סקר - בנים ותפרים

../images/Emo41.gifסקר - בנים ותפרים ../images/Emo3.gif ../images/Emo41.gif

טוב, אז לאות ההזדהות עם תושבי הצפון והדרום כנראה החלטנו שקצת סבל אישי לא יזיק גם לנו ובילינו כמה שעות במיון בתפירת פצע פתוח בסנטר
ובחיי שנמאס לי מלהופיע שם מדי כמה חודשים, ומבאס להכיר את כל הפרוצדורה בעל פה. בשנתיים האחרונות הוא היה שם 3 פעמים - שפה, מצח, ועכשיו הסנטר. תפרים, הדבקות - הכל אני מכירה מקרוב כבר.(דווקא הרפתקאותיו היותר נועזים בדרך כלל מצטיינים בזהירות, אבל בכל זאת מדי פעם עם כל השתוללות בכל השעות הערות יש את התאונות המעצבנות
) אז חשבתי לי האם כל הבנים זה ככה? (הוא מאוד פעיל ושובב ועונה על הסטיגמה לגבי הבנים ככלל
) אז ברשותכם הסקר: כמה פעמים אתם ההורים לבנים הגעתם למיון לתפור או להדביק משהו?
 
יש גם בנות כאלה ולראייה אני .

הייתי בת 10 כאשר פתחתי גבה, בת 15 כאשר גיבסו אותי. שאני אמשיך......לא כדאי לך גם לפני חודש שברתי יד ועוד לא חסרות לי תאונות כל החיים.
 
ככה, אה! רוצה תחרות?../images/Emo6.gif

האמת התאונה שלך עם היד הפחידה גם אותי (זוכרת היטב את השרשור), אז פה מסירה את הכובע
אבל גם אני בילדות שברתי יד פעמיים, והברכיים שלי מכוסחות ואי אפשר לספור על יד אחת כמה פעמים תפרו לי אותם, ועוד מלא צלקות קטנות (טוב, אבל הסוד שלי זה עור עדין שנקרע בקלות וכל פצע משאיר צלקת - דפקה גנטי
). אבל לו! לו יש עור מושלם וחזק. אמאל'ה אילו היה יורש את שלי
, כי הברכיים שלו משופשפות באופן קבוע והוא פרא חמוד אמיתי, רק מחפש על מה לטפס ואיפה להתלות ולעשות נדנד מאתגר. אבל שלוש פעמים בשנתיים במיון, זה לא מוגזם??? חייבת לשמוע באיזה תדירות הורים אחרים מגיעים לשם
 
בטח רוצה תחרות על האמצעית שלי

בת 3.5 שברה את שתי הרגליים, לפני שנתיים את יד שמאל, תפרים בסנטר כבר 3 פעמים. במיון כבר לא רוצים לראות אותה - זה מספיק לך? וכל הזמן מלאה חבורות כחולות. עור נהדר לא, הכל רואים.
 
בהחלט מספיק!!! ../images/Emo12.gif

נקודה לזכותן של הבנות
(ואני, אני מתחילה להרגע לאט לאט
) ובזאת רשמית וחגיגית מכניסה את הבנות ל"תחרות התפרים והדבקות"
 

שי ז.

New member
איך מגיעים עד גיל 10 המופלג

בלי תפרים או לפחות כמה הדבקות?
 

שי ז.

New member
את התפירה הראשונה שלי קיבלתי בגיל

7 חודשים. ישבתי על הספה, התגלגלתי קדימה ונפלתי עם הראש על השולחן. את מיכל תפרנו באופן די יסודי בגיל שנתיים וחצי.
 
יא שוביניסט!../images/Emo3.gif

לא, התכוונתי לגבר גבר שקורא לעצמו בני, אני החננה נתפרתי בפעם הראשונה אי שם לקרת כיתה א'
(אבל זה היה ע-נ-ק, משהו כמו 14 תפרים בברך)
 
גם אנחנו "בילינו" היום במיון

עבדתי עד מאוחר. סביב שתיים בצהרים כשאני חולמת על השנ"צ ומתכננת לעזוב את המשרד בדרך הביתה, אני מקבלת טלפון מבנזוגי שת חטף בעיטה מק לפני שעתיים ומאז כואב לו מאוד והוא לא מזיז את היד. הגעתי הביתה, נתתי לילדון אקמול (כדי שיסבול פחות וישתף פעולה במיון) ביקשנו מהשר"פ שיפקססו הזמנה למיון ונסענו. אחרי כמעט 4 שעות של בעיקר "חכיון" (לחכות בתור) וצילומים על כל הזרוע...הרופא אבחן פריקת מרפק. סיבוב אחד של היד תוך צרחת כאב של ת והכל כלא היה. ולשאלתך, יחסית למשפחות אחרות עם הרבה (4) בנים - אנחנו לא מהלקוחות הקבועים. סה"כ עם כל הארבעה היינו: 1. דימום מהאף, 2. חתך רציני באצבע, 3. היום. ובנוסף עוד כמה חתכים בראש ופריקת כתף אחת שטופלה במרפאת הקבוץ. ועוד שני ביקורים במיון עם דלקת ראות ושלשולים+דלקת ראות. רק בריאות לכולנו!!!
 
אוי ../images/Emo10.gif

אבל היינו גם שם
דווקא במיון שלנו הם הבחינו מיד שזה "רק" פריקה ולא טרטרו אותנו, אלא משכו לו ביד (כמו שאת מתארת) ושלחו הביתה. (אבל דווקא הפריקה הזאת רובצת על מצפוני בלבד - הוא היה בן שנה וקצת ועשיתי לא נדנד בידיים (נו, כזה כמו שנהוג לעשות) ולא יודעת איך אבל זה נגמר ככה
. אז אני לא "מחשיבה" את הביקור הזה אלא מדחיקה)
 

תאירU4

New member
אני הייתי עם לניר במיון בגלל שהוא

נפל במקלחת על השרותים עם האף , במזל לא היה נזק חוץ מפנסים מפחידים בעינים. ועוד פעם אחת עם אירי בגלל הציפורן שנפלה לה. אבל אני בתור ילדה..... כל שנה לפחות פעמיים, פעם אחת ממשחקים בגן ופעם אחת בקטיף פקנים, קבוע הייתי נופלת מהעץ - אבל הכל בלי שבר. את השבר קיבלתי אחרי נשיכה של חתול וסיבוך עם דלקת בעצם ובלגנים והמון המון אנטיביוטיקה והמון המון רופאים ... ושבר מאוד רציני בכף היד... בקיצור אני היתי הילדה הכי שובבה, יותר מכל האחים שלי ויותר מכל הילדים שלי.
 

תאירU4

New member
אופס וגם פתחת את הברך וזעזוע מוח

(אני יודעת... זה באמת משונה אבל יש לי מוח)
 
כיוון בלתי צפוי - מתפתחת כאן תחרות

ההורים דווקא
והבנות לוקחות בגדול בנתיים
תוהה איך זה היה להיות אמא של תאיר
(באמא שלי כבר הפסקתי להרהר)
 
למעלה