עצלני

[deisy]

עדן מוסרת

איזו יפה

עם חיוך גדול על הפנים! ואז מסתכלת עלי: "אמא אני רוצה גם חתולה"

 

[ToryMaster]

יאללה מה קורה עם זה באמת?

 

[deisy]

בפברואר יש לה יומולדת ../images/Emo99.gif

 

[miss_t]

Off- התייעצות

אני חונכת ילדה מקסימה(עם מוגבלות) ונשארה לי פגישה אחרונה איתה. לבקשתה נלך לאכול פיצה. האמא ביקשה שאמשיך לחנוך אותה שלא במסגרת המלגה. למשפחה קשיים כלכליים אך האמא ציינה שאין לה בעיה לשלם לי כי היא רואה את הבת שלה מאושרת ומוארת. ואני עכשיו מתלבטת- להמשיך עם הילדה? לעצור כאן? הסוגיות שעלו לי הם בעיקר- למה לא- *כדי שהילדה לא תקשר אליי יותר ממה שכבר נקשרה וכך יהיה קשה לה יותר לקבל חונך חדש (ככל הנראה סטודנט בעוד חודשיים). ובאותו נושא- כי אני חוזרת ללימודים בעוד חודש ולא יהיה לי זמן בכלל להיות באזור. *כדי לא להגיע לסיטואציה של עיסוק בכסף עם משפחה שאני יודעת שיש להם קשיים כלכליים. למה כן- כדי להעביר את הזמן- לא מצאתי עבודה לתקופת החופשה מהלימודים כדי לעשות משהו טוב קרוב לבית ההורים ונוח אודה לדעתכם בנושא

 

[ToryMaster]

במסגרת פר"ח?

אני חושבת שהכי טוב להתייעץ עם מי שמנחה אותך בכל העסק, יש להם נסיון בנושא.

 

[מבקרת פנימית]

חשבתי וחשבתי...

בסופו של דבר, זה עניין של הרגשה אישית, ויכול להשתנות לפי המקרה. אבל ההמלצה שלי היא לא להמשיך. המסגרת של המפגשים נועדה להגן גם עליך החונכת, וגם על הילדה הנחנכת. אמנם אישית לא התנדבתי באחד על אחד, אלא עם קבוצות, אבל לחניכים יש נטיה להיקשר מאוד לחונכים שלהם. בעיקר אם זו חונכת משקיענית כמו שאני בטוחה שהיית עבור הילדה הזאת. כאשר הקשר מסתיים בתום התקופה הידועה מראש, זה מאכזב, אבל ידוע ומובן. שתיכן מוכנות רגשית לזה שזוהי הפגישה האחרונה, ושהפרידה היא בגלל אילוצים חיצוניים. אם את שוברת את הנתון הזה הידוע מראש, אז מבחינת הילדה מדוע שלא תשברי גם אילוצים אחרים? אני לא יודעת בת כמה היא, אבל מעריכה שהיא לא מבינה את העומס והמחויבויות של מישהו שלומד ועובד. לכן מבחינתה אם כבר המשכת, ואת תעזבי חודש או חודשיים אח"כ, אז יהיה מאכזב יותר. ("למה קודם אפשר היה להמשיך ועכשיו לא? מה ההבדל?") בנוסף, אני לא חושבת שזה חכם להיכנס לעסקה כלכלית עם המשפחה. התנדבת מתוך רצון טוב ונתינה. להכניס למשוואה הזאת עכשיו כסף עלול לפגום ביחסיך איתם. ולו רק כי את יודעת מה מצבם וזה יגרום לך לתחושה לא נעימה. מעל לכל, אני מסכימה ומחזקת את התגובה של יעל. התייעצי עם האחראים עליך במסגרת שדרכה התנדבת. יש להם יותר נסיון במקרים כאלו ואחרים, ואת היכולת ללוות אותך מקצועית.

 

[לבנדר א]

../images/Emo45.gif

 

[D amaged R oses]

כלכךכלכך../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[Macbook]

לראות CHUCK!

 

[לבנדר א]

done.

 

[yonVata]

אני אנצל את המעמד...

לציין שהיום ישלי פז``מהולדת, כןכן.. היום אין הגיע! שנתיים מלאות בצבא!!.. נשארו רק עוד 2

 

[P o o f i]

לא יודעת אם יצא לכם לשמוע,

לינדה, בת 14 מרחובות נפלה מקומה רביעית בבניין מגורים והלכה לעולמה. יצא לי להכיר את הילדה הזאת, לא שניהלנו שיחות ארוכות אבל למדנו באותם בתי הספר. ילדה רגילה שבאה מבית טוב, חברים לא היו חסרים לה.. בכל מקרה, רציתי להזכיר לכם לשמור על הבטיחות שלכם ושל כל מי שסובב אתכם. גם אם דברים נראים לכם מובנים מאליו, זה עניין שיכול לקחת אפילו פחות משנייה. אבל למען הכנות, מי באמת היה יכול לחשוב שלשבת על המעקה של המרפסת ולדבר בטלפון יכול להרוג? לא אני, לפחות.

 

[xFade]

../images/Emo16.gif

 

[D amaged R oses]

../images/Emo16.gif

לא שמעתי על זה, אבל זה מאוד עצוב.

 

[Hasselblad]

../images/Emo16.gif

 

[deisy]

../images/Emo16.gif../images/Emo7.gif

 

[לבנדר א]

../images/Emo16.gif

 

[מבקרת פנימית]

../images/Emo16.gif../images/Emo7.gif

עצוב, כל כך עצוב, לאבד חיים בגיל כל כך צעיר

ולא, זה לא משהו שאפשר לחשוב עליו מראש, או לדמיין שהוא יקרה. אני מקווה שיהיו לכם שיחות עם המחנכת או היועצת או מישהו כזה, שיוכל לעזור לפרוק קצת מהלחץ שכזה מקרה תמיד גורם לו. אי אפשר להיות דרוך כל הזמן, אפשר רק לנסות להיזהר קצת יותר. אני מקווה שלא נשמע יותר על מוות מיותר כל כך.

 

[ToryMaster]

../images/Emo45.gif

נורא חשוב לדבר עם מישהו, אם בית הספר לא חשב על זה כדאי לבקש. אני זוכרת שבבית הספר שלי [משהו פרטי מאוד מאוד קטן] נפטר נער מלוקמיה, והדבר שהכי עזר היה כשהביאו אנשים מהצוות הטיפולי לשוחח איתנו.

 

[Mikush x3]

../images/Emo16.gif

עצוב..עצוב..