שימו לב ש
רוברט פריפ, לא לפני הרבה זמן, בחל ברוק המתקדם כ'לקחת רוק ומוזיקה קלאסית ולשים בבלנדר', ופנה להתעניין במוזיקה מזרחית (ממש מזרחה - סינית,הודית וכאלה..) [הייתי שמח לתת לכם ציטוט, אבלאני לא זוכר איפה קראתי את זה (לכו אתם לקרוא שוב את כל מה שכתוב על קרימזון בmitkadem) וחוץ מזה, הטענה עומדת גם אם פריפ לא אמר אותה] מה אני מנסה להגיד? שאולי הרעיון ה'מתקדם' הוא לא הרוק+קלאסית שאנחנו מכירים ואוהבים, אלא, להתייחס למוזיקה כאומנות, ולהתעניין בלחדש וליצור, מכאן המתקדם, גם אם זה לא כולל מוזיקה קלאסית. אני חושב שיוצר פרוג צריך להתמצא במוזיקה קלאסית או לפחות להבין את ההרגשה שלה (לא להיות מישהו מהמזרח הרחוק, או מארצות ערב, שם המוסיקה מבוססת על דברים שונים), אבל הוא לא חייב להשאר ב'גבולות' המוסיקה הקלאסית, הוא יכול להתייחס אליה מבחוץ. ואז למשל להקה כמו אורפנד לנד, לוקחת את הרוק שמבוסס מאד על ההסטוריה הקלאסית שהיתה לפניו, ומשלבת אותו עם מוטיבים מזרחיים, ואם היא עושה את זה ברצינות, ולא רק תוקעת סקונדות מוגדלת ומוקטנות פה ושם, אז אני לא רואה למה לא לקרוא לזה "מתקדם". אה, ומצאתי ציטוטים :"התזמורת הסימפונית והמורשת הרומנטית של אירופה - כולם נזרקו מן החלון. פריפ החליט ללמוד מתרבויות אחרות." "פריפ הבין שהרוק המתקדם מיצה את מקורות ההשראה שלו (דהיינו, מוסיקה סימפונית מערבית) וכדי לשרוד היה חייב לצאת ולחקור כיוונים חדשים- לא סתם 'מוסיקת עולם' אלא תרבויות מוסיקליות אחרות וחדשות. ההתעלמות של מוסיקאים רבים מהבשורה הזאת היא החמצה היסטורית, לדעתו." "הטענה של מקאן [אדוארד מקאן, מוסיקולוג. זו הטענה מהציטוט הקודם] ניזונה מהנחת-יסוד חשובה ביותר: הרוק המתקדם, לדעת אנשים כמו פריפ, איננו "סגנון" מוסיקלי מסויים, אלא גישה פילוסופית-אידיאולוגית מופשטת. מכיוון שתבנית ה'רוק' (המגולמת על ידי הגיטרה החשמלית, הבס החשמלי, הסינתיסייזרים ומערכת התופים) היא כה גמישה, היא איננה חייבת לינוק רק מהתרבות המערבית-אירופאית. יש לעולם הרבה מה ללמוד על מוסיקה מהעולם השלישי, למשל"