הידעתם

ואו...איזה מזעזע זה

אני יחסית מלאה(זה לפחות מה שאני חושבת על עצמי) ועם הגד וף זה לא ממש כיףף אבל כבר התרגלתי!! אני רזיתי בשנה וחצי 6 קילו כי ניסיתי לשמור(הצלחתי לשמור) ולא עשיתי שום דיאטה מוגזמת! אך לפי דעתי אני עדיין צריכה להרזות עוד אבל הלכתי לדיאטנית והיא אמרה שאני בדיוק במשקל שצריך ואם אני ירזה עוד אז זה לא יהיה בריא-במיוחד אם אני רוקדת.. אז זהו-לא הגעתי למצבים כאלה...
 

netap3

New member
אממ, אני ..

נראית יחסית בסדר... אבל אף פעם לא מרגישה טוב עם הגוף שלי.. בחופש האחרון הורדתי כ-4 קילו.. מתוך אובססיה להרזות.. כי הרגשתי שאני חייבת להוריד.. בבלט זה נראה אחרת כשרזים וכשהבגד גוף נראה הרבה יותר טוב על בנות רזות..ומאז אני אוכלת ארוחה אחת ביום... וזהו..עד כמה שזה מצער, ואני עדיין מרגישה שמנה... :/.. קל לומר.. רקדניות לא צריכות להיות אנורקסיות.. אבל זה מרגיש אחרת בשיעורי מחול... וזה דבר עצוב נורא לומר.. :(
 

killerit1

New member
גם אני

מרגישה שאני ממש צריכה לרזות, ואני גם ממש מנסה, לצערי אני יותר מדי אוהבת אוכל בשביל להרעיב את עצמי, חח, אז אני פשוט מאוד משתדלת לאכול מסודר, אומרים לי שאני מרזה, אבל לפי דעתי אני צריכה לרזות עוד המון בשביל שיהיה לי גוף של רקדנית באמת... תכל'ס זה הכי מפריע לי כי אני לא חושבת שאי פעם יצא לי לראות מופע של איזשהי להקה והייתה רקדנית עם בטן לא שטוחה... ככה שזה מה שמניע אותי ויש לי עוד הרבה על מה לעבוד:/
 

killerit1

New member
תמיד אני תוהה

אם כל הרקדניות רזות כי הן פשוט מתאמנות כל היום ואוכלות נכון או כי הן פשוט אנורקסיות...
 
יש לי מורה שהייתה פעם בגיל שלנו

ניסתה להתקבל לביצפר לבלט והם עשו לה בדיקות שומן ואם היה לה נטיה להשמין אז לא היו מקבלים אותה! (למזלה לא היה לה נטיה להשמין..חח) זה פשוט נורא מה שעושים....אם אתה רוקד יפה זה לא צריך להיות קשור לגוף ולמשקל!
 
../images/Emo124.gifלאא צריך להפסיק לאכול!!!!

לא התכוונתי להפסיק לגמרי אבל בשביל בטן שטוחה תמיד אפשר לעשות שרירי בטן פעם ביום אינטנסיבי...זה לא אומר שאפשר לטחון כל היום אבל לא צריך להגזים בקטע של "לשמור" ... אותו דבר אם יש "שקנאי" [המדלדל שבידיים :)] אז עושים שרירי ידיים כל יום ולא צריך להכנס למצב של הפרעות אכילה [לאלה שקרובות למצבב] מה שלא יהיה תשמרו על עצמכן!!
 

ליזיגי

New member
../images/Emo2.gif

אני בהלם.. כלומר, זה ידוע שיש בעיות אכילה אצל חלק מהרקדניות, אבל 1 מתוך 5
זה באמת מטורף
והאמת, היו לי תקופות משלי
לא הגעתי למצב של אנורקסיה מטורפת, אבל היו שבועות שלא הייתי אוכלת בכלל, או לא אוכלת הרבה כי הייתי אובססיבית בקשר לזה.. מאז שהתחלתי לרקוד באופן יותר רציני נהייתי יותר אובסיסית- ראיתי בכל המופעי בלט בנות רזות ויפות ופשוט רציתי להיות כמוהן, ונכנס לי ג'וק למוח- שבשביל לרקוד טוב ויפה צריך להיות רזים
ואני כן רזה, לא יותר מידי, לא פחות מידי, ואני סבבה עכשיו, ולהיפך אני פשוט אוכלת מלאאא
גם הייתה לי תקופה (חח בזמן המכבייה) שהייתי אוכלת מלא, והייתי כל כך אובססיבית בקשר לאכילה שלי.. אז הייתי עושה ספורט כל הזמן
נגיד הייתי אוכלת 2 סנדוויצ'י מכבייה
אז הייתי מיד רצה במגרש איזה 10 סיבובים, רק בשביל להרויד את הכל.. שטויות, אבל הייתי אובססיבית
בקיצור, עכשיו טוב לי איך שאני ואני סבבה עם עצמי
וזה הכי חשוב
חח הסוף
 

norco22

New member
../images/Emo41.gifכמה הגדרות ועובדות ששווה לקרוא!

קראתי את כל השירשור וחשבתי שבמקום לנסות לכתוב איזה משהו משכנע או לנסות להסביר כמה זה מסוכן הכי יעיל מבחינת תגובה זה להביא הגדרות ועובדות מדויקות, שווה להקדיש 2 דקות ולקרוא, בבקשה: [מצורפים קישורים לאתרים למטה..] אנורקסיה - -נברוזה - הימנעות קיצונית מאכילה כתוצאה מתפיסה מעוותת של הגוף כשמן ופחד מתמיד מהשמנה. מקובל לחשוב כי לצווי האופנה המכתיבים רזון, בעיקר בקרב נשים, חלק נכבד בהפרעה. אנורקסיה נפוצה בעיקר בקרב בנות בגיל ההתבגרות,השואפות להצטיינות ולשלמות, מהמעמדות הבינוני והגבוה בחברות המערביות. התוצאה החמורה ביותר היא מוות מהרעבה. מהן הפרעות אכילה הפרעות אכילה הן קבוצה של מחלות פסיכיאטריות שהמאפיין העיקרי שלהן הוא התנהגות אכילה מופרעת. שלושת ההפרעות הנפוצות ביותר הן אנורקסיה נרבוזה, בולמיה נרבוזה והפרעות אכילה בלתי ספציפיות שאחת מהן הוגדרה כתסמונת אכילה זללנית. לעתים הפרעות האכילה מופיעות כתחלואה חופפת למצבים שונים כגון: דיכאון ראשוני, הפרעת אישיות גבולית, סכיזופרניה, הפרעות פרנואידיות, הפרעות רגשיות, הפרעות אובססיביות-קומפלסיביות ועוד. היקף התופעה הפרעות אכילה אופיניות יותר לאוכלוסיית הנערות המתבגרות והנשים הצעירות. שכיחות הפרעות האכילה באוכלוסיית הנשים (בגילאי 10-30) נעה בין 0.5%-10% תלוי באוכלוסייה הנבדקת. אנורקסיה נרבוזה נמצאה ב- 1% מכלל אוכלוסיית הנשים בגילאי 10-30 ,כאשר השכיחות היתה גבוה יותר בקרב העוסקות בדוגמנות, ריקוד ובהתעמלות. בולמיה נרבוזה נמצאה בקרב 1%-2% מהאוכלוסייה הכללית ובשיעור של 19% בקרב אוכלוסיית הסטודנטים. רק 5%-10% מהחולים בהפרעות אלו הם נערים. מהלך ופרוגנוזה על פי הספרות רק 40% מהחולות מחלימות מאנורקסיה ו- 50% מבולמיה , 30% משתפרות. כרבע מהחולות מפתחות מהלך כרוני. מוות מתרחש בשיעור של 5%-10% מהחולות באנורקסיה, בעיקר כתוצאה מהפרעה במאזן האלקטרוליטים, אריתמיות בלב או התאבדות. בבולמיה שיעור המוות נמוך יותר. איך אנחנו מבינים את התופעה ? הפרעות אכילה הן למעשה הסימפטום שבא לבטא מצוקה כלשהי. הפרעת האכילה היא בעצם סוג של תקשורת עקיפה. זאת דרך לביטוי רצונות, צרכים וקונפליקטים בלתי מזוהים או בלתי מבוטאים. בהפרעות אכילה טיפוסיות ישנו קושי להרגיע את העצמי, קושי לפתור קונפליקטים ברמה האישית החברתית והמשפחתית המושלך על המראה. התוצאה היא חרדה מהשמנה "כדי להיראות יותר טוב". בהפרעות אכילה הקשיים מושלכים על הצורך להיעלם, לא להיות מורגש או לא לספק לגוף את מה שצריך כי לא מגיע לו (באנורקסיה), או להיפטר מהגועל והזיוף (בבולימיה). מקור הקושי הוא בקונפליקט עם משמעות האני והזכות הקיומית. במקרים אלו המראה פחות רלבנטי. המצוקה עשויה להיות: 1. שאלות לגבי המשמעות (מי אני? האם אני שווה? האם אני משמעותית? האם מגיע לי לחיות למרות שאני לא מושלמת?), קושי בגיבוש זהות עצמית, מיוחדת ומופרדת. כמו כן קושי בהרגעה עצמית (על רקע רגישות חריגה, טראומה, חווית דחיה, קשיים משפחתיים או אחרים).
 
מכירה שתי בנות שנפלו לזה חזק

לא רקדניות ועוד כמה ש'בדקו' את העינין לעומק... מתוך 10 בנות 3 'בריאות' 10=מספר בנות מסוים שאני מכירה, בנות שאיתן גדלתי גם אצלי אני מועסקת...
 
זה מאוד עצוב ןהמציאות אפילו יותר

עצובה מהסטטיסטיקה... חברה שלי שעוסקת במחול עד היום פעמיים נכנסה לאנורקסיה קשה ולמזלה יצאה מזה בלי סימנים (כמעט איבדה את המחזור שלה...) אני וחברות שלי היינו עושות דיאטות ביחד בתיכון. אומנם אף פעם לא הגעתי למצב של אנורקסיה אבל צריך כל כך להזהר... את אף פעם לא יכולה לדעת אם יש לך נטייה לזה או לא... אצלי אני כבר יודעת שלא אבל אז לא ידעתי כלום.
 

Loony Moony

New member
זה ממש עצוב..

רקדן אמור לאכול יותר, כי הוא שורף קלוריות יותר. רוצות לרדת במשקל? תפנו לדיאטנית שתקבע עבורכן תפריט מאוזן ובריא, ואתן יכולות לשלב ריצות, הליכות ושאר סיבולת לב ריאה.. אני לא כ"כ דוגמא כי אני רוקדת פולקלור, ויש בנות שמלאות יותר ממני... אף פעם לא הגעתי לדיאטה קיצונית, רק צמצום בכמויות המתוקים והפחמימות. בכל אופן, אצלי היה שומן ינקות שירד עם השנים וכיום אני שלמה עם עצמי- 1.63 ושוקלת 47, מרגישה קלה מתמיד.
 

Nichol

New member
אני מתאפקת לא לבכות....

אני לצערי עדיין נלחמת באנורקסיה. גם אצלי זה התחיל לפני כ5 שנים, פלוס מינוס,(כיום אני בת 18). התחלתי לשים לב לעצמי יותר, לבגדים, בנים וכו'. התחלתי רק בסינון של מתוקים ו"שטויות"...והמשיך פשוט בקיצוצים של אוכל. עד שמצאתי את עצמי מרשה לעצמי רק מים (לפחות 2 ל') ביום עם סיגריותתת! אני קראתי פה בנות ש"הרשו" לעצמן עד 450-600 קלוריות ביום, אני הרגשתי זוועה והייתי מענישה את עצמי למחרת אם הייתי עוברת את ה-50 קלוריות..(וזה גם היה נראה לי הרבה..) עד שמצאתי את עצמי, שוקלת 39 ק"ג ו- 1.65.... הפסיק לי המחזור.../נשירת שיער רצחנית ואחרי הכל עדיין לא הייתי מסופקת מעצמי. שנאתי את הטיפולים בבתי החולים!-זה אחד הדברים הנוראים שעברתי. ** הכי עצוב זה שבתחילת ה"דיאטה"- כשעוד לא הייתה שום בעיה ממשית/הפרעה כלשהי, אני לא אשכח שדודה שלי שמה לב שיצא ולא אכלתי דבר במשך יום שלם, והיא העירה לי, ואני הגבתי: "אל תדאגי לי אני ב--ח-י-י-ם לא אהיה אנורקסית- אני יותר מידי אוהבת אוכל... :( ** זה תגובה לכמה תגובות קודמות, שציינה וצדקה : "בנות אל תכנסו לזה!!! אי אפשר לדעת אם את תיגררי לזה או לא, הכי חכם זה להימנע מראש ולא לקחת את הסיכון!!!!
 
למעלה