אלבום השבוע

[meindelbium]

דווקא אותו לא היה בחנות ההיא..

מעניין מה התוכן בו

 

[ThePiper]

ואיך שכחתי...

את soft machine - vol. 2 אלבום הזוי ומהנה ביותר!!

 

[Rocky Raccoon1]

ואן דר גרראאף ג'נרייטור

"לבבות כלי משחק" אלבום מוזר מאוד.. אבל טוב, האמיל סולן נהדר.

 

[giba70]

מה יהיה עם העברותים האלה? ../images/Emo4.gif

אם כבר מתרגמים, "לבבות ממושכנים"

 

[Rocky Raccoon1]

"פאון זה לא "כלי משחק"?

בכול מקרה.. חשבתי שבגגל שיש כלי משחק על העטיפה והכול..

 

[giba70]

מה שנקרא אצלנו "פיון" זה peon

במשמעותו המקורית - איכר פשוט שחירותו מוגבלת מעט, ועובד עבור בעל האחוזה. pawn זה למשכן, להפקיד

 

[Chocoholic]

23 במאי 67' - אלבום השבוע ../images/Emo70.gif

רציתי לספר לכם על תקליט שיצא לא מזמן ויצר המולה סביבו... זהו אלבום שהקליטה שלישייה בשם "החלונות הגבוהים", שמורכבת מאריק איינשטיין (כן, אותו אריק משלישיית "גשר הירקון" שעזב אותם בשנה שעברה והקליט את אלבומו הראשון "שר בשבילך" , ושנה לפני כן זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר!) , שמואל קראוס, שעליו לא שמעתי אבל סיפרו לי שהוא די ידוע בכמה מועדונים בתל אביב וביפו וגם שיחק בסרטים של אורי זהר ומנחם גולן,ואישתו ג'וזי כץ, שעד לא מזמן הייתה רקדנית והשתתפה בהצגות בעיר, וכעת מופיעה איתו. מהרגע הראשון שומעים שהתקליט הוא שונה מכל דבר אחר שאי פעם הוקלט בארץ. לא שמעתי לפני כן בתקליט ישראלי שימוש כה נרחב בגיטרה חשמלית. גם התיפוף יותר מודגש וקצבי. לצליל העשיר נוסף גם פסנתר ואף עוגב, שמנגן זיגי סקרבניק האחראי גם על העיבוד המוזיקלי. בנוגע לשירה - אי אפשר שלא לקשר מיד בינם לבין ה"חיפושיות" ולהקות קצב אחרות, שכן ההרמוניה היא דומיננטית כאן. שילוב הקולות של קראוס ואיינשטיין יחד עם הקול המיוחד של כץ הוא באמת מרנין; אמנם כבר שמענו דברים דומים מלהקת הנח"ל או להקת חיל הים אך המלל ואופן הביצוע המרענן הוא מה שמייחד אותם. אפילו אבי הביע עניין, עד היום הוא סלד מכל להקות הקצב, בין כה וכה הוא לא מבין על מה הם שרים... ברדיו כבר מככבים כמה מהשירים באלבום, כמו "זמר נוגה" של רחל המשוררת, שקיבל עיבוד מעניין וחדיש מקראוס, או "אינך יכולה" של יורם טהר לב. חלק מהמהומה אודות התקליט הזה הם שני שירים ש"קול ישראל" פסלו אותם מהשמעה! הראשון הוא "יחזקאל", שיר חביב ומצחיק על הנביא התנ"כי, שגרם לזעם בקרב הציבור הדתי... השני הוא "חייל שוקולד" של חנוך לוין, שמציג תמונה מפחידה ועגומה של השירות הצבאי... המילים שם באמת לא משתמעות לשתי פנים, ולמרות שזה שיר טוב אני לא מתפלא שברדיו מסרבים להשמיעו. עוד לא יצא לי לראות אותם בהופעה ואני חושש שזה לא יקרה בזמן הקרוב... כמה מחבריי זומנו כבר למילואים ויש לי הרגשה שגם לי יקראו עוד מעט. אז בינתיים אני אחזור למלא עוד שקי חול בשכונה, אומרים שהירדנים יכולים לירות פגזים עד לתל-אביב...

 

[melancholy man]

../images/Emo45.gif

תקליט מעולה, אחד היותר מקסימים בעברית וכנראה המקום בו התחיל הפופ הישראל

 

[מורנא007]

אהבתי את הסקירה ../images/Emo140.gif

 

[giloni]

Back to the future

עשית את זה כמעט כמו זמקיס ושפילברג. מת על הדברים האלה, ועוד כשהם נכתבים ממקלדתו של מי שככל הנראה טרם ראה אור בימים בהם יצא התקליט לאור. אני הייתי אז בן 6 ועכשיו עשית לי פלאש בק שלא זכור לי מזה זמן רב. שקי חול, כל השכונה במילואים, פחד אמיתי בבית שחלונותיו מקושטים בפסי נייר דבק חומים וברקע הקולות הנפלאים עם "אינך יכולה" ו"זמר נוגה". כל הכבוד אדון שוקו יקי

 

[האירי]

ועכשיו אתה עושה לי פלאשבק

הייתי בן 4 והזכרון הכי רחוק שלי מגיע לבית בחולון,לשוחות ,לשקי החול ולהאפלות.כמובן גם לצמר גפן המתוק{שערות סבתא}שהיינו מדביקים לבנות בשיער.אז לדעתי גם קיבלתי את התקליט הראשון שלי"פטר והזאב"עם "שולית הקוסם".אגב,פרוקופייב הוא מאגדות הרוק הראשונות וכדאי לגשת לסוויטה הסקיטית שלו כדי להבין.

 

[LadyG]

חבל שלא פתחת הודעה נפרדת

לאלבום הזה מגיע. ואני כמו יקי והאירי...אותם זכרונות בדיוק.

 

[melancholy man]

באמת חבל

לפחות יהיה קישור

 

[Chocoholic]

../images/Emo12.gif

לא חשבתי שהטקסט הזה יזכה לאהדה... הייתי משקיע עוד קצת אם הייתי יודע

 

[melancholy man]

אנחנו אנשים נוסטלגיים

גם אלה מאיתנו שהסיפור האישי שלהם על אמצע שנות השישים יקרא:"האור שבקצה המנהרה עוד רחוק-או חיי כזרעון". מה שכתבת מעלה לחלוחית גם אצל הזקנים פחות שמתגעגעים לתקופות תמימות יותר. אם אתה רוצה להוסיף או לתקן אשמח לשנות את המאמר.

 

[noosh]

אמנם ../images/Emo32.gif

אבל בכל זאת אלבום השבוע שלי אז אחרי שישבנו בשבת וטחנו כל אלבום אפשרי שאי פעם יצא, מכל סוג, מגזר, מין וצבע, החלטתי שצריך להתביית על משהו שאפשר יהיה להקשיב לו לפני השינה (מנהג שאני מתכוונת לשנות, עקב בזבוז הסוללות הנוראי שזה יוצר) בכל מקרה, דווקא האלבום של קולדפליי מצא את דרכו לדיסקמן.. אולי כי זה מזכיר לי את הבית (אח שלי נוהג להקשיב להם די הרבה), ואולי כי הקול של הסולן באמת מרגיע, ואולי כי כל פעם שניסיתי להקשיב נרדמתי על ההתחלה (רק שימו אותי במצב מאוזן ואני נרדמת) שבוע הבא יביא איתו משהו חדש, אני מקווה, אתם מוזמנים להציע הצעות