אז ככה...
אין מה להגיד, הדמות של רודני פשוט הולכת ומשתבחת עם הזמן. בעוד שנראה כי העונה הראשונה באה בעיקר על מנת לעשות את המעבר של הדמות מהשנוא על כולם בסטארגייט SG1 למדען השחצן (בוא נודה, די בהצדקה) והמתחבב של אטלנטיס, העונה השנייה פשוט באה ושמה את רודני במרכז. בתור מישהי שראתה את העונה השנייה כולה, וחצי מהשלישית, אני יכולה להבטיח לכל אוהבי רודני שזה רק הולך ומשתפר. באמת. הפרק הזה הוא רק הראשון מגל של פרקי רודני אשר (אם תשאלו אותי) הפכו אותו לדמות
המרכזית של אטלנטיס - לפני שאפרד, לפני וויר... לפני כולם. הוא ללא ספק הכוכב של הסדרה. אז מה היה לנו -
אקשן על ההתחלה ובקט המסכן כמעט מקבל חץ של ריית' על הראש. מה שבאמת אהבתי בסצינה הזאת היתה האנושיות של בקט - בעוד שבהתחלה הוא כיוון את האקדח על הריית', ברגע שהוא ראה את המצב שלו הוא רק רצה לסייע. תראו לי עוד מישהו שהיה עושה כמוהו. והוא עוד בא בטענות למי שהרג את הריית'.
בכל הנוגע לגדולה של רודני, ובעיקר של השחקן שמשחק אותו, נראה לי שנאמר כבר הכל. פשוט פרק יהלום. קשה לי להאמין שהיה מישהו אחד שהצליח לעצור את עצמו מלהתפקע על הסט בזמן הצילומים.
בעוד שכל הקטע של לשמוע את הקול של הבחורה בראש של רודני היה מגניב, דווקא את הסוף, כאשר היא "דעכה", מצאתי די נדוש ומעצבן. קיטשי מדי. ברור לי למה הם עשו את זה ככה, כי אחרי שצחקנו כל הפרק הגיע הזמן לחזור להיות קצת רציניים וללמוד איזה מוסר השכל, אבל עדיין, זה היה קיטשי מדי לטעמי, איך שהיא מוכנה לוותר על חייה והכל.
הנשיקה של רודני ובקט - ללא מילים.