A Night At The Opera

Scarred

New member
../images/Emo41.gifA Night At The Opera../images/Emo41.gif

להקה: Blind Guardian אלבום: A Night At The Opera שנת יציאה: 2000 קצת על האלבום: nightfall in middle earth הייתה יצירת המופת של בליינד בשנת 98. אחרי האלבום הזה, כבר הבינו מעריצי בליינד שהלהקה הגיעה לפסגת היצירות שלה וציפו מהם להמשיך בקו הזה. בשנת 2000 יצא ANATO שהייתה נפילה די גבוהה מהאיכות שהייתה בנייטפול, המוסיקה איבדה הרבה מהמלודיה שלה, והקול של האנסי נשמע אחרת ובעל פחות עוצמה, בייחוד כאשר קולות ה"אופרה" שבאלבום משאירים אותו בקו האחורי, שלא נדבר על הביצועים החיים ללא התזמורת שנשמעים יבשים מדי. יתרונות: שימוש יפה בהרמוניה מקהלתית ומלודיה ווקאלית, ליריקה נוגעת ללב, שמירה על סגנון בליינד גארדיאן הישן בכמה שירים וביצוע מדהים של הלהקה בשיר The Maiden And The Minstrel Knight ... חסרונות: האנסי? או, היכן אתה האנסי? בקושי שומעים אותו... שלא נדבר על גיטרת הרקע, מסכן מרקוס... החוסר מלודיה והשקעה בסולואים נורא מתבלטים באלבום זה... ביקורת שירים: Precious Jerusalem - כמובן, עוד שיר של בליינד שעוסק בישו, הווקאלס בשיר יפים ביותר וזה אחד מהשירים באלבום שעוד אפשר להעריך, אך השיר לא יישמר בתור קלאסיקה של בליינד. Battlefield – אחד מבין חמשת השירים הטובים ( כן יש כאלה ) באלבום, שיר בליינד גארדיאן טיפוסי, עם הרבה עוצמה הרבה רגש ומלודיה ( לפחות יש את זה שמבדיל את השיר הזה מהשאר). הנקודה החזקה של השיר לדעתי מגיעה אחרי הסולו השני “that’s what the minstrel sings” ... באמת קטע מדהים... Under The Ice – לדעתי שיר ברמה די ירודה. אחרי ששומעים את באטלפילד, מצפים להמשך שיהיה טוב אפילו עוד יותר, אך כאן מתחילה הנפילה. הליריקה איכשהו טובה, אך המוזיקה נורא נבלעת בתוך השיר בין הווקאלס, ושוב פעם, האנסי בקושי נשמע. הסולו נשמע כמו משהו שנכתב ב-10 דקות כשלאנדרה היה נורא משעמם, כבר בשיר זה הוא התחיל לפעול הרבה תחת השפעת ג'אז ( משהו שקצת נשמע כמו הסולואים באלבום האחרון של סונאטה)... Sadly Sings Destiny – אמרתי השפעת ג'אז? צדקתי... כבר השיר הזה מתחיל בריף שנשמע נורא ג'אזי לאוזני. השיר חסר רגש, אך לפחות קיבלנו פזמון טוב, ושוב פעם הליריקה מכוונת אותנו לסיפורו של ישו כבר בתחילת השיר, בליינד נדבקו לנושא וקשה לעזוב אותו... The Maiden And The Minstrel Knight – הללויה! חזרנו לליריקת המלכים והאבירים! שיר מדהים לדעתי, בלדה ענקית, השני מבין הטובים באלבום. מלא רגש, שימוש יפה בכלים קלאסיים ומלודיה ווקאלית, וליין ממש נחמד של הבסיסט עד שהגיטרה נכנסת. אחרי זה, השיר כבר מקבל הרבה עוצמה, והסוף של השיר מגיע ממש ברגע המתאים. בהחלט שיר ששווה לשמוע אותו כמה פעמים ברצף. Wait For An Answer - שיר טיפוסי, לא משהו מיוחד, חסר אופי משל עצמו. אולי המסר בשיר אמור לאמר משהו, אבל הליריקה לדעתי ממש חסרת משמעות, ושוב פעם סולו פטטוני! די עם הסולמות ג'אז!!!! לפחות השימוש במקהלה טוב.... The Soulforged – ועכשיו חזרנו ללירקת הפנטזיה, שיר שנכתב על רייסטלין מ "מרומח הדרקון", שיר נורא פשוט, אך די נחמד, מלווה במקצבים קלטיים נחמדים שמנוגנים מצד אנדרה, רואים השקעה, מרגישים אותה, אך זה פשוט לא זה. Age Of False Innocence – מתחיל בתור בלדה, ומתפרץ לתוך שיר מדהים אשר מדבר על גלילאו גליליי וה"סנקטום אופיציום", ליריקה מדהימה לדעתי, מוזיקה מצוינת, בהחלט עוד אחת מנקודות האור באלבום הזה, והמעבר לסולו בהחלט בעל עוצמה רבה. Punishment Divine - עוד שיר על ישו... רק שהפעם השיר הזה באמת שולט! הרבה כוח ועוצמה לאורך כל השיר, מתחילת הפתיח הכבד עם הגיטרה והתופים עד הסיום המלודי והצרחה של האנסי בסוף.... שיר שאני באמת לא מתפלא למה בחרו אותו לניגון בלייב. This one is a keeper!!! And Then There Was Silence… - מזל שלא שקט! שיר אפי ומדהים, הכי ארוך עד יום זה של בליינד, גיטרות מצוינות, שוב פעם שימוש בכלים קלאסיים שנותנים הרגשה כאילו אתם באולם קונצרטים, ערבוב של כל מאפיין של בליינד: בלדות, התפרצויות כוחניות, מלודיות כבדות ורגועות,שירה מדהימה, ליריקה מדהימה ( שמתארת את הסיפור של מלחמת טרויה באופן מצויין ), פזמון מדהים, סיום מדהים, ערבוב עם מקצב קלטי... מה עוד אפשר לבקש?!?!?!? אם השיר הזה יהיה בדי וי די שהם מתכננים... אני אפרוץ גבולות כדי להשיג אותו! Harvest Of Sorrow – כן כן, הגרסה המקורית... בלדה נחמדה מצד בליינד, לדעתי לא משהו, היו להם בלדות הרבה יותר טובות באלבומים קודמים, למרות שעליי לאמר שהגרסה הצרפתית הרבה יותר טובה... לסיכום: ללא חמשת השירים שהצילו את האלבום, הוא היה הופך לנפילה מסחררת של בליינד, אך האלבום הזה עדיין טוב, לא מצויין, ויש אנשים שאפילו יהנו לשמוע את השירים הפחות טובים... אחרי הכל זה עניין של טעם. בכל מקרה, למעריצי בליינד מושבעים, אני מציע לקנות את האלבום, בגלל שזה... בליינד, אחרי הכל :)... אבל למעריצים מתחילם לא הייתי מציע להתחיל דווקא עם אלבום זה. ציון: 7.5 מתוך 10
 

AMORPHIOS

New member
פשש...חתיכת ביקורת. כל הכבוד!

ואני אשמח לראות בהזדמנות ביקורת על גרייב דיגר.
 

Super Icon

New member
אני רוצה לעשות

אבל אני לא יודעת לכתוב על מלודיה והכל....... אני רק יכולה לכתוב אם אהבתי או לא...... ולהקות דומות וכאלו
 
../images/Emo45.gif ביקורת טובה מאוד! האמת,

אני מאוד אהבתי את האלבום (כולו, למעט And Then There was Silence שעוד לא שמעתי [יש לי בעיה עם שירים ארוכים...
] ו-Harvest of Sorrow שהוא לדעתי לא רע, אבל יותר מדי... איטי ומתמשך...
), אבל אני יודעת שאני יוצאת דופן בקטע הזה...
נו טוב, אני *באמת* מעריצת בליינד מושבעת... :)
 

Scarred

New member
הצעה אישית

תשמעי את and then there was silence הוא שיר מדהים אני את האלבום מבחינת "אלבום" לא אהבתי אהבתי שירים בודדים.... אבל כמו שכבר אמרתי, זאת הפרספקטיבה שלי... ובכוונה עשיתי סקירה על ANATO, כי רציתי סקירה שאני יודע שהדברים בה לא יראו הכי וורודים... ( ושוב, לפי דעתי )... נראה לי שהסקירה הבאה שאני אעשה... תהיה על אישהו אלבום של אדגאיי.. נראה כבר... תצפו בשבוע הקרוב לעוד סקירה ממני :)
 
../images/Emo45.gif נפלא, אתה ../images/Emo24.gif

מאוד משמח לראות את הנכונות שלך לתרום לפורום... ואני חושבת שהביקורת על שלך על ANATO משקפת את דעתם של לא מעט אנשים כאן
וודאי שאני אשמע את And Then There Was Silence. מתישהו
 
ביקורת מצויינת!

נחמד לראות ביקורת שלא תמיד נותנת ציונים 9-10... ונצל"ש... שיניתי את הניק שוב תוך שבוע, אני הייתי Medicine Man.
 

Scarred

New member
../images/Emo41.gifNightwish - Wishmaster../images/Emo41.gif

אוקיי... אז שיעמם לי הבוקר, אז החלטתי לכתוב עוד סקירה רק הפעם על אלבום שדי ידוע ברבים אבל זה לא נראה כאילו מישהו סיקר אותו בפורום... להקה:Nightwish אלבום:Wishmaster שנת יציאה: 2000 סקירה כללית: נייטוויש הפינלנדים התחילו בתור פרויקט אקוסטי של הקלידן תומס הולופיינן, כאשר חיפש משהו שונה. בשנת 1997 הולופיינן כתב שירים אשר כללו רק גיטרות אקוסטיות, קלידים, וקול האופרה המדהים של טאריה. כבר שנתיים לאחר מכן, ההרכב המלא של הלהקה הגיע לפסגת הלהיטים הפינית תודות לחתימתם על חוזה עם "ספיינפארם רקורדס. Wishmaster במקור שוחרר רק באירופה במאי 2000. אך לאחר כמעט שנה האלבום שוחרר גם לארצות הברית, וכבש שם מעריצים אחד אחרי השני. יתרונות: איפה אני בכלל אמור להתחיל להלל את האלבום הזה? כל מעריץ פאוור מטאל, או פרוג-מטאל, חייב שיהיה לו את האלבום הזה. זה לא קורה שלעיתים קרובות נוצרת להקת פאוור מטאל שמציעה לנו אלמנט ייחודי אשר מבדיל אותה מהשאר. האלמנט הייחודי הזה הוא טאריה, אך זה לא היה יכול להיות ללא הכתיבה המדהימה של כל כלי באלבום הזה, המקצבים הסוחפים והבלדות הנוגעות ללב. חסרונות: כשתמצאו, תודיעו לי ביקורת שירים: She Is My Sin – כבר הכניסה לאלבום מתחילה עם התפרצות של כל הכלים ישר לתוך האוזניים שלנו, ואז מתפתח לריף משותף ויפה ביותר בין הגיטרה והקלידים. כמובן שהקול של טאריה בשיר זה מדהים ביותר, והערבוב של כל אלה, הופך את שיר זה לאחד מהאהובים ביותר באלבום. The Kinslayer – איזה שיר... איזה שיר! עוד פעם מביאים לנו פתיח מפוצץ! רק שהקלידים הפעם שולטים בשיר הזה... שיר מלא רגש, מלא דרמה, אשר משולבת בין הקלידים לקולה של טאריה, בעוד הגיטרה נותנת את ה-Punch לקלידים ומבליטה את את התופים באותו זמן... הרמוניה מושלמת, אחד האהובים עליי... Come Cover Me – שיר חצי בלדה, ופה אני נותן את כל השבחים לתומס, באמת עבודת קלידים מצוינת, ופה שוב פעם, טאריה מראה לנו, עד כמה הקול שלה יכול לשחק את הרגש בתוך השיר... ממש אפשר להרגיש את העצב המסוים בשיר זה כאשר שומעים אותו... עבודת אומנות ב-4:30 דקות... Wanderlust – השיר הראשון באלבום בו אנחנו כבר שמים לב לכישוריו של הגיטריסט אמפו, הפתיח , אינו מנוגן רק בקלידים, אלא גם גיטרה ותאמינו לי, בתור גיטריסט, לוקח זמן ללמוד אותו. כמובן עוד שיר על פנטזיה, אך בעל המון עוצמה, וקלידים חזקים, בייחוד בגשר. השיר מסתיים עם ריף בלדתי קצר המלווה בקולה המתוק של טאריה. באמת שיר מדהים. Two For Tragedy – אחח.. בלדה, ולא סתם אחת, אחת מצוינת. מלאת רגש, יופי, ומיסטיקה עצובה אך קסומה לאורך כל השיר . השיר מתחיל שקט ביותר רק עם קלידים בודדים ווקאלס, אך בסוף מתפתח לסולו גיטרה שמוביל לסיום מלא כוח ואנרגיה ווקאלית. אחת מהבלדות היפות של נייטוויש. Wishmaster – נגמרה הבלדה... בצורה רגועה... חשבתם שאתם הולכים להמשיך להירגע... אך פתאום............ MASTER! , אכן! שיר הנושא של האלבום, שיר מדהים, מלא באנרגיית פאוור טיפוסית אך כשהיא מתערבבת עם יכולותיהם של תומס ואמפו בשיר זה, מקבלים את מפלצת האנרגיה הזאת שתגרום לכם את ההאדבאנגינג של החיים שלכם! שיר קצבי, מלודי, חזק, פרוע... פשוט יצירה! אפילו בתור שיר, חובה לכל חובב פאוור!!! Bare Grace Misery - לאחר השיגעון של wishmaster אנחנו צריכים שיר רגוע יותר, שיר חצי בלדתי, משהו כמו Gravenimage של סונאטה מנקודת האמצע. בהחלט מלא רגש, המלודיה של הקלידים בצלילי הפעמונים ברקע על הווקאלס ממש מביאה אופי ממסוים לשיר. וגם הסולו הקטן בין הקלידים והגיטרה, מראה שהם יכולים לפעול ביחד ולא לנסות להתחרות אחד בשני כמו הרבה להקות פאוור אחרות. שיר יפהפה. Crownless – נרגעתם? סבבה.... כי עכשיו השיגעון חוזר! פתיח מדהים! עבודת קלידים מדהימה,גיטרה חזקה ומהירה. כשנייטוויש רוצים מהר, הם עושים את זה... ובאיכות שאין שניה לה! שיר שמתקדם מהפתיח הענק אל הגשר , אל הסולו קלידים, אל הסולו גיטרה עד לאקורד האחרון! השיר מתפתח מההתחלה עד הסוף ואין בו רגע של שיעמום. תעשו לאוזניים שלכם טובה ובסוף תעבירו את השיר הזה להתחלה! Deep Silent Complete – עוד ישר חצי בלדה,שיר שמתחיל בקולה הרך והנעים של טאריה וישר נכנס לריף גיטרה מרכזי ומלודי, חלק זה חוזר על עצמו בפזמון רק אז, הוא נשמע הרבה יותר טוב. הנקודה הכי יפה בשיר זה לדעתי הוא הגשר שבו הקלידים פועלים על מלודיה בתווים נמוכים, בעוד הגיטרה ברקע פועלת על אקורדים עם אפקט טרמולו. בהחלט עבודה מדהימה. Dead Boy's Poem – בלדה רגשית, אשר תגרום לכם להפסיק כל מה שאתם עושים כדי להתרכז ביופי המדהים של השיר. שיר עצוב אך מדהים, גיטרה אקוסטית מדהימה בבתים, קול מלא רגש של טאריה, פסנתר יפהפה במעבר, וסולו גיטרה שפשוט יכול לגרום לבן אדם להתחיל לבכות. בהחלט אחד מה- highlights של האלבום. Fantasmic – כבר בפתיח אנחנו מקבלים מנה כבדה של קטע סינטיסייזר משובח (שלאחר מכן נוספת גם הגיטרה ), שמוביל אותנו לעוד שיר על בסיס פנטזיה אך עם הרגשה קסומה ומלודיות מדהימות שעוקבות זו אחר זאת, בחלק הראשון של השיר בריף של הפתיח, או בסולו גיטרה בחלק השני או במקצב הקלטי המשעשע בחלק השלישי, שיר שמתחילתו עד סיומו מתחבר לנו ביחד למה שיהפוך לקלאסיקה של נייטוויש. לסיכום: דבר ראשון, כן אני יודע, לא סיקרתי את sleepwalker אבל פשוט לא שמעתי אותו... אלבום חובה לכל חובב פאוור, בין אם הוא מכיר את נייטוויש או לא. האלבום הזה אפילו מומלץ לפאווריסט המתחיל ( היי, אני התחלתי איתו והוא עשה לי רק טוב ). הליריקה מדהימה, כל הכלים נותנים לכם הרגשה של כאילו אתם בתוך השיר עצמו וכמובן, איך אפשר לחוות את החוויה הזאת בלי הקול של טאריה! אז בכל מקרה, תקשיבו, תהנו והצעה אישית לנגנים... ( תנגנו! זה ממש כיף! )... ולציון: שיא השלמות 10 מתוך 10! ( כן אני יודע, זה 10... אבל מה נעשה, באמת מגיע לאלבום הזה ציון כזה)
 
ביקורת מדהימה!

לא שמעתי אותם עד עכשיו, ואחרי ביקורת כזאת איך אפשר שלא לבדוק את האלבום??
 

Scarred

New member
תודה רבה לך ../images/Emo8.gif

שמח ששכנעתי מישהו ע"י ביקורת לשמוע אותם
 
אני גם מתכנן סקירה...

לא פאוור, אבל לא נורא... תיכננתי על Iron Maiden - Powerslave מה דעתכם?
 

Scarred

New member
כנראה

ברגע שבן אדם מבקר כל דבר שקורה לו בחיים.... ויודע לתאר כל רגש בצורה אבסולוטית אז זה מתבטא גם בביקורות על דברים אחרים
 

Scarred

New member
ציניות לא תעזור....

ואם תשים לב... הכוונה הייתה שב-2000 זה יצא רק באירופה... רק ב-2001 הוא יצא לארצות הברית....
 
למעלה