עזרה

[שלי תלתלים]

../images/Emo53.gifעזרה

אני בהתלבטות קשה. הגרוש (שנמצא בחו"ל רוב הזמן כזכור....לא מגיע בצורה סדירה ולן אצל ההורים שלו על הספה מזה שנה וחצי) הודיע לי היום ששכר דירה ל-5 חודשים מבחורה שנסעה לחו"ל והשאירה דירה מאובזרת בפלורנטין. הוא יגיע לארץ השבוע ומעוניין לקחת לשם את הבנות לפי הסדרי הלינה: פעמיים בשבוע כולל לינה+ שבת עד יום א'. אני חוששת שהן תשהנה בדירות מעבר כאלה ואחרות וזה יערער עוד יותר את מצבן. גם ככה הן מטורללות מחוסר הקביעות של נוכחות אביהן בחייהן. חוששת שלא יבינו את המצב החדש ובעיקר את העובדה שהן בלעדי כ"כ הרבה זמן. הגדולה בת 6 ומצבה הנפשי בעקבות הגירושין גם ככה מעורער עדיין והקטנה בת ה- 3 כרוכה אחרי לגמרי ומייללת קשות כל פעם שבאה מטפלת אפילו..... אוף....מה עושים?

 

[שלי תלתלים]

שכחתי לציין

שעד עכשיו הביקורים התקיימו ללא לינה . למעשה זאת תהיה הפעם הראשונה שהן ישנות מחוץ לבית בדירה שהיא לא לגמרי של אבא שלהן.

 

[הרקולס36]

לדעתי,

מתוך האמור ומתוך מה שנדמה לי משום מה,ותקני אותי אם אני טועה,הן אוהבות אותו והוא אותן,ורק בשל עבודתו בחו"ל הם לא מתראים,ושבסה"כ כשהוא כאן הן איתו בסדר וכך גם הוא איתן.....נכון? אם כך, הכיני אותן מראש שאבא מגיע לכמה זמן ורוצה מאוד לבלות איתן וכמה כייף להן איתו,ואפילו יש הפתעה בביקור הקרוב,הן יוכלו לבלות איתו יותר זמן ואף לישון אצלו....אה והוא הצליח למצוא בית יפה שהוא יוכל להיות איתן בלי עזרה של סבא וסבתא.....יאאאאא,איזה כייף הן הולכות לעשות איתו?! תזרמי איתו,תדרבני אותן ותעודדי אותן,זה ייטיב עימן,ייטיב איתו והאמיני לי,אפילו איתך! בהצלחה

 

[שלי תלתלים]

כשהוא

כאן....הבנות הפוכות. ברור שהן אוהבות אותו והוא אותן והוא מפנק אותן ומשקיע (קל לעשות את זה שבוע בחודש....)..הבעיה היא שהוא לא מסוגל לשים להן שום גבול (הוא מין "אבא חוג" כזה) ולכן כשהן איתו זה מכות וצרחות אחת על השניה, התנהגות פרועה...כל זה מאד מובן וצפוי....אבל מאד בעייתי לאסוף אותן כל פעם מחדש ולהרגיע. אני יודעת שזאת המשימה שלי...היא קשה...מותר לקטר קצת לא? ובכ"ז השאלה אם בשביל פרקי זמן כ"כ קצרים כשגם ככה הבנות איתו במצב של סערה מתמשכת צריך להוסיף על זה גם לינה. לא יודעת. חושבת על זה.

 

[Rtitan]

וואוו!! זה משפט פולני יקירתי ../images/Emo6.gif ../images/Emo25.gif

"(קל לעשות את זה שבוע בחודש....).." התכופפתי - אני יודע שהכרית עפה דרך המסך שלך...

עכשיו נמשיך למשפט הבא: "הבעיה היא שהוא לא מסוגל לשים להן שום גבול (הוא מין "אבא חוג" כזה) " - זו בדיוק הסיבה שאת חייבת חייבת חייבת לתת להם את הפלטפורמה שהוא מכין. זה מה שייתן להם את האפשרות לייצב מערכת אבא-בנות נורמלית כמו שאת כל כך רוצה. התקופה הזו תהיה מעולה עבורו ללמוד להיות אבא גרוש על אמת - לא "אבא חוג". שלי, האיש עושה כל מה שהוא יכול, יהיה לכם קשה בתקופת המעבר הזו, אבל בסוף המצב יהיה הרבה יותר טוב. תכניסי את הפולניה לארון, תוציאי את ג'ינג'ית שיכולה החוצה.

למעלה ברחוב?...

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

אולי תסתכלי על חצי הכוס המלאה...

שמעכשיו יש לו דירה משלו והבנות יוכלו לישון אצלו. את בטח לא יודעת מה זה אומר 'לגור' עם הילדים אצל ההורים... כמה אגרסיות משתחררות שם מצד כולם. תפסיקי לחפש לשבת בחושך כל הזמן כשיש לך אפשרות להדליק נורה ואפילו לפתוח חלון החוצה. אולי זה ימנע פתיחת פוסטים על 'מסביב לשעון בעבודה, בבית ועם הילדים'.

 

[ye44]

" אושרית " די עם הדרמות ../images/Emo88.gif

תזרמי עם החיים ,הן יבלו איתו ויהיה להן כייף !

 

[Rtitan]

תלתלים שלי, צ'חררי מאמי... צ'חררי ../images/Emo25.gif

הוא אבא שלהן ויש להן הזדמנות מעולה להתרגל אליו שוב ולו להתרגל אליהן שוב. למרות שאני מאד מאד מבין את הפחד שלך לשחרר אותן אליו, הן אוהבות אותו מאד וכשהוא מגיע לארץ, הן מתרגשות בכל פעם מחדש. הקשר ביניהם חייב להתחיל להתקיים בצורה נורמלית ולהעמיק ויש לכם הזדמנות פז של 5 חודשים שבהם הוא יחזור להיות אבא שלהן. אל תעמדי בדרכם. דברי איתו, תארי לו את מה שעובר עליהן, למדי אותו את החיים שלהן - הוא היה מנותק מהן תקופה ארוכה וגם בביקורים רוב הזמן זה היה רק "בערך". את חייבת ללמד אותו מי הן. ספרי לו שיתכן שתהיה תקופה קשה בהתחלה ושלא יבהל - תני לו את הסמכות מצידך, ואת הידיעה שאת סומכת עליו.. דברי איתן, ספרי להן שאבא שכר דירה וחשוב לו מאד שהן תישננה בבית שלו ושאת יודעת כמה הוא אוהב אותן - את כאן נקודת התפנית - אם זה יצליח זו את, ואם זה יכשל זו את. לכן, הקריני להן ביטחון מלא באיש הזה, את סומכת עליו לגמרי והן חייבות להרגיש שאת סומכת עליו לגמרי. את נשארת בבית שלך ולא יוצאת לשם גם אם יהיה משבר - את תהיי זמינה בטלפון כדי להרגיע אותן אם צריך שידעו שאת "בסביבה" ושלא נטשת אותן - זו נקודה חשובה, שהן תרגשנה שכשהן אצלו, אימא עדיין "כאן" עד שהן תבטחנה בו שוב. אם תוכלי - שהגרוש יחבר את המחשב שלו לסקייפ ודברי איתן במקרה חירום. אבל החזיקי את עצמך (כי שוב - את כאן החוליה החלשה, ואני אומר את זה למרות שאני מכיר אותך טוב טוב ויודע כמה את חזקה) ותני להם להתחבר מחדש. הן חייבות לקבל אותו כאביהן, והוא חייב, פשוט חייב שיהיה לו מספיק זמן לחזור ולפתח אליהן אחריות הורית ואבהית ולא רק להיות אבא-קרקס שמגיע פעם בכמה זמן ורק מבלה איתן כמה שעות. הוא חייב לפתח אליהן שוב את הרגש שיקשור אותו אליהן כ"אבא". שחררי יקירתי, זה מה שעושים. שחררי - ואני יודע כמה קשה לך.

ענקית. בהצלחה

 

[שלי תלתלים]

הוא לא מגיע

ל-5 חודשים לארץ...אל תתלהב...עדיין לא נשרף כלום בהודו....הוא עדיין יהיה כאן שבוע בבכל חודש במהלך ה-5 חודשים האלה. מה שמחדד עוד יותר את השאלה שלי- האם בשביל מס' כ"כ מצומצם של ביקורים צריך "לשגע" את הילדות ואולי בגלל זה עדיף לשמור להן על הסטטוס קוו הנוכחי...אני עמלה על קיום חיים רגועים כ"כ קשה שכל ביקור כזה מוציא אותן לגמרי המאיפוס. הילדות חוזרות להרטיב, קשיי שינה, התפרצויות זעם מטורפות....פשוט כואב הלב.

 

[Rtitan]

אני יודע שהוא לא מגיע לכל חמשת החודשים...

אבל האפשרות שו להיות איתן שבוע בכל חודש בדירה משלו, בנוף שהן תלמדנה להכיר - יתנו לו ולהן את הכלים להכיר ולהדק את הקשר... לא מדובר במספר מצומצם של ביקורים - בשבוע שהוא כאן הוא הרי לוקח אותן יותר מאשר אבא גרוש רגיל לפי הסכם גירושין סטנדרטי... יש אימהות שהיו חותמות על זה יקירתי... תני להם להיות יחד, תני לו להיות אבא

הבנות, הוא וגם את רק תרוויחו מזה

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

כרגיל...

מה שלא עושים לא טוב. מה שעוד הפריע בין השורות זה מעין נסיון השוואה שלך בין האבא למטפלת. הזוי.

 

[שלי תלתלים]

../images/Emo46.gif

על מה לחצתי? לא רוצהלעזור- אל תעזור אבל ככה? נעלבתי......

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

אז נעלבת...

אף אחד עדיין לא מת מזה. ...ואם לפינה החדשה של אבי ילדייך את קוראת ללחוץ, אז לחצת. לא באתי לעזור - באתי להביע דעה.

 

[שלי תלתלים]

אז

הבעת דעה. יופי. תודה.

 

[יוני יולי]

מבינה ליבך../images/Emo23.gif

יכולה להתחבר מצויין להרגשה שלך ולהתלבטות, ולמרות הכל כנראה הייתי שולחת אותן איתו. שיעבור בקלות!

 

[והלאה וכאן]

../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה.

 

[יוני יולי]

זה מה שנקרא-צרת רבים

אז זה לא מנחם אותי, אבל לפחות אנחנו מבינות על מה המהומה-רגש של אמא כזה שאי אפשר אפילו להסביר טוב במילים ולתאר את התחושה שאת "שולחת" את הדבר היקר לך מכל למקום לא הכי בטוח ולא מוכר ואת נכנסת להם לתוך הלב והנשמה ומרגישה את התחושות שלהם.

 

[והלאה וכאן]

לגמרי

אבל אני חייבת להוסיף ולומר שלפני כמעט חודש היה לי משבר מאוד גדול מול עצמי בקשר ליחסים בין הגרוש לילדים. שלחתי לו מכתב מאוד כואב. המכתב הזה היה "שלח לחמך" והוא היה גם סוג של כסת"ח - אל תבוא בעוד 5 שנים ותגיד לי "איך הילדים לא רוצים לבוא אלי אחרי כל מה שהשקעתי" וכו'. רציתי שהוא ידע שהעניינים הטכניים של 'נסעתי שעתיים כדי לבקר אתכם' הם לא העיקר ביחסי הורה-ילד. באופן מפתיע - המכתב הזה השפיע מאוד. תוך יום חלה התחלה של שינוי. מאז משהו נפתח. השתנה לטובה. לפעמים יש הפתעות בחיים.

 

[והלאה וכאן]

אני אסייג את דברי ואומר

שאם הייתי מרגישה שהילדים שלי נמצאים במקום לא בטוח - הם לא היו הולכים לשם לשנייה. הבית של אבא שלהם הוא מקום בטוח בשבילם, אבל בהחלט לא מספק להם את כל מה שהייתי מקווה שיספק.

 

[Rtitan]

רק של אימא?... ../images/Emo4.gif

אני לא ממש בטוח שרק לאימהות יש את הרגש הזה. גברים אולי יותר מאומנים בשל התנייה חברתית להסתיר את זה, לא לתת לזה לנהל את החיים (זה מה שמאפר לי למשללהיות כאן רחוק מהם לשנתיים... אבל גם כאן בפורום יש מי שיודע מה עובר עלי כאן רחוק מהם, והיה שותף לא פעם ולא פעמיים) אבל זה ממש לא אומר שאנחנו לא מרגישים ממש כמוכן. מאד כאב לי לקרוא שכשאתן שולחות את הילדים לאבא שלהן, אתן מרגישות "שאת "שולחת" את הדבר היקר לך מכל למקום לא הכי בטוח ולא מוכר"... אנחנו האבות שלהם - ממה אתן פוחדות? שנרצח אותם?? אלוהים אדירים

אנחנו האבות שלהם... אני אפילו לא כועס על המשפט הזה מרוב עלבון. יוני-יולי... המשפט הזה הוא כמו סכין לוהט בלב של כל אבא. אין לך מושג למה גורם לי לקרוא כזה משפט.