The heart of everthing 4 Me

[Ice Queen 7]

בהופעה של AIN היא דווקא נשמעה טוב

ונראתה מוזר, הצמות האלה על המצח

 

[Gremshnit]

תמיד רציתי לסקר את THOE!

** אזהרה, הודעה חופרת ברמות ** ובכן, הרבה זמן רציתי להביע את דעתי על האלבום, וזו הזדמנות מצויינת. יש לי דיעה מאוד מגוונת על האלבום, מתקופה לתקופה הדיעה השתנתה, אבל עכשיו אני יכול להגיד שהיא חיובית למדי. נתחיל עם החיצוניות: האלבום מעוצב מדהים! מהתמונה, לחוברת, הפונט ועד התמונות. ווית'ין השתפרו מאוד בכל הקשור לעיצוב, לא עוד רקע כחול כהה עם עיגול אומלל וכמה שיערות אף של בובובו. אני גם קיבלתי את גירסת הדיגיפאק מגרמניה, ואני ממש אוהב דיגיפאק, אז עוד בונוס

אומנם לא קשור למוזיקה, אבל אני חייב לציין ששרון נראית בכל התקופה הזאת יוצאת מגדר הרגיל. היא פשוט מהממת!

טוב, ובכן, נעזור את העובדות הזוטרות ונעבור למוזיקליות: משמיעה ראשונה התאכזבתי נורא מהאלבום, היו שירים ממש בודדים שעוד הדליקו בי להבה קטנטנה, אבל מכל השאר התאכזבתי ממש. לאחר האזנה ועוד האזנה, מצאתי את היופי בשירים והבנתי שהאלבום הזה הוא בעצם מצויין. נכון, יש פה ושם שירים שדי (הרבה) מורידים מהרמה של האלבום, אבל בסך הכל זה אלבום נפלא למדי. שרון נשמעת טוב יותר מבעבר בעיניי, יש מתינות ושוויון בין התזמורת והמקהלה ללהקה עצמה וכל ההפקה עצמה מעוררת יראה. אני מניח שהסיבה שאין לאלבום הזה הרבה אוהדים היא בשל העובדה שזה אלבום נורא מגוון. למה אני מתכוון? ב-The Silent Force, למשל, יש איזה סממן מסויים שחוזר על עצמו בכל שיר. במובן מסויים כל השירים דומים אחד לשני כך או אחרת, מוזיקלית ולירית. אני אישית התאהבתי ב"סממן"הזה, אז TSF הנו אלבום מדהים בעיניי. ב-Mother Earth אומנם גם יש גיוון, אבל יש התעסקות חוזרת בפנטסיה ואהבה שנגדעה בדרך מסויימת והאלבום הזה כבד יותר ו"גותי" יותר מהאלבומים האחרים, מה שאני מניח מזכיר לקהל המעריצים הוותיק את תקופת Enter ו-The Dance (לא שמעתי את כולם, לכן לא אתן את דעתי עליהם, אבל ממה ששמעתי הם *ממש* כבדים בהשוואה לאחרים). אני לא חושב שווית'ין טמפטיישן הדרדרו, להפך- אני חושב שהם רק משתפרים מאלבום לאלבום, ומה שעוד יותר מדהים אותי, זה שכל אלבום הם מחדשים ומנסים דברים חדשים. תגידו מה שתגידו, אין שום אלבום שמזכיר אלבום אחר ולכל אלבום יש את האופי שלו. אני חושב שצריך להריע לווית'ין טמפטיישן שהם לא ממחזרים את המוזיקה שלהם (מה שקורה לדי הרבה להקות). אני מודה, יכול להיות שפה ושם ווית'ין נתפסים בעיניי המעריצים כמתמסחרים, אבל זה לא נכון בכלל. נראה לי שכל תהליך ההצלחה שלהם נראה חריג בעיניי רבים, אותם שהיו רגילים להאזין ללהקה שהצליחה בעיקר בבנלוקס וכמה מדינות אחרות באירופה, אבל לא יותר מזה. אנחנו דווקא צריכים לשמוח על ההצלחה שלהם! ווית'ין רחוקים מלהיות להקת פופ, וגם אם אנשים יתעקשו לכנות שירים מסויימים שלהם כפופ, אז הרי לכם את הפופ הכי איכותי שקיים בשוק. טוב, והנה סיקור קצר על כל שיר ושיר:

 

[Gremshnit]

חלק 2~

The Howling - השיר נחמד בעיניי, אבל לא יותר מזה. בפעם הראשונה ששמעתי אותו (כשהוא עוד רק היה כשיר לטריילר לספלבורן) נורא התלהבתי מהצליל החדש של ווית'ין ושהם לא ממחזרים את העבודות שלהם. לאחר ששמעתי את כל האלבום, הבנתי שהוא לא הכי טוב שיש ויש המתעלים עליו. לא מזמן חשבתי לעצמי למה אני לא אוהב את השיר הזה, הרי יש בו הכל: השירה של שרון מפגינה המון יכולות, התזמורת נהדרת, הצליל החדש והמחוספס לא גרע, אבל עדיין לא התלהבתי מהשיר. אני מניח שזה פשוט שיר נחמד, לא יותר מזה. לא הייתי מכתיר אותו כ"השיר של ווית'ין טמפטיישן בכל הזמנים" - בשום פנים ואופן - אבל לא הייתי אומר שהוא גרוע. נחמד, לא מעבר לזה. What Have You Done - אם כבר יש שיר שנעשה לו עוול, זה השיר הזה. אני דווקא אהבתי את הדואט עם קית' קאפוטו ויש בשירי הזה המון עוצמות. במיוחד אהבתי את ההתחלה וההפסקה הזאת באמצע השיר, ששרון לוחשת "What have you done now, what have you done...". כמו השיר הקודם, לא השיר הכי מעולה שלהם, אבל בסדר גמור בשבילי. בעיניי הוא יותר טוב מ-TH. ותתפלאו לשמוע, יש לי ידידה שהיא לא חובבת גדולה של זמרות (למעט אוונסנס) והיא דווקא אהבה את השיר הזה. נו, אבל אין לה ממש זכות דיבור, זה השיר היחידי שלהם שהיא שמעה! Frozen - עד שלא יצא הקליפ, השיר הזה די שיעמם אותי. לא ממריא לשיאים חדשים שהוא לא המריא כבר על הפזמון הראשון ויש בו משהו נורא נמרח. לאחר שיצא הקליפ, כל כך הרבה משמעויות נתגלו בפני מהשיר הזה והוא בהחלט נהיה חביב עלי יותר ויותר. מה גם, כסינגל הוא בחירה לא רעה. יכול לתפוס הרבה אוזניים (והרי זה מה שסינגלים רוצים).

 

[Gremshnit]

חלק 3~

Our Solemn Hour - זה השיר הראשון ששמעתי מהאלבום, לאחר שחטאתי בהאזנה חד-פעמית דרך יוטיוב. מה אני יכול להגיד שכבר לא אמרו לפני? שיר מדהים, מזכיר לי במקצת את האלבום הקודם שלהם, The Silent Force, אבל טבוע בו גם הצליל החדש של האלבום הזה. אבל אני חייב להגיד לכם...אתמול במהלך הנסיעה לסבתא שמתי את הדיסק ברדיו שבאוטו, ואמא אמרה ששירים כאלה היא לא יכולה לסבול, הם מחרפנים אותה. זה אומר משהו...?

The Heart Of Everything - שיר מיוחד וביזארי, הייתי אומר. ההתחלה האפלה נחמדה, אבל איפשהו השיר כל כך חוזר על עצמו. כמה פעמים כבר אפשר לשיר Open up your eyes?! לא השיר האהוב עלי, אבל גם לא השנוי עליו, חס וחלילה. בעיניי זה תואר גדול מדי להפוך את השיר הספציפי הזה לשיר הנושא של האלבום, וזה גם די תמוה בעיניי שבחרו דווקא בו. Hand Of Sorrow - התוודות: משמיעה ראשונה דווקא השיר הזה הוריד לי את כל ההתלהבות מהאלבום החדש, אבל לאחר שמיעה שנייה התאהבתי בו. משמיעה ראשונה יש במלודיה משהו שנשמע כאילו אילתרו אותה על המקום תוך 5 דקות, מעין מלודיה שכל אחד מזמזמם לעצמו כשהוא מנסה לחבר מנגינה לטקסט מסויים. אבל לא נורא, אח"כ התאהבתי בשיר המדהים הזה. הליריקה מדהימה ומרגשת והמוזיקה בכלל מעלפת. שיר כל כך עצוב... מה שכן, בבית המעבר האחרון, שמתחיל עם המילים: "please forgive me for the sorrow..." אני חושב שהפסנתר יכול היה להפגין קצת יותר מיומנות ורגש מאשר להקיש אקורדים משעממים במשך בית שלם, בית כל כך רגיש, עדין ומלא עוצמות. אבל נראה לי שהם לא עשו את זה כאן כי הם עשו את ב-TTBTR. The Cross - אחח...איזה שיר, איזה שיר... השיר האהוב עלי מכל האלבום, הוא ישר זינק למקום הראשון יחד עם Angels במצעד הפרטי שלי ובעיניי זה שיר מושלם. הבנתי שלא כולם אהבו את משחק הצלילים ששרון הפגינה, אבל זה דווקא מה ששבה אותי בשיר הזה. אני עד היום תוהה למה השיר הזה לא נבחר כסינגל האחרון, הוא כל כך צועק: "אני שיר מעולה שיביא לכם את ההצלחה בארה"ב (שאתם כל כך כמהים לה) ובעולם כולו!!!" אהבתי גם את המילים המקסימות וגם את המוזיקה המדהימה. שמעתי את השיר הזה גם בגירסא האקוסטית, והוא עדיין היה מדהים. בקיצור: לא משנה מה יעשו עם השיר הזה, הוא יישאר נהדר. אני תמיד מדמיין לעצמי בראש ריקוד מודרני חזק ועוצמתי לצלילי השיר הזה, יהיה מגניב לראות את זה מתישהו הופך למציאות...

 

[Gremshnit]

חלק 4 ואחרון~

Final Destination - אין לי שום דבר רע להגיד על השיר הזה, קצבי, מלא אנרגיות ובהחלט מעניק לך מעין תחושה של בריחה כלשהי. רק מה, תמיד כשאני חושב לעצמי על האלבום, השיר הזה איכשהו נשכח מראשי. לא יודע למה, אבל השיר הזה זניח מדי ולוטה בעפרל

All I Need - גם בפעם האלף שאשמע את השיר הזה לא אוהב אותו. שיר גרוע בעיניי מכל בחינות. ואני חייב להגיד ששרון נשמעת שם *רע*. היא צועקת והשיר בכלל לא מרגש. בפעם הראשונה ששמעתי אותו חשבתי לעצמי: "נמנמ, אז גם ווית'ין רצו לעשות בלדת רוק מרגשת-עאלק שכזאת, שיהיה להם בכייף, אבל לא משו". כל כך התעצבנתי והתעצבתי כשגיליתי שזה באמת יהיה הסינגל הרביעי והאחרון...

The Truth Beneath The Rose - לשיר הזה עשו עוול בכך שמיקמו אותו כשיר העשירי באלבום! זה מיקום כל כך רחוק וגרוע לשיר כל כך אלוהי ומדהים! עלי להודות שמשמיעה ראשונה לא התלהבתי מהשיר, ויש לזה קשר למיקום שלו; לאחר ששמעת אלבום שלם שדי התאכזבת ממנו בפעם הראשונה, אתה עייף מהשיר היחסית ארוך הזה ורק רוצה לגמור כבר. לאחר ששוטטתי בפעמים הראשונות בפורום וראיתי שהרבה מאוד אנשים היללו את השיר הזה, חשבתי לעצמי: "רגע, למה אני לא כל כך אוהב את TTBTR?" ואז חשבתי לשמוע, וזה פשוט היה...אחח...זה היה גן עדן. השיר הזה הוא פשוט תענוג לאוזניים, אין לי דרך אחרת להגדיר אותו. ההתחלה מדהימה, הבתים מדהימים, הפזמון מדהים, הבתים האחרונים מדהימים, הסיום מדהים....הכל בו מדהים! לאחר The Cross, זה השיר השני הכי מועדף עלי באלבום. זה דוגמא ליצירת מופת. אני כבר לא יכול לחכות להופעה המשותפת את התזמורת, זה היה מדהים לשמוע את השיר הזה מבוצע בכל רבדיו בלייב. Forgiven - בלדה מתקתקה וממכרת. כל כך אהבתי את השיר הזה. שרון נשמעת מצויין, השירה כל כך מרגשת. הפסנתרן שמנגן בשיר הזה (וזה לא הקלידן הקבוע) פשוט מדהים, עשה עבודה מצויינת. כך גם הכנר שמשתתף בשיר. בעיניי אחת הבלדות הטובות שלהם בכל הזמנים (יחד עם Memories ו-The Swan Song). מה שכן, זה לא שיר סיום הולם. השירים האחרונים צריכים לזעזע אותנו (לזעזע חיובית, כמובן), והשיר הזה רק מרגיע ומרגש. אני מאמין שאיזה שיר עוצמתי אחר היה עושה את העבודה נהדר. ולמי שהגיע עד לכאן, כל הכבוד ותודה על ההתייחסות! לסיכום: אלבום טוב, אבל הוא דורש הרבה מאוד האזנות בשביל לקבל את המירב ממנו. סידור השירים יכול היה לקבל יותר מחשבה, אבל נסלח, העיצוב הכללי מדהים. רק אוסיף עם הערה אחרונה שאני לנצח אנטור טינה לווית'ין טמפטיישן שלא הכניסו את Blue Eyes לאלבום, ורק עשו אותו שיר בונוס בגירסא מוגבלת של WHYD...>>"

 

[Jilian]

../images/Emo45.gif גם את SOF היו צריכים להוסיף

 

[Ice Queen 7]

כל הכבוד על ההשקעה!

מאוד נהניתי לקרוא ואני מסכימה עם הרוב ^^ (סליחה שאני לא מפרטת עכשיו ומגיבה על חלקים ספציפיים, אולי מחר P: )

 

[Gremshnit]

תודה רבה! ^_^

תמיד נעים בלב לדעת שלא עמלת לשווא~ וג'יליאן, מסכים איתך בהחלט, אבל אני גם יכול להבין למה הוא לא נכנס לאלבום.

 

[ZuLi90]

יש לך טעם נורא מוזר....

קשה לי נורא להבין איך לעזאזל שיר כמו אנג'לס יכול להתעלות על שירים מדהימים כמו אנטר אייס קווין ומדר ארט'?? ועד כמה שאני שונא את TH וכולם פה יודעים את זה ====> אין יותר גרוע מWHYD... ואלליי כיצד ניתן לשים את פורגיבן באותה קטגוריה כמו TSS ... ובוא נגיע תרוחות OF הבלדה הכי טובה של ווטין

אחחח איזה אלבום מבאס בואו נסקר את אנטר

 

[מגרש השוודים]

הוא יכול להתעלות בדיוק באותה מידה

שלדעתך TSS מתעלה על פורגיבן.

 

[ZuLi90]

אין מקום להשוות...

אם הוא היה אומר TC יותר טוב מOSH מילא... , אבל להגיד שאנגלס יותר טוב מכל מאדר ארט ואנטר זה כלימה.

 

[מגרש השוודים]

זאת דעתו.

 

[Gremshnit]

זה לא טעם מוזר, אלא טעם שונה משלך

...כוסאמאמאמאמאמאמאמאממאמאמאמאמאממק. האינטרנט נסגר בדיוק אחרי שכתבתי פה הודעה ארוכה ~___~ בכל אופן, מה שאמרתי בה (בקצרה) זה שאין טעם להתווכח פה ולנסות להצדיק את הטעם האישי שלך, כי מן הסתם הוא אישי. Ice Queen ו-Mother Earth הם שירים מדהימים בעיניי ותמיד גורמים לי לרצות לקפוץ, אבל שוב- טעם אישי. Angels יותר עושה לי את זה (ועם זאת, זה לא הופך את ME ו-IQ לפחות טובים). ובקשר ל-Enter ו-The Dance...עדיין לא השגתי עותקים של הדיסקים האלה (ואני בספק אם הצליח אי פעם. מוכרים אותם עדיין?) ולכן אין לי דיעה. מה שכן, ממה ששמעתי לא הכי התלהבתי. המוזיקה כבדה מדי לטעמי, הקול של שרון לא מעובד טוב והוא עוד דורש אימון ושליטה (יש כאלה שיקראו לזה צלילות. בשבילי זה שימוש לא מירבי ביכולות שלה) וגם מילות השירים - ממה שיצא לי לקרוא, כמובן - היו קודרות ובכייניות מדי בשביל להתחבר אליהם. אבל אחזור ואומר, זה עניין של טעם אישי ועדיין לא שמעתי את האלבומים הללו, ואני בטוח שהדיעה שלי תשתנה לאחר שאאזין להם בקשב רב. והיי, אי אפשר להגיד ש-Restless זה לא שיר מדהים

לא אמרתי ש-Forgiven מתעלה על The Swan Song, אלא שהוא מעולה באותה מידה. ובקשר ל-Our Farewell...בטח כמה יביטו בי במבט תמוה ואפילו כועס, אבל אף פעם לא כל כך אהבתי את השיר הזה. קיטשי ]; ואסיים את דברי עם הנימה שכבר חזרתי עליה המון פעמים בהודעה הזאת - טעם אישי. אי אפשר להתווכח על זה. במוזיקה אין חוקים בנוגע להעדפה. כמובן שיש חוקים שיגידו איזה שיר הוא מורכב יותר, מה שקט ומה רועש, אבל אף אחד לא יכול להחליט לכולם מה טוב יותר. לדעתי הכנסת את עצמך לאובססיה שלילית נגד האלבום וזה חבל, כי אולי עם ראש פתוח היית מבין שהוא לא כזה גרוע כמו שהוא נדמה. אם ווית'ין היו רוצים להתמסחר, תאמין לי שלא היית מוצא שירים כמו Our Solemn Hour, The Heart Of Everything, Hand of Sorrow, The Cross, The Truth Beneath The Rose ו-Final Destination. מה שאומר בעצם, לא הייתי מוצא את רוב השירים שמופיעים באלבום, שעם כל הכבוד, כבדים מדי, עמוקים מדי ואיכותיים מדי בשביל אוזניים מסויימת. בכל אופן, אין טעם להמשיך להתווכח ולהצדיק את טעמו של האחר, זה במילא לא ישנה את הדיעה של אף אחד מאיתנו. בוא פשוט נשמח שווית'ין טמפטיישן קיימים ושהם עושים מוזיקה מעולה

 

[Ice Queen 7]

את Enter ו-The Dance אפשר לקנות במטאלשופ

(פרישמן 42 בת"א) לא יודעת על מקומות אחרים שמוכרים אותם, נראה לי שאין

 

[Amir Noy]

אפשר להזמין בUFO גם אני חושב

 

[מגרש השוודים]

אני ממש, ממש, ממש מסכים עם מה שכתבת לקראת

הסוף.

 

[Amir Noy]

../images/Emo45.gifווית'ין לא התמסחרו...

כמו בכל אלבום..יש שירים שנהפכים לקליפים שתפקידים להיות יותר קליטים.. לעומת השירים שבנויים בצורה שרק אלו שבאמת מכירים את הלהקה ידעו להעריך. בכללי פרוזן, לא שונה בהכרך מאנג'לס, בכללי, אין אפשר לצאת לנקודה פזיזה ולהגיד שהם התמחסרו על סמך שיר או שניים שיצאו "קצת פחות מתחת לציפיות", אני מוצא בזה דבר יפה שבכל אלבום משהו טיפה שונה, שכמה שירים טיפה שונים. בחיים לא הייתי אומר על זה "התמסחרות". אממ..בכללי, זה אלבום מעולה, משאיר אחרי TSF עוד אלבום מעולה, אממ..והסכמתי עם רוב דבריך

 

[TheImpactBoy]

"לא התמסחרו",

מזמן לא ראיתי להקה כ"כ ממוסחרת כמוהם.. תהיה מציאותי לפחותץ.

 

[אטומיק בייגל]

מה ממוסחר בהם?

אתה רואה אותם עושים קמפיינים או משהו בסגנון?

 

[TheImpactBoy]

מה ממוסחר בMCR?

אותו עקרון.