../images/Emo41.gifA Night At The Opera../images/Emo41.gif
להקה: Blind Guardian אלבום: A Night At The Opera שנת יציאה: 2000 קצת על האלבום: nightfall in middle earth הייתה יצירת המופת של בליינד בשנת 98. אחרי האלבום הזה, כבר הבינו מעריצי בליינד שהלהקה הגיעה לפסגת היצירות שלה וציפו מהם להמשיך בקו הזה. בשנת 2000 יצא ANATO שהייתה נפילה די גבוהה מהאיכות שהייתה בנייטפול, המוסיקה איבדה הרבה מהמלודיה שלה, והקול של האנסי נשמע אחרת ובעל פחות עוצמה, בייחוד כאשר קולות ה"אופרה" שבאלבום משאירים אותו בקו האחורי, שלא נדבר על הביצועים החיים ללא התזמורת שנשמעים יבשים מדי. יתרונות: שימוש יפה בהרמוניה מקהלתית ומלודיה ווקאלית, ליריקה נוגעת ללב, שמירה על סגנון בליינד גארדיאן הישן בכמה שירים וביצוע מדהים של הלהקה בשיר The Maiden And The Minstrel Knight ... חסרונות: האנסי? או, היכן אתה האנסי? בקושי שומעים אותו... שלא נדבר על גיטרת הרקע, מסכן מרקוס... החוסר מלודיה והשקעה בסולואים נורא מתבלטים באלבום זה... ביקורת שירים: Precious Jerusalem - כמובן, עוד שיר של בליינד שעוסק בישו, הווקאלס בשיר יפים ביותר וזה אחד מהשירים באלבום שעוד אפשר להעריך, אך השיר לא יישמר בתור קלאסיקה של בליינד. Battlefield – אחד מבין חמשת השירים הטובים ( כן יש כאלה ) באלבום, שיר בליינד גארדיאן טיפוסי, עם הרבה עוצמה הרבה רגש ומלודיה ( לפחות יש את זה שמבדיל את השיר הזה מהשאר). הנקודה החזקה של השיר לדעתי מגיעה אחרי הסולו השני “that’s what the minstrel sings” ... באמת קטע מדהים... Under The Ice – לדעתי שיר ברמה די ירודה. אחרי ששומעים את באטלפילד, מצפים להמשך שיהיה טוב אפילו עוד יותר, אך כאן מתחילה הנפילה. הליריקה איכשהו טובה, אך המוזיקה נורא נבלעת בתוך השיר בין הווקאלס, ושוב פעם, האנסי בקושי נשמע. הסולו נשמע כמו משהו שנכתב ב-10 דקות כשלאנדרה היה נורא משעמם, כבר בשיר זה הוא התחיל לפעול הרבה תחת השפעת ג'אז ( משהו שקצת נשמע כמו הסולואים באלבום האחרון של סונאטה)... Sadly Sings Destiny – אמרתי השפעת ג'אז? צדקתי... כבר השיר הזה מתחיל בריף שנשמע נורא ג'אזי לאוזני. השיר חסר רגש, אך לפחות קיבלנו פזמון טוב, ושוב פעם הליריקה מכוונת אותנו לסיפורו של ישו כבר בתחילת השיר, בליינד נדבקו לנושא וקשה לעזוב אותו... The Maiden And The Minstrel Knight – הללויה! חזרנו לליריקת המלכים והאבירים! שיר מדהים לדעתי, בלדה ענקית, השני מבין הטובים באלבום. מלא רגש, שימוש יפה בכלים קלאסיים ומלודיה ווקאלית, וליין ממש נחמד של הבסיסט עד שהגיטרה נכנסת. אחרי זה, השיר כבר מקבל הרבה עוצמה, והסוף של השיר מגיע ממש ברגע המתאים. בהחלט שיר ששווה לשמוע אותו כמה פעמים ברצף. Wait For An Answer - שיר טיפוסי, לא משהו מיוחד, חסר אופי משל עצמו. אולי המסר בשיר אמור לאמר משהו, אבל הליריקה לדעתי ממש חסרת משמעות, ושוב פעם סולו פטטוני! די עם הסולמות ג'אז!!!! לפחות השימוש במקהלה טוב.... The Soulforged – ועכשיו חזרנו ללירקת הפנטזיה, שיר שנכתב על רייסטלין מ "מרומח הדרקון", שיר נורא פשוט, אך די נחמד, מלווה במקצבים קלטיים נחמדים שמנוגנים מצד אנדרה, רואים השקעה, מרגישים אותה, אך זה פשוט לא זה. Age Of False Innocence – מתחיל בתור בלדה, ומתפרץ לתוך שיר מדהים אשר מדבר על גלילאו גליליי וה"סנקטום אופיציום", ליריקה מדהימה לדעתי, מוזיקה מצוינת, בהחלט עוד אחת מנקודות האור באלבום הזה, והמעבר לסולו בהחלט בעל עוצמה רבה. Punishment Divine - עוד שיר על ישו... רק שהפעם השיר הזה באמת שולט! הרבה כוח ועוצמה לאורך כל השיר, מתחילת הפתיח הכבד עם הגיטרה והתופים עד הסיום המלודי והצרחה של האנסי בסוף.... שיר שאני באמת לא מתפלא למה בחרו אותו לניגון בלייב. This one is a keeper!!! And Then There Was Silence… - מזל שלא שקט! שיר אפי ומדהים, הכי ארוך עד יום זה של בליינד, גיטרות מצוינות, שוב פעם שימוש בכלים קלאסיים שנותנים הרגשה כאילו אתם באולם קונצרטים, ערבוב של כל מאפיין של בליינד: בלדות, התפרצויות כוחניות, מלודיות כבדות ורגועות,שירה מדהימה, ליריקה מדהימה ( שמתארת את הסיפור של מלחמת טרויה באופן מצויין ), פזמון מדהים, סיום מדהים, ערבוב עם מקצב קלטי... מה עוד אפשר לבקש?!?!?!? אם השיר הזה יהיה בדי וי די שהם מתכננים... אני אפרוץ גבולות כדי להשיג אותו! Harvest Of Sorrow – כן כן, הגרסה המקורית... בלדה נחמדה מצד בליינד, לדעתי לא משהו, היו להם בלדות הרבה יותר טובות באלבומים קודמים, למרות שעליי לאמר שהגרסה הצרפתית הרבה יותר טובה... לסיכום: ללא חמשת השירים שהצילו את האלבום, הוא היה הופך לנפילה מסחררת של בליינד, אך האלבום הזה עדיין טוב, לא מצויין, ויש אנשים שאפילו יהנו לשמוע את השירים הפחות טובים... אחרי הכל זה עניין של טעם. בכל מקרה, למעריצי בליינד מושבעים, אני מציע לקנות את האלבום, בגלל שזה... בליינד, אחרי הכל
... אבל למעריצים מתחילם לא הייתי מציע להתחיל דווקא עם אלבום זה. ציון: 7.5 מתוך 10
להקה: Blind Guardian אלבום: A Night At The Opera שנת יציאה: 2000 קצת על האלבום: nightfall in middle earth הייתה יצירת המופת של בליינד בשנת 98. אחרי האלבום הזה, כבר הבינו מעריצי בליינד שהלהקה הגיעה לפסגת היצירות שלה וציפו מהם להמשיך בקו הזה. בשנת 2000 יצא ANATO שהייתה נפילה די גבוהה מהאיכות שהייתה בנייטפול, המוסיקה איבדה הרבה מהמלודיה שלה, והקול של האנסי נשמע אחרת ובעל פחות עוצמה, בייחוד כאשר קולות ה"אופרה" שבאלבום משאירים אותו בקו האחורי, שלא נדבר על הביצועים החיים ללא התזמורת שנשמעים יבשים מדי. יתרונות: שימוש יפה בהרמוניה מקהלתית ומלודיה ווקאלית, ליריקה נוגעת ללב, שמירה על סגנון בליינד גארדיאן הישן בכמה שירים וביצוע מדהים של הלהקה בשיר The Maiden And The Minstrel Knight ... חסרונות: האנסי? או, היכן אתה האנסי? בקושי שומעים אותו... שלא נדבר על גיטרת הרקע, מסכן מרקוס... החוסר מלודיה והשקעה בסולואים נורא מתבלטים באלבום זה... ביקורת שירים: Precious Jerusalem - כמובן, עוד שיר של בליינד שעוסק בישו, הווקאלס בשיר יפים ביותר וזה אחד מהשירים באלבום שעוד אפשר להעריך, אך השיר לא יישמר בתור קלאסיקה של בליינד. Battlefield – אחד מבין חמשת השירים הטובים ( כן יש כאלה ) באלבום, שיר בליינד גארדיאן טיפוסי, עם הרבה עוצמה הרבה רגש ומלודיה ( לפחות יש את זה שמבדיל את השיר הזה מהשאר). הנקודה החזקה של השיר לדעתי מגיעה אחרי הסולו השני “that’s what the minstrel sings” ... באמת קטע מדהים... Under The Ice – לדעתי שיר ברמה די ירודה. אחרי ששומעים את באטלפילד, מצפים להמשך שיהיה טוב אפילו עוד יותר, אך כאן מתחילה הנפילה. הליריקה איכשהו טובה, אך המוזיקה נורא נבלעת בתוך השיר בין הווקאלס, ושוב פעם, האנסי בקושי נשמע. הסולו נשמע כמו משהו שנכתב ב-10 דקות כשלאנדרה היה נורא משעמם, כבר בשיר זה הוא התחיל לפעול הרבה תחת השפעת ג'אז ( משהו שקצת נשמע כמו הסולואים באלבום האחרון של סונאטה)... Sadly Sings Destiny – אמרתי השפעת ג'אז? צדקתי... כבר השיר הזה מתחיל בריף שנשמע נורא ג'אזי לאוזני. השיר חסר רגש, אך לפחות קיבלנו פזמון טוב, ושוב פעם הליריקה מכוונת אותנו לסיפורו של ישו כבר בתחילת השיר, בליינד נדבקו לנושא וקשה לעזוב אותו... The Maiden And The Minstrel Knight – הללויה! חזרנו לליריקת המלכים והאבירים! שיר מדהים לדעתי, בלדה ענקית, השני מבין הטובים באלבום. מלא רגש, שימוש יפה בכלים קלאסיים ומלודיה ווקאלית, וליין ממש נחמד של הבסיסט עד שהגיטרה נכנסת. אחרי זה, השיר כבר מקבל הרבה עוצמה, והסוף של השיר מגיע ממש ברגע המתאים. בהחלט שיר ששווה לשמוע אותו כמה פעמים ברצף. Wait For An Answer - שיר טיפוסי, לא משהו מיוחד, חסר אופי משל עצמו. אולי המסר בשיר אמור לאמר משהו, אבל הליריקה לדעתי ממש חסרת משמעות, ושוב פעם סולו פטטוני! די עם הסולמות ג'אז!!!! לפחות השימוש במקהלה טוב.... The Soulforged – ועכשיו חזרנו ללירקת הפנטזיה, שיר שנכתב על רייסטלין מ "מרומח הדרקון", שיר נורא פשוט, אך די נחמד, מלווה במקצבים קלטיים נחמדים שמנוגנים מצד אנדרה, רואים השקעה, מרגישים אותה, אך זה פשוט לא זה. Age Of False Innocence – מתחיל בתור בלדה, ומתפרץ לתוך שיר מדהים אשר מדבר על גלילאו גליליי וה"סנקטום אופיציום", ליריקה מדהימה לדעתי, מוזיקה מצוינת, בהחלט עוד אחת מנקודות האור באלבום הזה, והמעבר לסולו בהחלט בעל עוצמה רבה. Punishment Divine - עוד שיר על ישו... רק שהפעם השיר הזה באמת שולט! הרבה כוח ועוצמה לאורך כל השיר, מתחילת הפתיח הכבד עם הגיטרה והתופים עד הסיום המלודי והצרחה של האנסי בסוף.... שיר שאני באמת לא מתפלא למה בחרו אותו לניגון בלייב. This one is a keeper!!! And Then There Was Silence… - מזל שלא שקט! שיר אפי ומדהים, הכי ארוך עד יום זה של בליינד, גיטרות מצוינות, שוב פעם שימוש בכלים קלאסיים שנותנים הרגשה כאילו אתם באולם קונצרטים, ערבוב של כל מאפיין של בליינד: בלדות, התפרצויות כוחניות, מלודיות כבדות ורגועות,שירה מדהימה, ליריקה מדהימה ( שמתארת את הסיפור של מלחמת טרויה באופן מצויין ), פזמון מדהים, סיום מדהים, ערבוב עם מקצב קלטי... מה עוד אפשר לבקש?!?!?!? אם השיר הזה יהיה בדי וי די שהם מתכננים... אני אפרוץ גבולות כדי להשיג אותו! Harvest Of Sorrow – כן כן, הגרסה המקורית... בלדה נחמדה מצד בליינד, לדעתי לא משהו, היו להם בלדות הרבה יותר טובות באלבומים קודמים, למרות שעליי לאמר שהגרסה הצרפתית הרבה יותר טובה... לסיכום: ללא חמשת השירים שהצילו את האלבום, הוא היה הופך לנפילה מסחררת של בליינד, אך האלבום הזה עדיין טוב, לא מצויין, ויש אנשים שאפילו יהנו לשמוע את השירים הפחות טובים... אחרי הכל זה עניין של טעם. בכל מקרה, למעריצי בליינד מושבעים, אני מציע לקנות את האלבום, בגלל שזה... בליינד, אחרי הכל
... אבל למעריצים מתחילם לא הייתי מציע להתחיל דווקא עם אלבום זה. ציון: 7.5 מתוך 10
