Sam Anand Nityo
New member
../images/Emo58.gif פרק 7X17 - "סרט בתוך סרט"
(הערה: מה שכתוב בכותרת , אם תבדקו ברשימת הפרקים, הוא לא שם הפרק, אלא השם שאני רוצה לתת ל"ביקורת" שאני לא יכול להתאפק מלכתוב) אני רואה את הפרק הזה (ב-2 חלקיו) בפעם השניה, ואני חייב לציין, שאם עד כה לא החלטתי מה הפרק הכי טוב, רב הסיכויים שזה זה. למי שהספוילר בכותרת דיבר אליו אבל לא מנע ממנו להיכנס, הפרק הזה ישודר בעוד חודש בערוץ 1 (אני ראיתי את זה הודות לדודות מאמריקה), אז תתאפקו. פשוט אל תמשיכו לקרוא. למי שכן ראה את הפרק, הייתי רוצה לדעת אם גם אתם מרגישים כמוני בקשר אליו. בסדרות רבות מאוד, תמיד מגיע מתישהו הפרק שמערב חשיפת כל מה שקורה מבעד לעדשת מצלמה , אבל לא המצלמה שדרכה אנחנו רואים, אלא דרך מצלמה אחרת. מצלמה שנוצרה ע"י כותבי התסריט. מצלמה שהיא חלק מהעלילה. במקום להסתבך בהגדרות, בואו פשוט נקרא לזה "סרט בתוך סרט". מוסכם? בס"ג-1 כבר ראינו שימוש במוטיב "סרט בתוך סרט", אבל ממש בצורה שונה. אפשר לקרוא לזה "סדרה בתוך סדרה" אם להיות מדויקים. הפרק Wormhole X-treme , אם אינני טועה. במיוחד הקטע בסוף שמראיינים את השחקנים של הסדרה המדומה. זה יוצר את התחושה שמה שקורה בסדרה הוא אמיתי... אבל יש הבדל משמעותי בין שני הפרקים האלה. אני לא יודע מה עושה את השימוש במוטיב הזה כ"כ מקסים. אולי זה ההרגשה המציאותית שזה נותן, כמתבוננים בזה מנקודת מבט עיתונאית, אולי סגנון הצילום המציאותי יותר. אבל חשוב לציין שאם לא עושים את זה טוב, כל הרעיון מתפקשש ואפילו יכול להרוס את התחושה של הסדרה. הפרק הזה שנכתב ע"י אחד מהכותבים היותר מוכשרים לדעתי של הסדרה, רוברט סי.קופר, ובוים ע"י אנדי מיקיטה, נעשה באופן כ"כ נאמן לרעיון הסדרה, למה שהופך אותה ל"לא סתם עוד אחת מסדרות המד"ב שמנסות לגרוף רייטינג", לדעתי. אחד הגורמים העיקריים להפיכת הפרק הזה לכ"כ טוב כמו שהוא, הוא הדמות של ברגמן, הכתב, המגולם ע"י שאול (סול) רובינק. לא סתם עוד דמות משנית לפרק, ולא סתם עוד שחקן אורח. אדם שבאמת מאמין במה שהוא עושה (כתב סרטים דוקומנטריים), עד כדי סיכון בחציית קוים אדומים בכל מקום שהסרט שלו לוקח אותו. הקטע שבו הוא מתפרץ על כולם ממחיש את האישיות שלו (ואת הרעיון של ה"קוץ בתחת" שעיתונאים אוהבים להיות) , אבל בצורה כ"כ אותנטית. אם רואים את שני החלקים של הפרק ברצף, שמים לב לתהליך שהוא עובר משלב העתונאי הפלצן והציני שרק רוצה להיכנס לתחת של כולם (ובמיוחד של ד"ר ג'אנט פרייז'ר...), לשלב ההבנה של מה זה בעצם SGC . לדעתי לא יכלו להביא שחקן טוב יותר לתפקיד הזה. כל הטריקים העיתונאים שלו. הקטע שהוא גונב את המצלמה וממשיך לצלם את חדר השער, וממשיך לצלם גם כשהוא יוצא מהחדר, גרם לי בהתחלה לסנן "בן ***ה" מבעד לשיניים בצפייה ראשונה, אבל לא בצפייה שניה. באופן מפתיע, בצפייה שנייה ממש יכולתי להזדהות איתו בכמה דברים. למי שעוקב אחרי איך שהסדרה מצולמת מההתחלה ועד לשלב זה , בוודאי שמתם לב להבדל בשיטת הצילום למשל בפרק "אויבים" (5X01) בקטע שבו הצוות מנסה לברוח ביחד עם ג'ייקוב/סלמק מספינה נגועת משכפלים. גם בפרק שלנו רואים את כל סצינת הקרב עם הג'אפה כאילו היא לקוחה מסרט מלחמה דוגמת "להציל את טוראי ראיין" . בהחלט איכותי ביחס לצילומי קרבות מעונות קודמות. לסיכום, אם הייתי רוצה לגרום לבנאדם ביקורתי לסדרות מד"ב, שלא מכיר את הסדרה, להשתכנע בטיב שלה ובאיכות שלה, הייתי נותן לו לראות את הפרק הזה לפני כל פרק אחר. אח"כ אני בונה על זה שהוא יישב לראות את הכל מהפרק הראשון... בפרק הזה, סטארגייט ס"ג-1 התעלתה על עצמה פעם אחת נוספת.
(הערה: מה שכתוב בכותרת , אם תבדקו ברשימת הפרקים, הוא לא שם הפרק, אלא השם שאני רוצה לתת ל"ביקורת" שאני לא יכול להתאפק מלכתוב) אני רואה את הפרק הזה (ב-2 חלקיו) בפעם השניה, ואני חייב לציין, שאם עד כה לא החלטתי מה הפרק הכי טוב, רב הסיכויים שזה זה. למי שהספוילר בכותרת דיבר אליו אבל לא מנע ממנו להיכנס, הפרק הזה ישודר בעוד חודש בערוץ 1 (אני ראיתי את זה הודות לדודות מאמריקה), אז תתאפקו. פשוט אל תמשיכו לקרוא. למי שכן ראה את הפרק, הייתי רוצה לדעת אם גם אתם מרגישים כמוני בקשר אליו. בסדרות רבות מאוד, תמיד מגיע מתישהו הפרק שמערב חשיפת כל מה שקורה מבעד לעדשת מצלמה , אבל לא המצלמה שדרכה אנחנו רואים, אלא דרך מצלמה אחרת. מצלמה שנוצרה ע"י כותבי התסריט. מצלמה שהיא חלק מהעלילה. במקום להסתבך בהגדרות, בואו פשוט נקרא לזה "סרט בתוך סרט". מוסכם? בס"ג-1 כבר ראינו שימוש במוטיב "סרט בתוך סרט", אבל ממש בצורה שונה. אפשר לקרוא לזה "סדרה בתוך סדרה" אם להיות מדויקים. הפרק Wormhole X-treme , אם אינני טועה. במיוחד הקטע בסוף שמראיינים את השחקנים של הסדרה המדומה. זה יוצר את התחושה שמה שקורה בסדרה הוא אמיתי... אבל יש הבדל משמעותי בין שני הפרקים האלה. אני לא יודע מה עושה את השימוש במוטיב הזה כ"כ מקסים. אולי זה ההרגשה המציאותית שזה נותן, כמתבוננים בזה מנקודת מבט עיתונאית, אולי סגנון הצילום המציאותי יותר. אבל חשוב לציין שאם לא עושים את זה טוב, כל הרעיון מתפקשש ואפילו יכול להרוס את התחושה של הסדרה. הפרק הזה שנכתב ע"י אחד מהכותבים היותר מוכשרים לדעתי של הסדרה, רוברט סי.קופר, ובוים ע"י אנדי מיקיטה, נעשה באופן כ"כ נאמן לרעיון הסדרה, למה שהופך אותה ל"לא סתם עוד אחת מסדרות המד"ב שמנסות לגרוף רייטינג", לדעתי. אחד הגורמים העיקריים להפיכת הפרק הזה לכ"כ טוב כמו שהוא, הוא הדמות של ברגמן, הכתב, המגולם ע"י שאול (סול) רובינק. לא סתם עוד דמות משנית לפרק, ולא סתם עוד שחקן אורח. אדם שבאמת מאמין במה שהוא עושה (כתב סרטים דוקומנטריים), עד כדי סיכון בחציית קוים אדומים בכל מקום שהסרט שלו לוקח אותו. הקטע שבו הוא מתפרץ על כולם ממחיש את האישיות שלו (ואת הרעיון של ה"קוץ בתחת" שעיתונאים אוהבים להיות) , אבל בצורה כ"כ אותנטית. אם רואים את שני החלקים של הפרק ברצף, שמים לב לתהליך שהוא עובר משלב העתונאי הפלצן והציני שרק רוצה להיכנס לתחת של כולם (ובמיוחד של ד"ר ג'אנט פרייז'ר...), לשלב ההבנה של מה זה בעצם SGC . לדעתי לא יכלו להביא שחקן טוב יותר לתפקיד הזה. כל הטריקים העיתונאים שלו. הקטע שהוא גונב את המצלמה וממשיך לצלם את חדר השער, וממשיך לצלם גם כשהוא יוצא מהחדר, גרם לי בהתחלה לסנן "בן ***ה" מבעד לשיניים בצפייה ראשונה, אבל לא בצפייה שניה. באופן מפתיע, בצפייה שנייה ממש יכולתי להזדהות איתו בכמה דברים. למי שעוקב אחרי איך שהסדרה מצולמת מההתחלה ועד לשלב זה , בוודאי שמתם לב להבדל בשיטת הצילום למשל בפרק "אויבים" (5X01) בקטע שבו הצוות מנסה לברוח ביחד עם ג'ייקוב/סלמק מספינה נגועת משכפלים. גם בפרק שלנו רואים את כל סצינת הקרב עם הג'אפה כאילו היא לקוחה מסרט מלחמה דוגמת "להציל את טוראי ראיין" . בהחלט איכותי ביחס לצילומי קרבות מעונות קודמות. לסיכום, אם הייתי רוצה לגרום לבנאדם ביקורתי לסדרות מד"ב, שלא מכיר את הסדרה, להשתכנע בטיב שלה ובאיכות שלה, הייתי נותן לו לראות את הפרק הזה לפני כל פרק אחר. אח"כ אני בונה על זה שהוא יישב לראות את הכל מהפרק הראשון... בפרק הזה, סטארגייט ס"ג-1 התעלתה על עצמה פעם אחת נוספת.
