סובבתהו בכחש חלק 1
מתוך כפר אלוני יצחק "סובבתהו בכחש" / יהודה בורלא יהודה בורלא (1886 – 1970), נולד בירושלים. למד בבית-המדרש למורים "עזרה". עסק בהוראה וניהל את בתי-הספר העבריים בדמשק. כסופר, הכניס את עולמה של העדה הספרדית לספרות העברית בארץ. זכה בפרס ישראל. כותרת הסיפור "סובבתהו בכחש" = רימתה אותו; סובבה אותו בשקר. כותרת הסיפור יוצרת ציפייה לכך, שאכן יתבצע בסיפור מעשה של רמייה ובכך קיימת בשם הסיפור נימה שלילית. בתום הקריאה מקבלת הכותרת משמעות שונה, וההוכחה לכך היא בעמדת המספר המופיעה במשפט האחרון בסיפור ומסגירה את המסר שלו כולו: "ודאי בגלל מעשי זיוף ותרמית כאלו – העולם מתקיים." תוכן הסיפור במרכז העלילה המתרחשת בירושלים של תחילת המאה העשרים, ניצבת דמותה של אישה צדקת בשם ריקוג'ה. היא נשואה לאדם עשיר וקמצן ביותר, יעקב נחשון שמו, ומקדישה את חייה למעשי צדקה. לשם כך מכרה את כל תכשיטיה בסתר. היא החליפה אותם בתכשיטים מזויפים וזולים על-מנת להסתיר את המעשה מבעלה, שהיה איש רע לב ובוודאי היה מתנגד למעשיה. היא העניקה לנזקקים לא רק מכספה, אלא גם מרגשות אהדתה ורחמיה. ימים אחדים לפני מותה, ביקשה להתוודות על מעשיה. היא סיפרה לבעלה על תרמית התכשיטים שיזמה ביחד עם הצורף דוד ששון וזמן קצר לאחר מכן, הלכה לעולמה. מבנה הסיפור הסיפור מתחלק לשלושה חלקים: פתיחה כללית: "כידוע עשירים נדיבי לב ובעלי אצילות – נדירים מאוד בעולם". המספר פותח בהכללה ביקורתית על העשירים, שבדרך-כלל אינם נדיבי-לב. בכך הוא יוצר תחושה שלילית, שעל הרקע שלה תפתיע לטובה דמותה של ריקוג'ה שתזכה לאהדה רבה. סיפור המעשה: העלילה נבנית בתוך מסגרת בעלת אופי משכנע. העלילה מעבירה מסר אחר. אפשר שיהיו בני-אדם נדיבים גם בחברה קרה ואטומה. העובדה שריקוג'ה נישאה לאדם עשיר מאוד וקמצן באופן קיצוני, לא מנעה ממנה למרוד בו בדרכה השקטה והמסתורית ולהגשים את הטוב שבאדם – בעשייתו מעשי צדקה וחסד. סיום כללי: משפט הסיום של הסיפור ממחיש את משמעותו הכוללת. בני הקהילה מבהירים את המסר המרכזי, לפיו טוב שלעתים מתרחשים בעולם מעשי זיוף ותרמית, כי בזכותם העולם מתקיים מן הבחינה המוסרית. מאפייני הסיפור "סובבתהו בכחש" כסיפור קצר דמויות – מספר דמויות מצומצם. ריקוג'ה היא הדמות הראשית, המניעה את העלילה ומובילה אל מסקנת הסיפור. בעלה, יעקב נחשון, דמות משנית, המדגישה את הפן השלילי של הנושא הנדון – עושר, קמצנות ומעשים טובים. בני הקהילה בעיר משמשים כדמויות רקע לעיצוב האווירה הריאליסטית של הסיפור. מקום – הסיפור מתרחש במקום אחד – ירושלים. עלילה – בסיפור קיימת עלילה אחת בלבד סביב מעשיה המופלאים של ריקוג'ה. מבנה העלילה קלאסי: אקספוזיציה – הצגת הדמויות, הזמן, המקום והבעיה המרכזית; סיבוך – ריקוג'ה עוזרת לנזקקים, למרות שהיא יודעת מה דעתו של בעלה הקמצן. תעלומת הסיפור סביב השאלה: כיצד היא עושה זאת מתחת לאפו?; התפתחות – אנשים באו אל ריקוג'ה לקבל עזרה והיא מסייעת ברוחב-לב לרבים; שיא והתרת הסיבוך – מחלתה של ריקוג'ה, הוידוי ומותה. שיא הסיפור וגילוי האמת מתרחש סמוך לסיום. זוהי גם נקודת הפואנטה של היצירה כולה. אפיון הדמויות הדמויות המרכזיות בסיפור מעוצבות כהפכים גמורים. שתי הדמויות של ריקוג'ה ושל יעקב נחשון הנן שטוחות. תיאורן הראשוני לא משתנה, אלא מקבל יתר תוקף עם התפתחות העלילה. ריקוג'ה תאור חיצוני: בת טובים, חביבה על כולם, בת 20, חמודה, עיניה טובות וטהורות. קולה חנון, דיבורה מתון, שקול ורצוף דברי בינה וטוב-טעם. דעת הסביבה עליה: כולם אוהבים אותה ומוקירים את טוב לבה. ניכרת נימה של צער על השתדכותה לאדם שלילי אשר לחלוטין לא ראוי לה. יחסה לזולת: מקרינה חום ואצילות-נפש על כל הסובבים אותה. בכוחה להשכיח צער מכל אדם עגמומי שהביט בה. היא מסייעת ומושיעה כל אדם הדופק על דלתה. היא מברכת ואומרת דברי חן המחממים את לבו של כל אדם הנקרה בדרכה. המעשים שלה: היא עושה מצוות ונותנת צדקה בסתר. כמובן שהמעשה יוצא-הדופן המאפיין את אישיותה יותר מכל, הוא במכירת תכשיטיה והחלפתם במזויפים, זאת על-מנת לתרום את כספי הרווח לעניים ונזקקים. אפיון באמצעות ניגוד: אישיותה מאופיינת כניגוד מוחלט לאישיות בעלה. אפיון ריקוג'ה בלשון מטאפורית: יונה שנקלעה למאורתו של נחש; אור רך הפרוש בלבנונית שבפניה, כאורו של ירח שמפציע ועולה; כבת מלכה שנתכשפה בידי אשף (=קוסם/מכשף) אילם; כבולה היא כשפחה שבויה בידיו של הגביר.