../images/Emo53.gifעוצו עצה....
אני אובדת עצות. לא יודעת מה לעשות. איך את המצב לשנות. פונה אליכם הקוראים וגם הקוראות, להציע לי הצעות. לתת לי רעיונות. אז היכן הבעיה? להלן תיאור המצב: לפני כ-4 שנים בקירוב פתחתי בהליכי גירושים. עשיתי זאת בהיחבא. את התביעות הוא קיבל בדואר רשום. התגובה – נחרב עליו עולמו. לא הבין מהיכן זה הגיע. 5 חודשים עברו וחתמנו על הסכם גירושים בבית המשפט. פחות מחודש ומחצה לאחר מכן, הבית נמכר ואני והנסיכה (שהייתה אז בת שנתיים) עברנו לדירה שכורה. כאשר הגענו לדיון בבית הדין הרבני, מקץ חודש נוסף, הפלא ופלא – הוא ביקש שלום בית. בזמנו, הבקשה הייתה כנה ברמה מסוימת – מאמינה שאז הוא עוד אהב ובאמת חשב שנחזור להיות יחד. החלטתי להיאבק במישור האישי (להלן הגט) בלי לערב דבר. בהתחלה, הדברים היו יחסית בסדר. בלי בעיות מיוחדות בהסדרי ראייה או מזונות. עם הזמן, התחילו הבעיות והן החריפו והסלימו. היום אנחנו עומדים במצב עניינים שכזה: 1. מזה 11 חודשים הוא לא מקבל את הנסיכה לביקורי סופ"ש עקב התנהגותו (החלטת בית משפט שמגובה בתסקירי עו"ס). בנוסף, נגישותו לנסיכה מוגבלת לביקורים דרך מרכז הקשר בלבד. 2. מזה חודשיים הוא לא רואה את הנסיכה כלל, לאור הסלמה בהתבטאויות / התנהגות. הוא יכול לראותה בפיקוח מלא, אך בחר שלא. 3. מזה תקופה ארוכה המזונות משולמים דרך ההוצאה לפועל. כבר 3 חודשים שהם אינם משולמים כסדרם. 4. בית הדין הרבני פסק לפני שבעה חודשים כי הוא חייב לתת לי גט – הוא סרב. 5. ערעור שהוא הגיש לבית הדין הרבני הגדול – נדחה. 6. הוטלו עליו צווי הגבלה מגוונים שלמעשה מונעים ממנו יכולת קיום כלכלית. 7. הוא אינו עובד ואין לו מקום מגורים קבוע. 8. קשריו המשפחתיים והחבריים רופפים. מה עושים? איך "משכנעים" אותו לשחרר? אני לא יודעת כבר איך. גם העו"ד שלי די אובדת עצות. השלב הבא זה כלא. וכן, אני יודעת שהוא לא עבריין וכביכול אמור להשתפן ברגע שזה יגיע לשם. אבל...הוא יותר גרוע מעבריין – הוא אדם שחושב בצורה בלתי הגיונית (מותר לי לומר פסיכופט?). אני מוכנה להקשיב לפתרונות יצירתיים. באמת שמוכנה... והערת אגב - הוצעה פשרה כלכלית נדיבה על ידי. הוא ניסה את "שיטת הסלמי" וכל פעם דרש עוד ועוד "הקלות". עצרתי את זה באיזשהו שלב...
אני אובדת עצות. לא יודעת מה לעשות. איך את המצב לשנות. פונה אליכם הקוראים וגם הקוראות, להציע לי הצעות. לתת לי רעיונות. אז היכן הבעיה? להלן תיאור המצב: לפני כ-4 שנים בקירוב פתחתי בהליכי גירושים. עשיתי זאת בהיחבא. את התביעות הוא קיבל בדואר רשום. התגובה – נחרב עליו עולמו. לא הבין מהיכן זה הגיע. 5 חודשים עברו וחתמנו על הסכם גירושים בבית המשפט. פחות מחודש ומחצה לאחר מכן, הבית נמכר ואני והנסיכה (שהייתה אז בת שנתיים) עברנו לדירה שכורה. כאשר הגענו לדיון בבית הדין הרבני, מקץ חודש נוסף, הפלא ופלא – הוא ביקש שלום בית. בזמנו, הבקשה הייתה כנה ברמה מסוימת – מאמינה שאז הוא עוד אהב ובאמת חשב שנחזור להיות יחד. החלטתי להיאבק במישור האישי (להלן הגט) בלי לערב דבר. בהתחלה, הדברים היו יחסית בסדר. בלי בעיות מיוחדות בהסדרי ראייה או מזונות. עם הזמן, התחילו הבעיות והן החריפו והסלימו. היום אנחנו עומדים במצב עניינים שכזה: 1. מזה 11 חודשים הוא לא מקבל את הנסיכה לביקורי סופ"ש עקב התנהגותו (החלטת בית משפט שמגובה בתסקירי עו"ס). בנוסף, נגישותו לנסיכה מוגבלת לביקורים דרך מרכז הקשר בלבד. 2. מזה חודשיים הוא לא רואה את הנסיכה כלל, לאור הסלמה בהתבטאויות / התנהגות. הוא יכול לראותה בפיקוח מלא, אך בחר שלא. 3. מזה תקופה ארוכה המזונות משולמים דרך ההוצאה לפועל. כבר 3 חודשים שהם אינם משולמים כסדרם. 4. בית הדין הרבני פסק לפני שבעה חודשים כי הוא חייב לתת לי גט – הוא סרב. 5. ערעור שהוא הגיש לבית הדין הרבני הגדול – נדחה. 6. הוטלו עליו צווי הגבלה מגוונים שלמעשה מונעים ממנו יכולת קיום כלכלית. 7. הוא אינו עובד ואין לו מקום מגורים קבוע. 8. קשריו המשפחתיים והחבריים רופפים. מה עושים? איך "משכנעים" אותו לשחרר? אני לא יודעת כבר איך. גם העו"ד שלי די אובדת עצות. השלב הבא זה כלא. וכן, אני יודעת שהוא לא עבריין וכביכול אמור להשתפן ברגע שזה יגיע לשם. אבל...הוא יותר גרוע מעבריין – הוא אדם שחושב בצורה בלתי הגיונית (מותר לי לומר פסיכופט?). אני מוכנה להקשיב לפתרונות יצירתיים. באמת שמוכנה... והערת אגב - הוצעה פשרה כלכלית נדיבה על ידי. הוא ניסה את "שיטת הסלמי" וכל פעם דרש עוד ועוד "הקלות". עצרתי את זה באיזשהו שלב...
