עזרה

מייקי73

New member
בובי, אני מבינה את הפחד. באמת

הוא מגיע ממקום מאד מגונן. אבל כל פסיכולוג מתחיל יאמר לך שהכי חשוב שלבנות יש בית יציב וקבוע אליו הן חוזרות. המקום שלהן . אז הוא עובר. זה רק בית. כשהכרתי את הגרוש שלי הוא היה גרוש עם שלושה ילדים ועבר דירות כל הזמן. גרושתי- כלומר גרושתו הראשונה פחדה מאד מההשפעה שיש למעברים שלו על הילדים. בסופו של דבר לא היתה שום השפעה. אז נכון שהוא היה אב מאד נוכח, אבל עדיין, הנוכחות שלו בחיי הבנות חשובה יותר מהמקום הפיזי. עם כל החשש, כדאי לאמץ כל רגע שלו עם הבנות במיוחד שמדובר בפערי זמן גדולים. אני חושבת שהוא דווקא כן הגיע ממקום טוב. רצה מקום בשבילו ובשביל הבנות. מקום שלו ושלהן. תנסי להתמקד בעידוד הקשר שלו איתן, גם כשהוא בחו"ל, דרך מצלמות רשת. תהיי רגועה שיש להן בסיס קבוע בו הצעצועים שלהן, המיטה שלהן , הבגדים ובכלל, הבטחון שלהן בו. הן לא יתהפכו יותר מהמקום החדש . הן בסך הכל רוצות עוד שעות אבא ואת זה את חייבת לטפח בכל מחיר.
 
הפחד לא מגיע ממקום מגונן...

הוא מגיע ממקום בו היא 'מפחדת' לאבד שליטה מוחלטת בבנותיה, במעשיהן, איפה הן יגורו, מה יאכלו, ישתו וכו' האב עובר לדירה משלו - איזה פחד מגונן יש כאן?
 

מייקי73

New member
מה שלא יהיה, הפחד לא מגיע ממקום רע

לבטל אותו ולרדת עליו זה הכי קל. אבל מדובר בבחורה שהבנות שלה חשובות לה , ולדעתי גם הקשר שלהן עם אביהן חשוב לה. אנחנו לא יכולים להיכנס לראש של מישהו. אבל כן אפשר לצאת מנקודת הנחה שלא כולם באים ממקום של נקמנות ושנאה ושיש כאלה שהפחד שלהם הוא אמיתי, גם אם לא מוצדק.
 
ומה קורה כאן בפוסט?

שלי כתבה אותו כדי לחפש חיזוקים לעובדה שהיא פוחדת בצדק. אף אחד כאן לא דיבר על אמת ומי שלא הסכים עם שלי לא ערער על אמת הפחד אלא רק לא הצדיק אותו.
 

מייקי73

New member
אני בעד השמעת דעות

אני לא בעד לשפוט אנשים. אין שום בעיה לא להסכים עם הפחד ולהראות את הצד השני של המטבע. הבעיה מתחילה כשנכנסים לשיפוטיות ולתוכחה. הרי המטרה שלנו כשאנחנו עונים למישהו, שיהיה מי שיקרא ויפנים. מי אנחנו שנישפוט אותה על התחושות שלה? אנחנו לא מכירים את מערכת היחסים בינהם, לא יודעים מה באמת קורה עם הבנות ומה רמת המצוקה שם? המטרה היתה לפתוח אותה למקום אחר ולא להכניס לה ריגשות אשמה על זה שהיא מעזה לפחד מהשינוי הזה. שיפוטיות היא משהו שמראש סוגר אותך ומכניס אותך למגננה וכך כל מטרת התמיכה שלשמה הוקם הפורום מתפספסת.
 
לא מסכימה

אפשר לכתוב כל דעה ובלי שהיא תתפס כשיפוטית. מי שתופס את התגובה כשיפוטית הוא הקורא עצמו. האופציה המועדפת עלי היא להתייחס לכל תגובה כאל פידבק. מראה כלשהי שמשקף הכותב (לעצמי ולו). כל מראה או שיקוף שיוצרים אצלי הרגשת חוסר נוחות, זה סימן מבחינתי שיש שם אמת או לפחות משהו שעלי לבדוק עם עצמי, שכן בתחומים בהם טוב לי ואני מרגישה בטוחה בעצמי, אין שום סיכוי שהעלב ואין שום סיכוי שמשהו (או מישהו) יצליח לערער אותי. צמיחה אמיתית ולימוד היא רק בדרך הזאת. הדרך שאתה מציע לדעתי הצנועה, רק מנציחה את הקורבנות. אני מסביבי רוצה חברים שינערו אותי ולא חברים שינציחו את האומללות והמסכנות (שלפעמים גם אני חוטאת בה). חברים שיציבו מולי מראה, הגם אם מה שאראה לא נעים לי. אבל היי, זאת אני. זכותך להתחבר לאנשים שונים ולהתנהג בדרך שונה.
 
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

הלוואי והיתה כאן אווירה של יותר סובלנות ותמיכה אמיתית מתוך רצון לעזור. חבל שזה לא תמיד כך ושיש כאן אנשים שמרשים לעצמם לומר דברים כה נחרצים על אנשים אחרים שהם כמעט לא מכירים. ובכלל חז"ל כבר אמרו "אל תדון אדם לפני שתגיע למקומו" תחשבו על זה.
 

אייבורי

New member
באמשלך

האיש שכר דירה בכדי להיות עם הילדות ואת מפרפרת עם פחדים כן הילדות ישרדו מעברי דירה, אי יציבות של מקום מגורים בדיוק כמו שכל בדואי נווד שרד את המדבר בחיפוש מיקום מגניב לאוהל. בעיני הכי חשוב שיהיה קשר עם האב, כמובן רצוי שיהיה יציב בדירת פאר אבל זה כבר לא יקרה אצלך אולי עדיך באמת שלא יקח ככה תוכלי להמשיך ליבב שהוא לא בקשר עם הילדות
 
תגיד לי

אתה מתקנא ביהההההה יקירי? אם לא- אז מהר, אבל מהר תוריד את ה"מיללת" ותרגיע...לא מתאים לך! מתאים רק לו... ועם פולניה כמוני מאמאלה לא מתעסקים!
 

אייבורי

New member
../images/Emo13.gif

אומרים הגולם קם על יוצרו. אבל לדעתי את שואלת את השאלות הלא נכונות ומכאן גם מקבלת מקלחת קרה שאיננה נעימה לך. את צריכה לשאול את השאלה הבאה נתונים : יש הסכם שלא מקויים הגרוש גר בחול וכשהגיע היה לן אצל הוריו כרגע הוא שכר דירה <זמנית> ורוצה שהילדות ישנו אצלו לילדות לא קל המעבר איך מקלים על הילדות ומחזקים את הקשר עם הגרוש ? איך עוזרים לילדות להתמודד עם הזמניות וחילופי מקום מגורים? איך משתפים פעולה עם הגרוש בכדי לשפר את הקשר שלו עם הילדים:? כאשר תשאלי את השאלות הנכונות, תוכלי להתקדם לאט עם התשובות ובתקווה שלכולם יהיה טוב יותר. ובעניין הלחץ של הילדות כאשר הגרוש נוחת כדאי לבדוק כמה מהלחץ הזה נולד מהקשר הגרוע שלכם
 
"מקלחת קרה"

תגיד אייבורי היקר אתה שומע את עצמך? מאיפה בכלל התעוזה שלך לקבוע דברים כה נחרצים אודותי? אתה מכיר אותי בכלל? טרחת לשאול? השאלות שהעלת יפות ואמיתיות אבל מי בכלל רוצה להקשיב לך אחרי צורת ההתבטאות הזו שלך לאורך כל הפוסט ? אותי לימדו שראוי לכבד ולהקשיב...ורק אח"כ להגיב . אחת הצרות של העם המקסים שלנו היא השיפוט המהיר, הנחרצות, הגאווה והרהב על לא כלום, השליפות מהמותן "יורים ובוכים". בסכ"ה העליתי התלבטות אמיתית, חבל שאתה מוצא לנכון לשחרר עלי את הלחצים שלך. זה גורם לי מאד מאד לא לכבד אותך. חפש עץ אחר לטפס עליו. אני לא הכתובת.
 
משחררים

עדיף לילדים קצת עם אבא אוהב, מאשר רק עם אמא...המיקום זה בסה"כ גיאוגרפיה, אין לזה שום ערך... גם לך אני חושבת שזה יהיה יותר בריא. הפחד הוא אצלך וזה מקרין אליהן. 'המעורערות' שלהן והקושי זה מראה שלך (זה לא הן זאת את).
 

א פרח

New member
אישית רואה בזה התקדמות וברכה

דווקא בגלל שיחלו ללון אצלו ולא רק לבלות מס' שעות איתו בכל פעם, יאלץ להיות אבא ולא רק אבא חוג, יאלץ לקחת את המושכות בידיים למען איכות חייו איתן. אפילו וינדוד כל מס' חודשים לדירה אחרת, עצם זה שהביקורים אצלו יהיו עם לינה ותווך זמן ארוך יותר ממס' שעות בודדות יתן לבנות תחושה שיש להן יותר אבא ולא צריך להילחם על כל דקה של תשומת ליבו כשהוא בסביבה. תומכת בדרכו של הרקולס, הכיני אותן לביקור אצל אבא כאל הדבר הכי כייפי בעולם, שאבא דאג במיוחד עבורן לדירה שבה יוכל לבלות איתן ורק איתן וגם יוכלו לישון אצלו בכייף. גם לו הייתי אומרת מס' מילים טובות במקומך ומעודדת אותו על כך שפועל לטובת הקשר שלו עם בנותיו, עידוד תמיד בא טוב ויכול לעשות פלאים ולתת לו הרבה מוטיבציה להמשיך לשמר ולטפח את הקשר עם בנותיכן, הן תרווחנה מכך בכל מקרה גם אם תיהיה תקופת הסתגלות לא קלה בהתחלה. בהצלחה לכולכם.
 
תודה לכל העונים

בין הפותרים נכונה יוגרל הספר "ילדים גרושים". (באמת שיש כזה ספר והוא צובט בלב חבל"ז) ועכשיו באמת...תודה לRT, פרח, יוני יולי, הרקולס, והלאה וכאן וכל השאר שהשקיעו ממרצם וזמנם היקר.... בהחלט למדתי להכיר כמה זוויות חדשות של הנושא שלא חשבתי עליהן.
 
למעלה