פחד מוות, מספרי סיפורים חיים פעמיים
כידוע לחלקכם, אני עברתי טבילת אש ראשונה, שבוע אחרי גמר קורס מספרי סיפורים, כמספר סיפורים בקייטנה. פעם ראשונה בחיי, מול קהל, פחד מלכתוב בפורום: מנהל הקיטנה שלח בקשה בפורום הזה - הרצון לקבל את העבודה גרם לי להתחיל לכתוב כאן, בבחינת יקרא, ירצה אותי לעבודה, עד אז הייתי קורא בפורום בלבד. (מאז אני כותב "לצערם" של רבים, צרת רבים...) נוגדני פחד - 1. העובדה שצנחתי מיד בסוף הקורס, 2. הרגשה שהמורה שלי מאמינה שאני מסוגל. 3. הידיעה שאני מכיר דרך פורום כ-15 סיפורים, המתאימים לגיל ילדי הקיטנה (היום יש יותר, מקוטלגים בקשר סיפורי/הגיוני). 4.הרבה שעות עבודה בחיפוש חומר 5.לקחתי ספרים, צילומי ספורים, כגבוי, להקראה, באם אעלם דום בבחינת מרווח ביטחון 6.הקלטתי וכתבתי לי מיד לאחר כל אירוע, כהכנה לאירוע הבא. זהו בבחינת התגברות על פחד, החוויה היתה מדהימה/אחרת לגמרי, סיפור ארוך ומעניין, באם תרצו אשמח לפרט בעתיד קראתי את הפורום, של בן-טל שחר, אני חושב שהקורס (המורה בקורס) דאג שהפחדים שלי יהיו יותר, לכיוון לאכזב את הילדים,ויצירת ידע ומוכנות לעצם היותי מספר סיפורים.