|הפסיכולוג נכנס בדלת|
אני חושב שמדובר בסימפטום של גיל ההתבגרות שכולם נתקלים בו בשלב כזה או אחר בתקופת הטינאייג'ריות. את למעשה מרגישה פחות שמחה ומלאת חיים ממה שהרגשת בתור ילדונת, ולכן לצערי יש לי מסקנה מצערת להודיע לך: חן, את מתבגרת. זה לא קל ויש אנשים(וגם אני ביניהם) שזו הייתה תקופה לא קלה עבורם אבל צריך לדעת להתגבר ולהתבגר באותו זמן. הכי חשוב שתדעי שמה שאת חשה די טבעי ובהחלט מובן. אני מאמין ששמחת החיים תחזור לך בשלב מסוים. אני גם מציע לך להתמקד כמה שיותר בדברים שמסבים לך אושר: הפעולות שסיפרת לנו עליהן, הפורום וג'ון סינה כמובן(היינו חייבים להגיע לזה
)וכו'. לסיום: אני מאחל לך אושר, שמחת חיים וכמובן התבגרות נעימה! אני חייב ללכת. יש לי פגישה עם בם בם ביגולו ושאר הפיצולי אישיות שלו(ביג פאפא פאמפ, באם באם ביגולו סופלקס ושות'). הוא אמור לספר לי מה גרם לו לרצות להיות טרול... |הפסיכולוג יוצא מהדלת וטורק אותה אחריו|