מי שלא מפגין מוסר כלפי, לא אפגין מוסר כלפיו.
תראו, הדיון הנרחב כאן בהאם הפרות סובלות\לא סובלות הוא ממש לא רלוונטי. וכל אותם מתחסדים "איך אפשר לראות חיות סובלות כך ולהמשיך לאכול סטייק?!?!" ממש מעלים לי את הסעיף. עכשיו נסביר למה. אתם ילדים גדולים, והגיע הזמן שתשאלו את עצמכם מדוע אתם עושים דברים. האם אתם עושים דברים כי הם כתובים בספר כלשהו, כי פשוט החלטת 'להאמין' בהם, או שאתם פועלים מתוך איזה צידוק הגיוני. עכשיו, מבלי להתכוון, נכנסנו לשאלה הרבה יותר עמוקה (והרבה יותר מעניינת) - האם יש הגיון מאחורי מוסר? והתשובה היא שכן (ואם תשאלו אותי הסיבה לכך היא אבולוציה חברתית). מוסר הוא כלי, שנועד לשלוט בכם. ואין זה דבר רע בהכרח. הוא נועד לגרום לכם להעדיף במקרים מסויימים את האינטרסים של החברה על פני האינטרסים האישיים שלכם. אבל, מוסר מועיל לא רק לחברה, אלא גם לכם. ברור שגם אתם שמחים שאף אחד פשוט לא קם ורוצח אתכם. עכשיו, בהנחה שאתם, לא מקיימים את אותו מוסר סתם כי "ככה חינכו אתכם" או "כי זאת מהות האנושיות" או "כי ככה מורה לכם המצפון" או מכל דמגוגיה עצמית אחרת, אתם חייבים לשאול את עצמכם האם אתם מחשיבים פרות כחלק מהחברה שלכם. אני באופן אישי לא, מכיוון שאם אני אפגע בפרות, פרות לא יוכלו לפגוע בי, ולכן להפגין מוסר עבורם היא פעולה חסרת תועלת. הנוסחה היא פשוטה: מי שמפגין מוסר כלפיי, אפגין מוסר כלפיו (אמנה חברתית במובן כלשהו). גם אני חונכתי על ידי הוריי להרתע כאשר אני רואה סבל, גם של חיות. איך אני פותר בעיה זו? אני לא נכנס לסרטונים מסוג זה. ואז כולם שמחים וגם שבעים.