אוף ../images/Emo10.gif (זה רק בשביל הפריקה הרגשית)
באמת חברה טובה, כן באמת... עכשיו אני יודעת למה הרגשתי מוזר כשאמרו לי שסוף סוף אני אהיה עם החברות שלי בכיתה, פשוט ידעתי שזה יקרה, שכל הפקים הקטנים שבהן שעוד לא ממש הכרתי, יתחילו לעלות לי על העצבים, פשוט ידעתי את זה וזה כל כך נכון. לפעמים פשוט אני לא יודעת מה קורה לי ואני שונאת אטתן כל- כך וברגע השני אני פתאום נורא צריכה אותן. אני לא מבניה למה הן כל הזמן עם נועה, מה פתאום היא החברה החדשה שלהן? ומה איתי? למה הן שמחו כל בתחילת שנה שהן איתי ופתאום כבר נראה של אכפת להן ממני? ולמה הן חושבות שאני מנסה להתרחק מהן כשי להיתעשת הן צריכות להיתעלם לגמרי ואז להופיע אחרי שעה ולשאול לאן נעלמתי? למה? ואני כבר לא יכולה לסבול יותר את הצביעות של כולם מסביבי, אני רואה אנשים שטוענים שהם פועלים למען איכות הסיבבה ובעצם כותים מדיד יום אלפיעצים על ידי כך שהם כותבים רק מצד אחד של הדף עם רווחים של שתי שורות (נו מה נורא חשוב לי פתאום כל הקטע הזה של איכות הסיביה
) ואני לא מבינה איך היא (חברה טובה שלי) נכנעת בכזאת קלות ללחץ חברתי, מה אין לה עמוד שדרה? נראה שהיא מפחדת מכולם כל הזמן, מה בנות בגובה מטר וחצי כבר יכולת לעשות שיהרוג אותה? מה? ויש לי כל כך הרבה על הראש ועל הלב שאני כבר לא מצליחה להתרכז בלימודים, לפעמים הראש לי מתפוצץ מכאבים כי אני פשוט שוכחת לשתות מים מרוב העומס, או שאני מסתגרת בחדר שעות כי אני צריכה זמן לבכות לבד.. למה שסוף סוף מישהו באמת מעוניין בחברתי, החברה הכי טובה שלי צריכה לגזול את זה ממני. אני עושה את הקטע הזה של התכתבויות בשביל להכיר אנשים חדשים באמת, והיא עושה את זה בשביל הקטע, ומה זה הסיבה המטופשת הזו, שהן נראות אותו הדבר, אז על מה הן יתובו על איך הן מסתקרות ואז הן יסתרקו אותו דבר,ופור דה רקוקד הן לא דומות חוץ מזה ששתיהן ג'ינג'יות בקושי.. ואני יודעת שזה לא מי שהיא רצתה בהתחלה, אז למה? ואני נסיתי להיות חברה טובה וויתרתי, אבל כשאני רואה שהצד השני מעוניין להתכתב איתי, אז זה התפקיד שלי זה להגיד אוי אני מצטערת את אומרה להתכתב עם החברה שלי ולא איתי- זה מצב מביך ולא נעים. ואני לא יכולה לסבול גם את המשפחה שלי יותר, למה הוא צריך לקקל כל רגע של שקט שיש שלי, למה הוא צריך לצרוח כמו מטורף, למה אני צריכה לענות על השאלות הטיפשיות שלו, ושכאני לא עונה לשלם על זה, למה אח קטן זה כל כך מעצבן? אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני חושבת שאני צריכה ללכת לפיסכולוגית שוב.... אני שונאת להיות שנואה