הבה נפרט
"לי נראה שהפרוש שלך של אותם הערכים מבחינה חילונית הוא מה שדתיים אוהבים להאכיל אחד את השני בכדי לשכנע את עצמם שהדרך שלהם היא בסופו של דבר הכי טובה" שימי לב שכתבתי "אינני אומר שבהכרח הערכים המוצעים ביהדות טובים יותר מהערכים האישיים שלך." אני לא מנסה לשכנע אף אחד שהיהדות היא הטובה מכולם. אני רק טוען שליהדות בהחלט יש המון מה להציע לאנושות, ובהחלט שאין לנו במה להתבייש. כשם שאת (אני מניח) רוצה לראות גייז גאים באוריינטציה המינית שלהם, כך הייתי רוצה לראות יהודים גאים במורשתם ותרומתם לאנושות. מפריע לי הבוז שאני שומע לעיתים קרובים מחילונים, בוז הנובע לדעתי מבורות וחוסר הבנה משווע ביהדות. (לרבנים נתח אשמה בכך, אבל זה סיפור אחר). "אני לא מסכימה עם הפירוש שלך של צדקה באדרת יהודית וצדקה באדרת אחרת או נוצרית." הסבירי לי במה אני טועה. "אני לא מסכימה עם התפיסה של חילוניות כמטריאליסטית ולכן אנוכית. אולי היא מטריאליסטית במובן שהיא לא כוללת אמונה בכוח עליון/רוחני, אבל אסור לבלבל את המושג בקונטקסט הזה עם הפירוש הנפוץ של מטריאליזם שהוא בצע כסף ואנוכיות, וכל אדם בפני עצמו." תלוי איך מפרשים את המונחים האלה. אישית אני מאמין שכל בני האדם הם אנוכיים, כלומר רוצים בטובת עצמם, ואלטרואיזם אמיתי אם הוא קיים - קיים רק במקרים יוצאי דופן. רק שאני לא רואה בזה דבר שלילי. אנוכי במובן זה לא כזה גרוע.. אנוכי במובן של פגיעה ואי התחשבות בזולת זה משהו אחר. אבל לא זו הנקודה שלי. אסביר עוד רגע. "משכנעים אותם שאנחנו החילוניים והנוצרים וכל מי שלא יהיה אנשים רעים מיסודם, ואם כבר אנחנו עושים משהו טוב (למראית העין כמו יהודים טובים...) אז זה מתוך מניעים פסולים." אני מכיר את הגישה הזו, אבל לא זה מה שאמרתי. לא אמרתי שהגויים והחילונים הם רעים מיסודם ואינם מסוגלים לעשות משהו טוב. לא זה מה שאמרתי ואינני חושב כך (גם אני חילוני..). אני מדבר על תפיסות עולם. "אתה באמת מאמין שאצל חילונים/אתאיסטים או נוצרים רכילות היא דבר עם שמץ של צלם חיובי?" אשאל אותך להפך, את באמת מאמינה שאצל חילונים וכו' רכילות היא דבר שלילי? אם כן, למה בכל העיתונים (גם המכובדים ביותר) ובכל שאר ענפי התקשורת, רכילות כה מצויה ולעיתים קרובות מאד על פני העמוד הראשי? כמה תוכניות מוקדשות רק למציצנות בחייהם של סלברטיז? כמה ספרים יו"ל מדי יום המדשדשים בחייהם הפרטיים של אחרים? כמה חיים של אנשים נהרסים מידי יום ע"י תקשורת שמלכלכת עליהם ומדשדשת בחייהם הפרטיים? דחילאק. לא רק שהציבור אינו מתקומם נגד זה, אלא דורש זאת ומלקק אצבעות. "אתה באמת מאמין שכל מי שלא גדל על ערכים "יהודים" נותן צדקה בכדי להשתיק את נקיפות המצפון שלו?" בעומקם של דברים, אני מאמין שכל מעשיינו מודרכים ממניעים אגואיסטים, כולל הדת ושאר ירקות. אך שוב, אני מדבר על גישות ותפיסות עולם. אינני אומר שכל התפיסות החילוניות כופרות במוסר הנובע מחובה. קאנט למשל דגל במוסר הנובע מחובות, ואנשים רבים (כולל חילונים רבים), מרגישים שהמוסר זה דבר המחייב, כלומר מטיל צו, ושלכן הולכים לפיו. הנקודה שלי היא, שאם מחלקים את תפיסות העולם רואים שגישה זו, שגם חילונים רבים דוגלים בה, היא בעצם תפיסה הנובעת מהגישה המוצגת ביהדות. אני מסכים עם ניטשה שכתב שהעולם הרעיוני/מוסרי מחולק ל2 - ירושלים ואתונה (הוא לא דבר על המזרח וכו'...). הצד שהצגתי הוא הצד של "ירושלים", העומד בניגוד ל"אתונה". החלוקה היא רעיונית, לא פיזית, והרבה חילונים מושפעים מרעיונות השייכים ל"ירושלים" והרבה דתיים מושפעים מרעיונות השייכים ל"אתונה". הנקודה היא שצריך להבין מהי הגישה של "ירושלים" ובמה היא יכולה לתרום לעולם. אל לנו לדחותה. "אתה באמת חושב שצריך להיות כפוף למטרה נעלה בשביל לא להסחף אחרי אלילים כמו ממון? בהחלט צריך לשמור על ראש above water. אם לא כן, איך את מסבירה את תרבות הסלברטיז? מה הם הסלברטיז אם לא אלילים מודרנים? בעולם המודרני אנשים היכולים לכדרר כדור או לשחק בקולנוע בצורה מדהימה מקבלים סטוטס הקרוב לאלוהי, קרוב לאלים ביוון העתיקה. מה זה אם לא עבודה זרה? דוגמה נוספת: השיעבוד לאופנה. נשים (ויותר ויותר גברים) משעבדות את גופן, כספן, זמנם ומרצם במרדף בלתי נלאה אחרי האופנה הכי חדישה, כדי להיות IN ולהרשים אחרים. מה זה אם לא שיעבוד לאליל דמיוני? אפשר להביא דוגמות כאלו לרוב בהם האדם המודרני משעבד את עצמו למטרות "נעלות" כאלה.. "אתה מכיר את הקביעה הנוצרית למהדרין ש: It's easier for a camel to pass through the eye of a needle than for a rich man to get to heaven? אתה מכיר את החוקים הנוקשים של ריבית וכו' שבבסיס האיסלאם ושבגללם מוסלמים רבים לא יכולים לקחת משכנתא?" זהו שהיהדות לא דוגלת בדברים אלו. היהדות אינה מטיפה נגד עשירות או הנאת הגוף וכו'. "ולמה אתה מגביל את עצמך רק לראייה מערבית? העולם מכיל גם מזרח מערב צפון ודרום." אני משווה בין היהדות למערב, איך בכך להמעיט בערכן של תפיסות עולם אחרות. "ולמה זה עדיף לעשות משהו מתוך "חובה" (ז"א יש כאן בסיס של שעבוד וכפייה) במקום לעשות זאת מתוך רגש אמיתי ורצון לעזור לזולת?" כתבתי שעדיף לעשות זאת מתוך רצון ורגש, אך הדרישה היהודית היא לעשות זאת גם כשאין רצון ורגש. אם הבסיס המוסרי הוא תחושת אמפטיה, אזי כשאין אמפטיה, אין מוסר. אך אם הבסיס הוא מחוייבות לזולת, המוסר יכול להתקיים גם כשאין רגש. "למה אתה רואה אלטרואיזם כלא יותר מרצון להשקיט את רגשי האשמה ובגין זה אקט אנוכי?" את מכירה את הסיפור (כנראה פקטיבי) על לינקולן? הוא התווכח עם ידידו בנושא זה וטען שכל מעשיינו הם בעצם אגואיסטים. פעם הוא נסע עם ידידו בעגלה, ובדרך הם ראו חזיר שוקע בבוץ ולא יכול לצאת. קפץ לינקולן מהעגלה ונחלץ לעזרת החזיר. אמר לו ידידו, "הנה! אתה רואה! זה אלטרואיזם!" נענה לינקולן ואמר, "מה אתה סח. אם לא הייתי מציל את החזיר, לא הייתי יכול לישון הלילה!"