אשת השבוע שלנו

[סוכריה על מקל]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif ת ו ל י ק ../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

תהיה אשת השבוע שלנו בשבוע הנוכחי. תוליק היא אחת מאלה שאנחנו מכירים מצוין את האופי שלה, אבל לא הרבה חוץ מזה...

אז בואו נתחיל לשאול ונראה לאן נגיע

 

[אמא קיפי]

וואוו ../images/Emo2.gif

האמת? נשארתי פעורת פה. כמה שאלות יש לי? מלאנתלפים. טוב נתחיל: מה עיסוקך? איך השתנו חייך מאז ההורות (אם בכלל)? איך את ממקמת את עצמך מבחינה דתית? מה הסיבה לחשאיות המוחלטת שלך (עד לרגע זה...)? ואחרונה (אולי יהיו לי עוד בהמשך)- למה נעלמת לי

? מקווה שלא שאלתי אישי מדי ואם כן - אני מרשה לך "לדלג".

 

[תוליק]

נתחיל מזה שגם אני די בהלם מעצמי.

לאחרונה הרגשתי שאני די מתנתקת מהפורום. שעות העבודה העמוסות, הצורך שלי להקדיש את זמן העירות של שחר* לשחר* ולא לשום דבר אחר, וההתמכרות שלי לתוכנית טלויזיה מסוימת, לא משאירות לי הרבה זמן פנוי ולכן כשהגיעה ההצעה להיות איש השבוע, לאחר לא מעט היסוסים, הסכמתי. חשוב לי להמשיך ולהיות חלק. אז הנה אני כאן. ולשאלותייך: אני עובדת בתחום בריאות הנפש. אחראית לרווחתם (בעיקר התרבותית אבל לא רק) של כ- 40 נפגעי נפש. זו עבודה לא קלה אבל מאוד מספקת, ואני מאוד רוצה להמשיך בה, ובמקביל ללמוד עוד על התחום. בימים אלו ממש אני מחכה לתשובות מאוניברסיטאות לגבי תואר שני בפסיכולוגיה ואם למישהי פה יש אפשרות לעשות לי פרוטקציה - אז קדימה!!! השינוי מבחינת ההורות. קשה לי להגדיר. מבחינתי. כששחר* נולדה החלקתי לתפקיד האם. הכי טבעי בעולם היה לי להחזיק אותה (3 שנים לא החזקתי שום תינוק. תמיד אמרתי - "אני לא יודעת לטפל בתינוקות"- למרות שטיפלתי באחים הקטנים שלי. "אני אשבור אותו" זה הגיע גם מתוך מחשבה שאם יהיה לי בידיים תינוק זה יגרום לרואים אותי להעיר הערות בנוסח "נו כבר" ו"מתאים לך דווקא" וגם מתוך כאב פנימי שלי) הכי טבעי בעולם היה להניק אותה. לקום אליה בלילות בלי שום תרעומת. להיות אם היה ועדיין מאוד טבעי ו"הולם". מאז שהיא נולדה יש לנו קשר שבו אני יודעת מה היא רוצה עוד לפני שהיא צריכה לבכות על זה. הרבה פעמים ערן מזכיר לי בחיוך איך פחדתי שתוולד לי בת ואני לא אוהב אותה (ויש לי סיבות. בנות לדעתי, מסתדרות פחות טוב עם אמא שלהן) מצד שני (תמיד יש איזה צד שני) אני מרגישה שאני אותו דבר. שלא ממש השתנתי מבחינת האדם שהייתי. אני פשוט תוליק בתוספת שחר* תראי, זו תשובה קצת מהירה. אני מניחה שאצטרך לחשוב על זה עוד קצת ואולי יעלו לי עוד מחשבות. ואז אני אוסיף. ואחרון: לאן נעלמתי לך? לפעמים אני מרגישה שנעלמתי לכולם כי השאלה הזו- גם במקום מגורי - די חוזרת על עצמה

 

[מרב.]

תוליק,

מכיוון שאת כ"כ חשאית (ואני לא יודעת אפילו איפה להתחיל לשאול ומה מותר) ומכיוון שאני גם כך גרועה בשאלות, רק אנצל את ההזדמנות לומר לך שאני מאוד-מאוד, אבל מאוד- אוהבת לקרוא אותך- המילים שלך מרגשות אותי והיה לי כ"כ ברור שתתחברי לאימהות שלך ממקום כ"כ שלו. נורא שמחה באמת לקרוא על השלווה והשלמוּת האימהית הזו. פתאום עלתה לי שאלה- בת כמה את? ועוד- מדוע הכוכבית בשם של שחר? (אפילו עלו לי עוד שאלות, אבל בינתיים די)

 

[תוליק]

מותר לשאול ה-כל

וההסכם הוא שאני עונה הכי חשוף שאפשר... ביום חמישי הקרוב - ח' באייר - אהיה בת 26. הכוכבית בשם של שחר היא כי זה שם בדוי, ולאור השאלות הרבות בקשר אליה, אני כנראה אומר את השם האמיתי בהמשך... אבל לא לפני שיבנה איזשהו מתח... תודה על המחמאות, ושוב - כל שאלה שתרצי - שאלי.

 

[שמש קטנה]

המממ....דילגת על כמה תשובות ../images/Emo66.gif

 

[שמש קטנה]

יש יש יש יש !

יש לי הרבה שאלות, שלמרבה הפלא עדיין לא שאלתי אותך. אבל לפני כן-אין לך מושג כמה אני שמחה שאת אשת השבוע (ושאת לא מתנתקת מאיתנו). אז הנה כמה בתור התחלה: 1. בנאלי, אבל אני חייבת-את וערן, איך הכרתם? 2. שחר*-תסבירי באמת אחת ולתמיד. אני יודעת שזה לא השם האמיתי, אבל למה בחרת דוקא בשחר* בתור כינוי? 3. יש משהו בעבר שלך שהיית רוצה לשנות? מגורים, אורח חיים, לימודים וכו'. 4. לא קשה לך הריחוק הגאוגרפי מההורים (שלך, בטח שלך)? איך עוזרים לשחר* להכיר טוב את סבא וסבתא כשהם גרים רחוק? 5. אם לא היית חיה בתוך חברה סגורה כזו או אחרת או חברה עם כללי התנהגות ברורים מראש-היית נראית/מתנהגת אחרת? או במילים אחרות-את מרשה לעצמך להיות לגמרי "את"? ואחרונה- לאן נעלמת לי? סתם... זהו בינתיים. אוהבת אותך ואוהבת כל מילה שלך.

 

[שמש קטנה]

ועוד אחת-

שפעם שאלו אותי ואני מגלגלת אלייך את השאלה- נראה לך שיש בפורום "קליקה" של בנות דתיות?

 

[תוליק]

ברור

אנחנו נפגשות בסתר, קוראות תהילים וזוממות להחזיר את כל הפורום בתשובה. חיברנו תקנון לפורום שלפיו יוכלו להכנס רק כאלו שרוצות להיות אמהות ל10 ילדים ומעלה ומנהלת הפורום שלנו כינויה ברשת אם-16. כל פעם שיש שירשור שקשור בדת, עובר ביננו קשר של מסרים וכולן כותבות (כל אחת בכמה כינויים כדי שיראו שהדוסים שולטים) ברצינות עכשיו. אני לא רואה את זה ככה. הרי רק לפני כמה זמן היה שרשור שתהה על ברית מילה ולא מצאתי דעות של "דתיים" ושל " לא דתיים" ראיתי בני אדם שענו. אם מישהי חושבת אחרת, שתגיד ואז נחשוב ונענה לה .

 

[שמש קטנה]

אני חושבת אחרת.

אולי לא הסברתי טוב. לא התכוונתי לאיזו קונספירציה במובנה השלילי של דתיות, אבל יש משהו שגורם לנו למצוא במרחבי הפורום אחת את השניה ויותר מזה (רוצה דוגמא? השירשור ה"מחתרתי" שהיה פעם בפורום פוריות והשתתפו בו רק דתיות, למשל, הוא דוגמא מצויינת לכך-אם את זוכרת על מה אני מדברת). עכשיו תחשבי ותעני לי

 

[מיכל של הדר]

אני מסכימה עם שמש קטנה!

יש בפורום קליקות על רקע נושאי או אידאולוגי ולא במובן הרע של המילה, אלא יש נושאים מסויימים שמעוררים קבוצה מסויימת של בנות להגיב והן יודעות ש"בנות הקליקה הרעיונית" שלהן יגיבו דומה. זה יכול להיות בענייני דת, בענייני אוכל, בעניני תרבות וכד'. וזה דווקא מה שנחמד בפורום שמעבר לנושא העל שמקשר בינינו, ההורות, יש גם תת נושאים שיוצרים קבוצות וירטואליות. וחוץ מזה, איך תסבירי שלכל הבנות הדתיות בפורום יש כינויים בדויים?

 

[תוליק]

לדתיות יש כינויים בדויים

א. נשמע לי קצת מכליל אבל מעבר לזה צריך להבין שהחברה הדתית יותר סגורה, יותר קשה לי לספר לחברה דתיה שיש לי בעיות מאשר לחברה חילוניה. אולי כי הלחץ גדול, כי ההגדרה של אינטימיות היא אחרת (גיסתי יכולה לספר לי פרטי פרטים מחיי המין שלה דבר שאני בחיים לא אעז. הכי רחוק אני אספר לה חוויות מחדר היחוד) אני יכולה להוסיף לגבי חשיפה שכיום, אחרי שיש לי ילדה יותר קל לי לומר שהיתי בטיפולים ומן הסתם אצטרך עוד, אני יותר שלמה כאשה עם ענין הטיפולים מאשר שהייתי לפני ששחר* נולדה. לכן אולי אני נחשפת פה, ולכן אולי קל לי יותר לדבר על זה עם אחרות.

 

[מיכל של הדר]

ההכללה הייתה כמובן בהומור ../images/Emo8.gif

גם לי כחילונית לחלוטין היה קשה בזמן הטיפולים להיחשף בשמי האמיתי ובחרתי שם כינוי ורק לקראת סוף ההריון נחשפתי כמיכל (עם שם "נדיר" כמו שלי, מי כבר יזהה אותי

) והיום אני בפי כל, ולא רק בפורום מיכל של הדר. וגם אני, היום, בזכות הדר יותר שלמה ואף גאה בעניין הטיפולים.

 

[רחל של ענבל והתאומים]

נכון, מיטלי ../images/Emo8.gif

 

[שמש קטנה]

וואלה? לא ידעתי ../images/Emo12.gif אני באמת סנילית

 

[מיכל של הדר]

נכון מאד, אסתר...או רחל לשעבר אסתר

 

[שירלי של השלושה]

../images/Emo6.gif

 

[רחל של ענבל והתאומים]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[מרב.]

../images/Emo35.gifיש לי שאלה בקשר לענין הקליקות-

האם מעבר לפורום, במסרים אישיים, קל לך להיחשף יותר לבנות הדתיות מאשר לבנות החילוניות? האם גם אז את בוחרת בקפידה את פרטי המידע שאת משחררת? (ואם כן- מדוע?) האם יש בנות חילוניות מהפורום שמכירות אותך מעבר למה שאת "משחררת" בפורום? אני מודה שאני שואלת גם כי בהחלט רציתי להכיר אותך והרגשתי שאת פשוט לא משחררת שביב מידע מעבר למה שכתבת בפורום (טוב, אולי שביב, אבל לא מעבר

)

 

[תוליק]

מעטות הן שמכירות אותי מעבר לפורום

וגם זה היה ביזמתן. קל לי לכתוב את מחשבותי הכמוסות ביותר למישהי ברשת, קשה לי עד אימה לומר את שמי האמיתי, לדבר בטלפון שלא לדבר על להפגש. למה? יכול להיות שזה קשור לאופי שלי, אני אדם מאוד פתוח. כשיש מפגש עם אנשים שאני לא מכירה אני בדרך כלל במרכז יחד עם זה אני אדם ביישן מאוד. באופן כללי קל לי להחשף באינטרנט אבל אין קשר לדתיות או חילוניות. לא הגדרתי עצמי בצורה דתית כשהתחלתי לכתוב אלא כאדם שחלק ממנו זה הדת. חלק בלתי נפרד. אני תמיד שמחה לשוחח עם אחרות במסרים או על גבי הפורום, זה שהצטיירתי כחשאית? אולי כי אין לי הרבה זמן מחשב אז אני לא עונה ישר? לא יודעת...