גן גורים נמצא בכפר אז"ר
להיפגש עם הטבע", הבטיחו בפרוספקט, אבל אחרי הפקקים לכיוון כפר אז"ר התגלה מקום די צפוף עם חיות עגומות שנוהגות להתכבד באוכל של המבקרים. לילדה זה לא הפריע ליהנות, לאמא כן מווינט לא זכור לי שהלכנו ללטף חיות כשהיינו ילדים. היה לנו בבניין כלב אחד ולשכנים ממול היו אוגרים ודג זהב, ובזה הסתכמה הבנת עולם החי שלי. היום נדמה שבכל מקום שמארח ילדים חייבת להיות פינת ליטוף. מאטרקציה שהיתה שמורה בעבר רק לקיבוצים התפשט המנהג גם לאתרי תיירות אחרים ואפילו לקניונים ומרכזי קניות. הילדים מתים על זה, ההורים זוכים בשעת שקט ואפילו מאמינים שהילד "נורא מתפתח" מהמרדף אחרי אפרוחונים זעירים בתוך כלוב מצחין. להבדיל מגן החיות , בו ביקרנו בשבוע שעבר, 'גן גורים' היא כולה חוות ליטוף. האמת, יש לי קצת בעיה עם הקונספט של חוות ליטוף: אוסף של חיות, שלא מספיק שנכלאו בכלובים הן גם נמעכות יום יום על ידי ילדים לא נורא עדינים. השכילו בעלי הבית של גן גורים ופיזרו בשטח החווה תרנגולי הודו קרחים ומדובללים, ברווזונים צווחנים ועוד עופות מפחידים שירתיעו את הילדים ויבהירו להם מיד בהתחלה מי שולט בחווה. גן גורים נמצא בכפר אז"ר, פעם טריטוריה כפרית, היום מובלעת בתוך גוש דן המתרחב. הפרוספקט הבטיח לנו חוויה כפרית אמיתית: "טבעי לכם ולילדכם להפגש עם הטבע...". פקקי התנועה בכניסה הבהירו שטבע הוא מוצר מבוקש, במיוחד ביום שישי בצהריים. החווה קטנה למדי. היא כוללת אזור ישיבה, בריכת עופות, כלוב עזים וכבשים, מכלאת סוסים וחמורים, אזור של טאבון לאפיית פיתות, אזור נוסף להפעלת ילדים (הבטיחו פעילויות יצירה, אבל כשהיינו לא היו) וכלובים גדולים של ארנבונים ושאר חיות ללטיפה. יש גם כלובי ציפורים (יונים ותוכים בשלל צבעים) ואזור קטן עם מתקני שעשועים. הכל צפוף למדי. כיבוד לתרנגולים הגענו מתוגברים בעוד אמא וילדון ויצאנו לסרוק את השטח. שירה נעצרה ליד כלוב העזים וניסתה לתקוע אצבעות בעין של אחד התיישים, שנראה מנוסה בסיטואציות כאלה ולא ממש התרגש. שורת ברווזים חמודים גרמו לה לעזוב את התיש וללכת בעקבותם, ממש עד לשפת הבריכה, שם תפסתי אותה רגע לפני קפיצת ראש. נכנסנו לכלוב הארנבים ושירה ניסתה לשווא לרכב על ארנבון. ילדה אחרת, גדולה יותר רדפה אחרי אפרוחים וחילקה אותם לילדים שנכנסו. מצבם הקיומי, ואולי החום, גרמו לארנבונים להצטנף בפינות ולאפרוחים להתרוצץ בבהלה בשטח. יצאנו מהכלוב בלב כבד והתיישבנו ליד השולחנות, בטריטוריית העופות המפחידים. בכניסה לחווה יש שלט האוסר על הכנסת אוכל לשטח. עכשיו הבנו גם למה – התרנגולים מתנפלים על כל בדל מזון שמונח על השולחנות: הענבים שלנו נוקרו במהירות מדהימה. שירה רדפה קצת אחרי התרנגולים אבל אחרי שעה וחצי של שעשועי חיות בשמש התקפלנו וחזרנו לעמוד בפקק בדרך הביתה. ספירת מלאי ברכיים שחורות: התפלשנו בחול, שיכשכנו בחציר וטבלנו בבוץ. "גן גורים" אינו מצטיין בניקיון, הפחים היו מלאים ובריכת העופות היתה מעופשת. מצד שני אזור הישיבה היה נעים ואסטטי. קקי-פיפי: יש שירותים סבירים ויש כיור גדול לשטיפת ידיים. אמא תקני לי: כרטיס כניסה בימות חול יעלה 20 שקל לילד ומבוגר יכנס בחינם. בשבתות כל אחד משלם 10 שקלים. יש פעילויות הדורשות תשלום נוסף. במקום יש מזנון צנוע ביותר, קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שאסור להכניס מזון. השורה התחתונה: המקום קטן, החיות עגומות, המחיר לא צנוע (ביחס לתמורה). מצד שני – הילדה נהנתה, התרוצצה כמעט שעתיים בין הכלובים וראתה קצת (אבל ממש קצת) חיק טבע. החווה נגישה לכל תושבי הגוש, חצי דקה ממחלף אלוף שדה. יכול להיות שאם מגיעים לפעילות מאורגנת (ימי הולדת, ימי כיף, קייטנות וכדומה) המצב יותר טוב. הפרטים היבשים: גן גורים, פינת ליטוף בכפר אז"ר. יש שילוט והכוונה מהכניסה לכפר. טל': 7369926 - 03. פתוח כל השבוע 09:30-19:00.