מיאו.

M o o M o o

New member
בגלל שאין שעווה אז פה:p

למישהי יש את האתר הזה עם ההרבה אתרי דוליז בפנים? :0 תודה מראש ^^
 
../images/Emo80.gifהייתי כ"כ שמחה, והכל נהרס

במשפט אחד. אוף, היום התחיל נורמלי. ואז הייתי ממש מעוצבנת ועצובה כי נמאס לי!!! אני רואה אנימה מדהימה (Death note) אבל הבעיה היא שאני חייבת לראות את זה במחשב של אחותי בגלל המחשב האדיוטי שלי. במשך שעות ניסינו ולא הצלחנו. אחרי שנכנעתי (ובאמת הגיע הזמן.. די השלמתי עם העובדה) באתי להיכנס למשחק שהוא בעצם רוב חיי ושמה אני מבלה די הרבה, בשיחות עם אנשים מדהימים שאפילו אפשר להגיד הם מכירים אותי יותר טוב מאשר הכיתה שלי. אף אחד לא יכול להבין כמובן, אבל אם לא אוכל לשחק במשחק הזה אני לא רואה שום טעם לקום בבוקר או להישאר בחיים. אף אחד לא ידע מה לעשות (אנחנו די משפחה מתקדמת במחשבים. לאבא שלי יש חנות מחשבים ואחים שלי הם גאונים בזה.. אח שלי גם פתח קריירה מוזרה אבל מצליחה .) אז יצאתי בחיפוש נואש אחרי אחי בן ה-20 והתייאשתי מלחפש >.< אבלאבללל, מצאתי אותו!! ואחרי חצי שעה עבודה על המחשב שלי הוא פתר לי את שתי הבעיות, אוייי אני אוהבת אותו. אז הייתי הילדה המאושרת ביותר בעולם. וגם יכלתי לראות את האנימה!! אוי, איזה יום נפלא. אבל אז הכל השתנה. אמא קראה לי שנכתוב ביחד את רשימת המוזמנים לבת מצווה (במאי
) ואני, שמחה לי ישר באתי (בדרך גם הצלחתי ללטף את הגורים החדשים
). כתבנו את כל השמות ואז אמא ואבא חשבו מי יבוא וכמה. ואז אמא אמרה כזה "*פיפפפ* לא תבוא, אני לא חושבת". עמדתי למות. הפיפ הזאת היא.. אישה שאפשר להגיד שהיא כמו אמא שלי, אני אפילו מסוגלת להגיד שהיא.. שהיא יותר חשובה לי מאשר סבתא שלי. היא גידלה אותי מגיל אפס, היא האדם היחיד שבאמת מכיר אותי, ותמיד יודע להגיד את הדברים הנכונים, היא תמיד ידעה מי רע ומי טוב (והיא צדקה אחרי 6 שנים. היא עדיין צודקת, היא פשוט ידעה) לפני שלוש שנים בערב אחד שהיינו במכולת פרצתי בבכי כי היא.. הייתה צריכה לעבור ניתוח קשה. בעקבות זה היא הייתה חייבת להפסיק להיות המטפלת שלנו *עוד בכי* ולא הייתי עצובה בגלל שאני אטפל בעצמי. בגלל שלא תהיה לי כבר אותה תמיכה, שאני לא אראה אותה כל יום, שאני כבר לא אטעם מהאוכל שאף אחד אף פעם לא יכול להגיע לרמה הזאת. ועכשיו, היא לא תגיע ליום החשוב הזה רק בגלל שהיא על כיסא גלגלים? :(
 
למעלה