**מתפוצצת**
אני מצטערת שאני מציקה, פשוט אני כבר משתגעת. אני בתקופת שפל כזאת, שלא עוברת ]: תמיד אומרים שיבוא הטוב, יופי, ואחריו יבוא הרע. בעעעעעע אין לי כוח לחיות ואין לי מספיק כוח רצון למות P: אני פשוט כבר איבדתי את הטעם, לקום בבוקר אפחד לא שם עלי כולם זונות והם יכולים לקפוץ לי, אבל הם לא קופצים
ואני יודעת, שיש כאלו שיש להם חיים ממש גרועים בלהבלהבלה אז פעם אחת בחיים שלי, אני לא שמה על אפחד אחר ומבקשת קצת צומי אליי. זה עד כדי כך נורא?
הם אומרים משו אחד, ועושים משו אחר =\ נמאס לי, פשוט נמאס. הכל מתפוצץ לי בפנים. ואין מי שאפשר לפרוק אליו, כי כולם חארות ואו שהם לא שמים זין ולא מקישבים או שהם "מבינים" כביכול, ואז פשוט עושים ההפך הגמור אוחח >< בקיצור, אני יודעת שאפחד מכם לא מכיר אותי אבל בבקשה בבקשה, אפשר חיבוק? ><