הורדוס החדש
New member
מה זה הבולשיט הזה "הצביון היהודי"?
כולם מדברים על זה כמו תוקים אך לאף אחד אין מושג מה זה. הרי ה"צביון" זה משהו כזה קליל: אנשים בכיפות ברחובות, בתי כנסת במקום כנסיות או מסגדים, השפה העברית, קיבוצים, "על האש" בסופי שבוע- הרי זה קיים ואי-אפשר לבטל את זה או לוותר על זה. אך חוששני שכאשר מדברים על "הצביון היהודי" מתכוונים לדבר שונה לגמרי-לחקיקה אשר מדכא ומפלה לרעה את בני המיעוטים. כאן יש להבדיל בין שתי הפנים השונים של חקיקה זאת. הפן הראשון זה הדיכוי של הפרט שאינו שייך ל"עם הסגולה". הדבר הוא פסול ביסודו, אך לצערנו קיים. בושה וחרפה, כאשר לאזרח אסור להתחתן עם מי שהוא רוצה, אסור להיקבר ליד בני משפחתו בגלל שהוא יהודי למחצה או לרבע או לאחוז מסוים או בכלל לא יהודי אלא בן משפחה של יהודי. אך הטמטום לא נגמר בכך: הרי על בנאדם שמים אות הקין בתעודת הזהות כדי להגביל את זכותו להתקבל לעבודה או להתגורר ביישוב קהילתי. זה לא רק בלתי אנושי אלא גם מטופש. איך המדינה הנאורה יכולה לחיות עם זה? הפן השני הוא הגבלת זכויות הקבוצות האתניות שיש להן שאיפות ליאומיות ותביעות על ארץ ישראל. את הזכויות האלה צריך לא רק להגביל אלא לשלול לחלוטין כדי שאף הימאם במסגד אפילו לא יחלום על "הפלשטין הקדושה" ועל השלטת האיסלאם בארץ. כאן, איפה שצריך להיות קשוחים ובלתי מתפשרים, השלטונות שלנו פתאום מגלים רכיכות: התנועה האיסלאמית פעולת חופשי למרות שכל ילד בכיתה א' יודע שזה אירגון לא רק אנטישמי וגזעני אלא גם אנטידמוקראטי בעליל. מה, שר המשפטים שלנו לא קורא עיתונים? נגיד ל"שר" הקודם היו עניינים אחרים כי הוא היה מכור לסקס. אבל השר הנוכחי גם לא עושה כלום בנידון. אפילו אם החקיקה הרלוונטים תתקבל, מי יאכוף אותה? הרי ה"משטרה" שלנו מפחדת אפילו להתקרב לאום-אל-פאחם או לאיזה יישוב בדואי בנגב כדי להרוס מבנים בלתי חוקיים. איך היא תעצור את השייח' המטורלל שעוד מעט יהפוך ל"קדוש מעונה"? קיצר, מבחינתי, לא איכפת מהצביון המאורפל ומופשט, אני רוצה כדי שהמדינה תתפקד כראוי במקום להיות "גיבורה על חלשים".
כולם מדברים על זה כמו תוקים אך לאף אחד אין מושג מה זה. הרי ה"צביון" זה משהו כזה קליל: אנשים בכיפות ברחובות, בתי כנסת במקום כנסיות או מסגדים, השפה העברית, קיבוצים, "על האש" בסופי שבוע- הרי זה קיים ואי-אפשר לבטל את זה או לוותר על זה. אך חוששני שכאשר מדברים על "הצביון היהודי" מתכוונים לדבר שונה לגמרי-לחקיקה אשר מדכא ומפלה לרעה את בני המיעוטים. כאן יש להבדיל בין שתי הפנים השונים של חקיקה זאת. הפן הראשון זה הדיכוי של הפרט שאינו שייך ל"עם הסגולה". הדבר הוא פסול ביסודו, אך לצערנו קיים. בושה וחרפה, כאשר לאזרח אסור להתחתן עם מי שהוא רוצה, אסור להיקבר ליד בני משפחתו בגלל שהוא יהודי למחצה או לרבע או לאחוז מסוים או בכלל לא יהודי אלא בן משפחה של יהודי. אך הטמטום לא נגמר בכך: הרי על בנאדם שמים אות הקין בתעודת הזהות כדי להגביל את זכותו להתקבל לעבודה או להתגורר ביישוב קהילתי. זה לא רק בלתי אנושי אלא גם מטופש. איך המדינה הנאורה יכולה לחיות עם זה? הפן השני הוא הגבלת זכויות הקבוצות האתניות שיש להן שאיפות ליאומיות ותביעות על ארץ ישראל. את הזכויות האלה צריך לא רק להגביל אלא לשלול לחלוטין כדי שאף הימאם במסגד אפילו לא יחלום על "הפלשטין הקדושה" ועל השלטת האיסלאם בארץ. כאן, איפה שצריך להיות קשוחים ובלתי מתפשרים, השלטונות שלנו פתאום מגלים רכיכות: התנועה האיסלאמית פעולת חופשי למרות שכל ילד בכיתה א' יודע שזה אירגון לא רק אנטישמי וגזעני אלא גם אנטידמוקראטי בעליל. מה, שר המשפטים שלנו לא קורא עיתונים? נגיד ל"שר" הקודם היו עניינים אחרים כי הוא היה מכור לסקס. אבל השר הנוכחי גם לא עושה כלום בנידון. אפילו אם החקיקה הרלוונטים תתקבל, מי יאכוף אותה? הרי ה"משטרה" שלנו מפחדת אפילו להתקרב לאום-אל-פאחם או לאיזה יישוב בדואי בנגב כדי להרוס מבנים בלתי חוקיים. איך היא תעצור את השייח' המטורלל שעוד מעט יהפוך ל"קדוש מעונה"? קיצר, מבחינתי, לא איכפת מהצביון המאורפל ומופשט, אני רוצה כדי שהמדינה תתפקד כראוי במקום להיות "גיבורה על חלשים".