מספרת איך אצלנו
הסידור שאצלי בעבודה הוא סידור שקיים בהרבה מאוד תפקידים ומקומות עבודה. בעקרון שעות העבודה אצלנו מוגדרות כמשרה מלאה, 9 שעות ביום החל מ- 08:30 בערך. כמובן שלפעמים יש בלת"מים, יש פגישות בשעות מאוחרות יותר וכל מיני דברים שצריך להספיק ואז נשארים מאוחר יותר, אבל הסידור אליו הגעתי עם הבוסים שלי זה פעמיים בשבוע להישאר יותר מאוחר להשלים שעות (עד 19:00) ושלוש פעמים לצאת בארבע וחצי לאסוף את הילדה מהגן. אם יש בלת"מים אני נעזרת באיש שלי או בהורים, ובין כה וכה להגיע הביתה בערב זה כבר לא משנה אם מגיעים בשבע או בשמונה, גם כך אחה"צ עם הילדה אבוד. הבת שלי הולכת לישון לרוב לא לפני תשע אז אני תמיד מספיקה לראות אותה לפני השינה ולהשכיב. חוץ מזה, בבקרים ובימי שישי אני לוקחת אותה לגן אז זה "מפצה" על פעמיים בשבוע אחה"צ כשאני לא נמצאת. כמו שטייגר כתבה, אם את איתה לגמרי בזמן שאת איתה, אני לא חושבת שזה פוגע, אמא קרייריסטית זה לאו דווקא מילת גנאי ואולי גם יתרון וחינוך לאמביציה והצלחה. את לא צריכה לחוש רגשי אשמה ואני בטוחה שהזמן שלכם ביחד הוא זמן איכות ואולי אפילו טוב יותר בהשוואה לאמהות אחרות שיכולות להיות עם הילדים הרבה יותר שעות אבל לא מנצלות את הזמן כמו שצריך.
גרעינים שחורים
