דיברנו חודשיים. בסוף אמרתי לה "לא הייתי איתם 8 חודשים - גם אני חייב לחזור וללמוד להיות אבא "בחיים" ולא רק דרך המחשב". את אותו דבר אתן חייבות להפנים לעצמכן - תנו לאבות לטפל בילדים שלהם ולהיות הורים. הם ינסו להיות ההורים הכי טובים שיש. נכון שיש חריגים - אבל הם מעטים מאד. תנו לאבות את הזמן שצריך כדי ללמוד להיות אבות. לכן יש 9 חודשים יותר ממה שיש לנו כדי "להרגיש" את הילדים, אבל זה לא אומר שהאבא הוא "מקום לא בטוח"

. אם לא תתנו לאבות להיות אחראיים לילדים, אל תתלוננו שהם לא מתנהגים כמו אבות - לא היתה להם הזדמנות.

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[יוני יולי]

לא אמרתי רק אמא

אני אבל יכולה לדבר רק מגרוני, כנראה שיש אבות שמרגישים כך. ולא הבנת אותי כראוי.... כשהגרוש שלי גר בדירת רווקים עם שותפים בתל אביב -הרגשתי שהילדה שלי הולכת למקום לא הכי בטוח בשבילה אבל היא הלכה אליו בכל זאת כי הוא אבא שלה . לא אמרתי שכך הדבר תמיד, התייחסתי למקרה הספציפי של גברת תלתלים. ואתה יודע מה..אהיה כנה איתך..אני לא מעלה על סף דעתי אפילו מצב שאני אסע לעבוד בחו"ל מבלי לחיות עם הילדה שלי-אבל זו אני, וכל אחד וסיבותיו הוא-לא באה ממקום של שפיטה אנחנו מדברים כאן על נושא רגיש מאוד.

 

[Rtitan]

אתמול בערב היתה לי שיחה עמוקה עם...

חברה טובה בישראל... אמרתי לה שאחד הדברים שהכי מפריעים לי באבהות שלי, היא העובדה שכן יכולתי לקום, לעזוב את הארץ לשנתיים ולהגיע הנה ולעבוד כאן - ואפילו להינות כאן מהחיים כמו לא יודע מה. מצד שני... אני מכיר מה מסוגלים לעשות תהליכים ארוכי טווח בתוכינו: אם לא הייתי מגיע הנה ואם לא הייתי עושה את התקופה הזו במקום עבודה שהיה חלום בלתי יאומן מאז שהייתי ילד קטן, הייתי בטווח הרחוק אבא גרוע לילדים שלי - לעולם היתה מקננת בי ההרגשה שויתרתי על ההזדמנות הזו שלא היתה חוזרת בגללם - אפילו הם לא היו מרגישים את זה (והם כן ככה או ככה הם היו יודעים שהם "אשמים" בעיני, אנחנו לא מתארים לעצמינו כמה התת-מודע שלנו חזק ועושה את העבודה שלו בלי שאנחנו יודעים, ובסוף מעמת אותנו ברגעים שבהם אנחנו הכי לא מסוגלים להתמודד איתו), הרגשות הללו שבגללם לא נסעתי - היו הורסים את האבהות שלי ובדיעבד - גורמים לנזק רב יותר. הגרוש שלך חי בדירה שכורה עם שותפים בתל-אביב... מתי היית שם? למה את חושבת שגם מדירת רווקים עם שותפים בתל-אביב, אביה של הבת שלך (ואני מתייחס אליה כמו הייתי מתייחס לבן שלי) יהיה מקום לא בטוח? יתכן שיש דברים שאינני יודע - אבל אם כך הם פני הדברים, לא הייתי אפילו "מתגבר" ושולח אותה - הם היו נפגשים רק במעמד צד שלישי. הרעיון שלא משנה היכן האבא חי - הוא מסוגל להיות אבא פשוט כי הוא אבא ולא רק מכונת הנפקת גנים היא מקוממת מאד. יש לנשים לא פעם את החוצפה לנכס לעצמן רגש הורי שבעיניהן אין לאבות וזה מקומם, זה מעליב ובעיקר - יותר מהכל - זה פוגע בילדים שאתן כל כך "אוהבות". אתן בטוחות שזו אהבה? או שזו אובססיית שליטה שנובעת מחוסר ביטחון שלכן? אל תעני - כבר מעכשיו אני משוכנע שאנחנו לא נסכים על התשובה ואת מכירה אותי לא מהיום ויודעת שאני אדם שיודע מאד להרגיש את הצד השני, ואני בהחלט יודע מה הפחד שאתן מדברות עליו. מה שאני אומר הוא - אנחנו האבות, הם לא הזירה שממנה אתן אמורות להרגיש ככה - כשאתו מרגישות ככה כלפינו, זה פוגם בהורות שלנו, פוגע מאד בילדים ובהחלט מעליב.

 

[למטייל10]

זה פשוט מדהים כמה שאתה צודק

אחד הדברים שהיכו אותי התדהמה בתהליך הגירושין, זה שפתאום האם היא "הבעלים החוקי" של הילדים, ואני למעשה "רוצה לקחת את ילדיה"... באחת השיחות כאשר העליתי אופציה למשמורת משותפת, היא ומשפחתה פשוט לא הצליחו לדבר, הם רק גימגמו משהו כמו "אבל זה הילדים שלה...אתה לא יכול להיות איתם יותר מ 5 דקות רצוף" (כמובן ש"שוכחים" שהרבה שבתות לקחתי אותם לבד כל השבת לפעילויות בחוץ, כנ"ל כל אוגוסט, כאילו לא אני הוא זה שהכנתי אותם כל בוקר לגן ולקחתי אותם לשם, וכו'...) והכי גרוע, בויכוחים על המזונות, כל פעם עולה הטענה המוזרה "אני נלחמת בשביל הילדים, על זה אני מוכנה ללכת עד המוות"...כאילו אני מוכן שהילדים יהיו ללא מזון, חינוך, קור גג וכיו"ב, כאילו לא אני הוא זה שפירנס אותם מעל ומעבר, כולל נסיעות לחו"ל ומה לא, כל השנים, בכל שקל שהרווחתי.

 

[יוני יולי]

בו נכנס לזה

מי שמכיר אותי ויודע איך אני מגדלת את הילדה שלי גם יודע שזה לא בא משום צורך בשליטה או חוסר בטחון, אפילו כשהוא מבטל את הביקורים אפילו כשיותר דחוף לו לצאת למסיבת סילווסטר ביום שהוא אמור להיות איתה ולומר לי שמביא לי אותה ובסוף לא מביא (ויש לי עדים לסיטואציה) כל מה שאני עושה זה הורות נטו-והורות היא לכל החיים-24/7 שעות ביממה , אצלי הרגש האימהי היה שם מאז ומעולם גם לפני שנולדה לי הילדה שלי ומאז זה רק התעצם. אני מבינה שאתה מדבר מרחוק כשאתה לא לצד ילדייך אבל זו הבחירה שלך! ושוב אומר שאני הייתי מוותרת על החלום כי המחיר כבד בעיניי.

 

[Rtitan]

../images/Emo61.gif ../images/Emo13.gif בואי ניכנס

לא היו ימים שאת השארת את הילדה עם בייבי סיטר או אצל ההורים כי היה לך יותר חשוב לנסוע לטייל או לבלות? ממש כמו הגרוש שלך... , לא?...

אני משוכנע שכן... אז הטיעון לגבי ההעדפה שלו לגבי הבילוי שלו לא ממש תקף - גם את עשית את זה, כך שההורות שלך היא 24/7 מינוס... משהו שאינני יודע את הקפו. עצם זה שאת משווה את ההורות שלו לשלך מעידה את עצמך "אני אימא 24/7" מראה עד כמה שאת מגיעה ממקום של "אני מרגישה מקופחת" - וזה המקום שממנו את מנכסת לעצמך סגולות ונכסים הוריים שפשוט אין לך - כמו להאשים את הגרוש שלך שהוא "מקום לא לגמרי בטוח". אני לא אומר שאין לך זכות ממש כמו שלו לצאת לבלות ולהשאיר את הילדה עם מישהו אחר - זכותך - לגמרי זכותך, וטוב שאת עושה את זה - בדיוק כי אם לא היית עושה את זה, בסוף היית מרגישה ילדה שלך "בגללכן לא עשיתי א', ב', ג' בחיים שלי - הרסתן לי את החיים!!" והרגש הזה נשמע להמון אימהות שהקדישו עצמן 24/7 לאימהות שלהן וביטלו את עצמן. זו הסיבה שאני כאן - כדי לא לומר או לחשוב על הילדים שלי "בגללכם לא עשיתי... " וכן - המחיר כבד מאד. מאד. אבל אני גם יוע שזה מחיר הכרחי כדי להיות אבא טוב יותר, וגם מכאן - ממרחק כזה, אני מעורב מאד בחיי הילדים שלי.

 

[יוני יולי]

ממש לא כמו הגרוש שלי

אני איתה רוב הזמן חיה ונושמת אותה , נקודה! וזה אושר גדול בשבילי וכלל לא תחושת קיפוח. אז יללה רד מימני .

 

[מתחילה כל פעם מחדש]

וזו אימהות טובה בעיניך?

להיות עם הילד יום יום, שעה שעה? בעיני, ילד צריך ללמוד שאמא שלו היא גם ישות בפני עצמה, גם בת זוג, גם חברה, גם בת להוריה, גם עובדת וכו'. כשאת רוב הזמן חיה ונושמת אותה את משדרת לה שאין בך משהו אחר חוץ מאמהות.

 

[Rtitan]

../images/Emo45.gif לגמרי

 

[יוני יולי]

חחחחחחח

זה הדבר האחרון שאפשר לומר עלי... הכוונה היא שהאחריות לשלומה היא עלי בלבד!

 

[Rtitan]

../images/Emo183.gif...

"אחרי הרעם בא הגשם"... (אפלטון)...

 

[יוני יולי]

ואגב..ציינתי שהיום לא כך הדבר

אלא בעבר הייתה לו דירת רווקים אז אם מצטט אז שיהיה כמו שצריך ולא סתם להתפס למשפט.

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

ההבדל בינכם הוא...

שאתה עשית בחירה מסויימת ואילו היא קורבן של בחירה שעשה בשבילה הגרוש שלה. בכלל אני חושב שעיקר הדיון בפוסט אמור היה להיות למה גרושה מרגישה לא טוב גם אם הגרוש רוצה לעשות בחירה טובה עבור הילדים - בחירה טובה שתשפיע באופן ישיר בצורה טובה גם על הגרושה. כמו שכבר כתבתי - להסתכל תמיד על חצי הכוס הריקה זה כנראה עניין של אופי...להיות ממורמר על כל צעד שהצד השני עושה גם זה כנראה עניין של אופי...לא לקבל את הטוב בטענה שמשהו בכל זאת לא בסדר וכו' - הכל עניין של אופי.

 

[Rtitan]

יוני יולי יודעת שמאד אכפת לי ממנה...

ואני חושב שאני יכול להרגיש שמץ ממה שהיא מדברת עליו - רק שמאד הכאיב לי להבין איך האבות נראים בכל הסיפור מצד האימהות. נכו שיוני יולי לא בחרה את המצב שהגרוש שלה מעמיד בפניה ואני יודע כמה זה עדין... אבל תנו גם לאבות ללמוד להיות אבות וקבלו את השוני שלהם - יש מצב שהם יכולים לתת לילדים משהו נוסף ולכן קצת חופש. אני גם חושב שאם האימהות יבינו כמה הילדים באמת חשובים לנו האבות, כמה הם חלק מאיתנו וכמה הדאגה אליהם היא מאד ממשית בתוכינו - יהיה גם להן יותר קל.

 

[יוני יולי]

אכן ווינס

וכאן אני מתחברת לדברייך-שאני לא מרגישה קורבן, שאני מציאותית , שאני רואה במציאות שלי עובדה ואיתה אני "אנצח", ויש קושי ויש רגעים ממש לא נעימים , אבל יש גם טוב ולא מעט וזו הדרך בה אני מנסה להסתכל על החיים שלי וככה לגדל את הילדה שלי .

(ואגב אני לא חושבת שמישהי כאן/מישהו נהנה לראות את הרע ..יש תקופות כאלו שיותר קשה להסתכל על חצי הכוס המלאה-לכל אחד מאיתנו..).

 

[ye44]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[שלי תלתלים]

תודה

מותק

צריכה את זה...הבטן שלי מתהפכת ועושה סלטות....אוףףףףףףף

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

שולחת?

כאילו עם שליח ושהאבא יתן איזשהו טיפ? למה בדיוק את מתחברת? לזה שאת 'שולחת' כי המקרה שלך ממש לא אותו מקרה כמו שלה. סופסופ יש לו פינה משלו והיא או את 'שולחת'? טוב נו - זה מה יש.