מה אתם שומעים עכשיו?
- פותח הנושא crazy diamond 84
- פורסם בתאריך
ציףציף1000
New member
שוב...
נא לא לרדת לפסים אישיים, ולא להעליב גולשים אחרים. זה אינו מקובל בפורום.
נא לא לרדת לפסים אישיים, ולא להעליב גולשים אחרים. זה אינו מקובל בפורום.
זה בסדר ציף...
!
אני לא יודעת מה בתגובה שלי גרם לפאנקימאנק לכזאת נגאטיביות בתגובה-יש לי הרגשה שאנחנו באותה דעה דווקא="לקנות ולהוריד חוקי בלבד",מוזר. אני אגב חזרתי מאירופה (אירלנד/אנגליה ליתר דיוק) לפני פחות מ 3 חודשים ולשם ההשוואה=החדש של מקארטני היה 20 יורו (19.90 אם זה משנה למישהו). "החומה" הכפול היה אגב 27.90 לפי מה שאני זוכרת, "בייבי שאמבלס" גם 19.90 יורו, "קייזר צ'יף" היה 18.90...זה בערך סדר הגודל לדיסקים חדשים. מצאתי מציאה אחת-7.99 יורו-"ג'וי דיביז'ן" הראשון שלהם (מ-ע-ו-ל-ה!) ו"טומי" היה ב 7.90 . אם באמת מצאת דיסקים ב 5 יורו איפשהו-איפה זה היה בדיוק? אולי במדינה אחרת...
!אני לא יודעת מה בתגובה שלי גרם לפאנקימאנק לכזאת נגאטיביות בתגובה-יש לי הרגשה שאנחנו באותה דעה דווקא="לקנות ולהוריד חוקי בלבד",מוזר. אני אגב חזרתי מאירופה (אירלנד/אנגליה ליתר דיוק) לפני פחות מ 3 חודשים ולשם ההשוואה=החדש של מקארטני היה 20 יורו (19.90 אם זה משנה למישהו). "החומה" הכפול היה אגב 27.90 לפי מה שאני זוכרת, "בייבי שאמבלס" גם 19.90 יורו, "קייזר צ'יף" היה 18.90...זה בערך סדר הגודל לדיסקים חדשים. מצאתי מציאה אחת-7.99 יורו-"ג'וי דיביז'ן" הראשון שלהם (מ-ע-ו-ל-ה!) ו"טומי" היה ב 7.90 . אם באמת מצאת דיסקים ב 5 יורו איפשהו-איפה זה היה בדיוק? אולי במדינה אחרת...
צינו התותח
New member
אייפוד
הייתי מגדיר אותו כמכשיר בלי נשמה. הבעיה באייפוד היא שאתה לא יכול להינות מלהכניס דיסק, ללחוץ על פליי וכל הדברים האלה. באייפוד אין שום הבדלה מבין דברים שקנית ודברים שהורדת. פעם הייתי מכור למכשיר השטני הזה וכל סכום כסף הימרתי (יעני כמו שממירים דולרים) בכמה אייפודים אני יכול לקנות בו. אחרי זה אתה מבין שאייפוד זה מכשיר שנועד בשביל ילדים שרוצים לשים אלפי שירים שהם הורידו זה ממש לא נראה לי. חוץ מזה שזה מבאס לקנות דיסק ואז לשומע אותו מהאייפוד.
הייתי מגדיר אותו כמכשיר בלי נשמה. הבעיה באייפוד היא שאתה לא יכול להינות מלהכניס דיסק, ללחוץ על פליי וכל הדברים האלה. באייפוד אין שום הבדלה מבין דברים שקנית ודברים שהורדת. פעם הייתי מכור למכשיר השטני הזה וכל סכום כסף הימרתי (יעני כמו שממירים דולרים) בכמה אייפודים אני יכול לקנות בו. אחרי זה אתה מבין שאייפוד זה מכשיר שנועד בשביל ילדים שרוצים לשים אלפי שירים שהם הורידו זה ממש לא נראה לי. חוץ מזה שזה מבאס לקנות דיסק ואז לשומע אותו מהאייפוד.
כיום, אין חוק שאוסר על שיתוף קבצים
הורדות "לא חוקיות" זה ביטוי שהמציאה תעשיית המוזיקה. כיום, בשום מדינה מערבית לא התקבל איזשהו חוק שאוסר על הורדות שירים דרך תוכנות השיתוף. לכל היותר, ישנה פסיקה שניתנה ספציפית ביחס לבעלי התוכנות, אתרים או לחבורות מפיצים (בעיקר לאלו שמפיצים סרטים מיד עם יציאתם לבתי הקולונוע). וגם בפסקי הדין הללו לא נאמר מפורשות או בדרך אגב שהורדות שירים ע"י גולשים הן מנוגדות לדין קיים. ביהמ"ש גם לא טרח לגלגל את הכדור לפתחו של המחוקק, כפי שהוא עושה במקרים אחרים בהם הוא ממליץ לבית המחוקקים להסדיר סוגייה מסוימת בחוק. ניתן להניח שלתעשיית המוסיקה ותעשיית הסרטים יש לובי בבתי המחוקקים, מה שאין לגולשים. עם זאת, טרם נחקק חוק שאוסר הורדות. מה ההבדל בין שיתוף קבצים לבין הקלטות שהיו נהוגות פעם? הרי מותר להקליט לקלטת, יש חוק שמתיר זאת, ולכן גם שיתוף הקבצים הוא סוג של ההעתקה. כמובן שקיימת בעיה עקרונית מול האמנים שמשקיעים את מיטב כישוריהם ולא זוכים לפרוטה על כך, ולכן אני מסכים שהורדות חוקיות הן איזשהו פיתרון. אבל חשוב להבין שחברות התקליטים גוזרות את הקופון גם מכך. באופו אישי, הייתי שמח לדעת שהכסף שלי לא מגיע לאותם חזירים שעשקו את צרכני המוסיקה עשרות שנים וניצלו את רוב האמנים (פשוט בזזו את זכויות היוצרים של האמנים והותירו אותם עם תמלוגים שוליים בעוד שהבעלות על הזכויות עברה לחברות עצמן). התעשייה הזאת גרמה למסחור זול של תרבות המוסיקה. תרבות הרייטינג גרמה וגורמת לנו לפספס הרבה אמנים מוכשרים שלא פגעו בעבודות הראשונות, התייאשו ונשארו עם חלום בטעם מר. בעיני זה הרבה יותר חמור משיתוף קבצים. הפיתרון האידאילי בעיני (אם כי די דמיוני) הוא שלכל אמן יהיה אתר אינטנט משלו שבו הוא יפיץ את אלבומיו והרכישה תהיה ישירות ממנו. אפשר להתווכח על ההיבט המוסרי של הנושא. אבל, נכון להיום, עדיין לא ניתן לכנות את ההורדות כלא חוקיות.
הורדות "לא חוקיות" זה ביטוי שהמציאה תעשיית המוזיקה. כיום, בשום מדינה מערבית לא התקבל איזשהו חוק שאוסר על הורדות שירים דרך תוכנות השיתוף. לכל היותר, ישנה פסיקה שניתנה ספציפית ביחס לבעלי התוכנות, אתרים או לחבורות מפיצים (בעיקר לאלו שמפיצים סרטים מיד עם יציאתם לבתי הקולונוע). וגם בפסקי הדין הללו לא נאמר מפורשות או בדרך אגב שהורדות שירים ע"י גולשים הן מנוגדות לדין קיים. ביהמ"ש גם לא טרח לגלגל את הכדור לפתחו של המחוקק, כפי שהוא עושה במקרים אחרים בהם הוא ממליץ לבית המחוקקים להסדיר סוגייה מסוימת בחוק. ניתן להניח שלתעשיית המוסיקה ותעשיית הסרטים יש לובי בבתי המחוקקים, מה שאין לגולשים. עם זאת, טרם נחקק חוק שאוסר הורדות. מה ההבדל בין שיתוף קבצים לבין הקלטות שהיו נהוגות פעם? הרי מותר להקליט לקלטת, יש חוק שמתיר זאת, ולכן גם שיתוף הקבצים הוא סוג של ההעתקה. כמובן שקיימת בעיה עקרונית מול האמנים שמשקיעים את מיטב כישוריהם ולא זוכים לפרוטה על כך, ולכן אני מסכים שהורדות חוקיות הן איזשהו פיתרון. אבל חשוב להבין שחברות התקליטים גוזרות את הקופון גם מכך. באופו אישי, הייתי שמח לדעת שהכסף שלי לא מגיע לאותם חזירים שעשקו את צרכני המוסיקה עשרות שנים וניצלו את רוב האמנים (פשוט בזזו את זכויות היוצרים של האמנים והותירו אותם עם תמלוגים שוליים בעוד שהבעלות על הזכויות עברה לחברות עצמן). התעשייה הזאת גרמה למסחור זול של תרבות המוסיקה. תרבות הרייטינג גרמה וגורמת לנו לפספס הרבה אמנים מוכשרים שלא פגעו בעבודות הראשונות, התייאשו ונשארו עם חלום בטעם מר. בעיני זה הרבה יותר חמור משיתוף קבצים. הפיתרון האידאילי בעיני (אם כי די דמיוני) הוא שלכל אמן יהיה אתר אינטנט משלו שבו הוא יפיץ את אלבומיו והרכישה תהיה ישירות ממנו. אפשר להתווכח על ההיבט המוסרי של הנושא. אבל, נכון להיום, עדיין לא ניתן לכנות את ההורדות כלא חוקיות.
ציףציף1000
New member
מה לעשות, החוק כן אוסר על כך
עד שהחוק ישתנה, זה המצב. בחו"ל תובעים בפועל אנשים שהורידו קבצים מאתרי שיתוף, ותביעות דומות אפשריות בפוטנציה גם בארץ. מאחר והנושא נטחן כאן כבר הרבה פעמים, אעלה כאן טענה שלא נדונה הרבה, והייתי רוצה לשמוע את דעתכם: כתבת כאן ש"התעשייה גרמה למיסחור זול של תרבות המוסיקה", כאשר התייחסת - למיטב הבנתי - לכך שחברות המוסיקה משקיעות יותר באמני פופ הפונים למיינסטרים מאשר לאמנים יותר רציניים. אבל הטענה שלי היא אחרת: ריבוי הערוצים בהם ניתן כיום לצרוך מוסיקה, והקלות היחסית של השגת מוסיקה חדשה - כולל באמצעות הורדות, חוקיות או לא - מוזילה את ערכה של היצירה המוסיקלית, בעיני המאזינים. דהיינו, אם אין לנו בעיה לצרוב 40 דיסקים מהגיס שלנו, או להוריד תוך דקות אלבום שמישהו המליץ לנו באיזה פורום, או להחזיק באייפוד שלנו 1000 שירים ולהשמיע אותם רנדומלית, אזי ערכה של היצירה האינדיבידואלית - שיר או אף אלבום - יהיה נמוך בעינינו יותר מאשר בחברה בה מוסיקה קשה להשגה. לטיעון הזה יש כבר תימוכין. קראתי רק לפני יום-יומיים ידיעה חדשותית מחו"ל, שציטטה מחקר חדש שהוכיח בדיוק את זה, לפחות ביחס לבני נוער. אז מה הייתם מעדיפים: להוריד בקלות ובזול כמות נדיבה של מוסיקה, או לשלם כסף טוב עבור מעט יצירות - ולהעריך אותן יותר?
עד שהחוק ישתנה, זה המצב. בחו"ל תובעים בפועל אנשים שהורידו קבצים מאתרי שיתוף, ותביעות דומות אפשריות בפוטנציה גם בארץ. מאחר והנושא נטחן כאן כבר הרבה פעמים, אעלה כאן טענה שלא נדונה הרבה, והייתי רוצה לשמוע את דעתכם: כתבת כאן ש"התעשייה גרמה למיסחור זול של תרבות המוסיקה", כאשר התייחסת - למיטב הבנתי - לכך שחברות המוסיקה משקיעות יותר באמני פופ הפונים למיינסטרים מאשר לאמנים יותר רציניים. אבל הטענה שלי היא אחרת: ריבוי הערוצים בהם ניתן כיום לצרוך מוסיקה, והקלות היחסית של השגת מוסיקה חדשה - כולל באמצעות הורדות, חוקיות או לא - מוזילה את ערכה של היצירה המוסיקלית, בעיני המאזינים. דהיינו, אם אין לנו בעיה לצרוב 40 דיסקים מהגיס שלנו, או להוריד תוך דקות אלבום שמישהו המליץ לנו באיזה פורום, או להחזיק באייפוד שלנו 1000 שירים ולהשמיע אותם רנדומלית, אזי ערכה של היצירה האינדיבידואלית - שיר או אף אלבום - יהיה נמוך בעינינו יותר מאשר בחברה בה מוסיקה קשה להשגה. לטיעון הזה יש כבר תימוכין. קראתי רק לפני יום-יומיים ידיעה חדשותית מחו"ל, שציטטה מחקר חדש שהוכיח בדיוק את זה, לפחות ביחס לבני נוער. אז מה הייתם מעדיפים: להוריד בקלות ובזול כמות נדיבה של מוסיקה, או לשלם כסף טוב עבור מעט יצירות - ולהעריך אותן יותר?
זו טעות אופינית לחשוב שיש חוק בנושא
יכול להיות שבמדינה פלונית התקבל לאחרונה חוק כלשהו בנושא, לא בדקתי את זה לעומק. אבל אני יודע בוודאות שהן בישראל והן בארצות הברית - לא נחקק חוק האוסר על הורדות של תכנים תוך פגיעה בזכויות יוצרים. התביעות שהזכרת רק מחזקות את מה שאני אומר - מרבית התביעות הסתיימו בפשרה מחוץ לביהמ"ש. ההסבר לכך הוא פשוט, אם היה חוק, חברות התקליטים לא היו מבקשות להגיע להסדר פשרה כי אתה לא מתפשר בשעה שיש לך "קייס". במקביל, מרבית הנתבעים בארה"ב נרתעו ממאבק משפטי (תעשיית המוסיקה שכרה את עורכי הדין הטובים ביותר, ואדם מן היישוב לא ימהר להיכנס איתם למלחמה, בפרט כשמציעים לו פשרה בסכום הנמוך במאות אחוזים מהסכום המקורי שהופיע בתביעה). כידוע, התופעה רק הולכת ומתפשטת, ואם לחברות התקליטים היה חוק וודאי לצידן את באמת חושבת שהן היו מהססות? מכיוון שהנושא עדיין בגדר "אפור" ואין דין מפורש שאוסר להוריד, נותר רק מאבק ציבורי, וכך הן הפחידו אנשים ויצרו את הרושם שהדבר אינו חוקי. זה באמת פשוט ביותר, כדי שמשהו יהיה לא חוקי צריך שיהיה חוק שאוסר עליו. וכרגע אין חוק כזה בנמצא. גם אין פסיקה של ביהמ"ש אמריקאי או ישראלי שקובע איסור על הורדות. בארץ התביעות הוגשו נגד אתרי השיתוף, התביעה נדונה בביהמ"ש המחוזי (כלומר, הסוגיה עדיין לא הגיעה לביהמ"ש העליון) וכצפוי, הסתיימה בפשרה. בנושא הזה יש הליכים משפטיים בכל רחבי העולם וכשהן יוכרעו, נוכל באמת לדעת מה יהיה עתידן של תוכנות השיתוף. כעו"ד שקרא לא מעט פסקי דין בחייו, אני מניח שביהמ"ש (ברחבי העולם כמו גם בארץ) ימשיך לחזק את החזק ולהחליש את החלש. אם כי אני חוזר ואומר, לא ייתכן שהורדות יהיו חינם והיוצרים לא יקבלו עליהם שקל, צריך למצוא את האמצע - לשלם סכום הוגן שיאפשר ליצירה להגיע למי שחפץ בה ולא רק למי שיכול לשלם עליה סכומים מופרזים, ושחלקו הגדול ילך לאמן וחלקו הקטן ילך לחברות התקליטים.
יכול להיות שבמדינה פלונית התקבל לאחרונה חוק כלשהו בנושא, לא בדקתי את זה לעומק. אבל אני יודע בוודאות שהן בישראל והן בארצות הברית - לא נחקק חוק האוסר על הורדות של תכנים תוך פגיעה בזכויות יוצרים. התביעות שהזכרת רק מחזקות את מה שאני אומר - מרבית התביעות הסתיימו בפשרה מחוץ לביהמ"ש. ההסבר לכך הוא פשוט, אם היה חוק, חברות התקליטים לא היו מבקשות להגיע להסדר פשרה כי אתה לא מתפשר בשעה שיש לך "קייס". במקביל, מרבית הנתבעים בארה"ב נרתעו ממאבק משפטי (תעשיית המוסיקה שכרה את עורכי הדין הטובים ביותר, ואדם מן היישוב לא ימהר להיכנס איתם למלחמה, בפרט כשמציעים לו פשרה בסכום הנמוך במאות אחוזים מהסכום המקורי שהופיע בתביעה). כידוע, התופעה רק הולכת ומתפשטת, ואם לחברות התקליטים היה חוק וודאי לצידן את באמת חושבת שהן היו מהססות? מכיוון שהנושא עדיין בגדר "אפור" ואין דין מפורש שאוסר להוריד, נותר רק מאבק ציבורי, וכך הן הפחידו אנשים ויצרו את הרושם שהדבר אינו חוקי. זה באמת פשוט ביותר, כדי שמשהו יהיה לא חוקי צריך שיהיה חוק שאוסר עליו. וכרגע אין חוק כזה בנמצא. גם אין פסיקה של ביהמ"ש אמריקאי או ישראלי שקובע איסור על הורדות. בארץ התביעות הוגשו נגד אתרי השיתוף, התביעה נדונה בביהמ"ש המחוזי (כלומר, הסוגיה עדיין לא הגיעה לביהמ"ש העליון) וכצפוי, הסתיימה בפשרה. בנושא הזה יש הליכים משפטיים בכל רחבי העולם וכשהן יוכרעו, נוכל באמת לדעת מה יהיה עתידן של תוכנות השיתוף. כעו"ד שקרא לא מעט פסקי דין בחייו, אני מניח שביהמ"ש (ברחבי העולם כמו גם בארץ) ימשיך לחזק את החזק ולהחליש את החלש. אם כי אני חוזר ואומר, לא ייתכן שהורדות יהיו חינם והיוצרים לא יקבלו עליהם שקל, צריך למצוא את האמצע - לשלם סכום הוגן שיאפשר ליצירה להגיע למי שחפץ בה ולא רק למי שיכול לשלם עליה סכומים מופרזים, ושחלקו הגדול ילך לאמן וחלקו הקטן ילך לחברות התקליטים.
ציףציף1000
New member
גם אני עורכת דין
דיני זכויות היוצרים, הקיימים בכל העולם המערבי, הופכים את נושא שיתוף הקבצים לבעייתי. ברירת המחדל, בשיטות המשפט המערביות, הוא התייחסות לנושא כהפצה בלתי חוקית של קבצים המוגנים בזכויות היוצרים. לחברות המוסיקה יש ויש קייס, וגם כוח פוליטי, בעיקר בארה"ב. באירופה המצב קצת שונה, בגלל הנטיה האירופאית להגן על מאזינים כצרכנים. לכן מוצאים במדינות שונות, פסיקה סותרת בנושא הזה. המצב המשפטי הנוהג בישראל מגן על זכויות היוצרים של האמנים, ועל זכויות הקניין של חברות המוסיקה. הפצת יצירות מוגנות העוקפת את מנגנון תשלום התמלוגים, הנה הפצה בלתי חוקית.
דיני זכויות היוצרים, הקיימים בכל העולם המערבי, הופכים את נושא שיתוף הקבצים לבעייתי. ברירת המחדל, בשיטות המשפט המערביות, הוא התייחסות לנושא כהפצה בלתי חוקית של קבצים המוגנים בזכויות היוצרים. לחברות המוסיקה יש ויש קייס, וגם כוח פוליטי, בעיקר בארה"ב. באירופה המצב קצת שונה, בגלל הנטיה האירופאית להגן על מאזינים כצרכנים. לכן מוצאים במדינות שונות, פסיקה סותרת בנושא הזה. המצב המשפטי הנוהג בישראל מגן על זכויות היוצרים של האמנים, ועל זכויות הקניין של חברות המוסיקה. הפצת יצירות מוגנות העוקפת את מנגנון תשלום התמלוגים, הנה הפצה בלתי חוקית.
אין שום דבר לא חוקי בהורדת שירים
מהאינטרנט. מה שכן, יש חוק נגד העלאה של שירים והפצתם (בעצם, מספר חוקים נגד זה, בעיקר של הפרת זכויות יוצרים), אז בעצם אפשר בהחלט להאשים את מי שמפיץ את השירים האלה בצורה לא חוקית שעוקפת את מנגנוני תשלום התמלוגים, אבל לא את מי שמקבל את השיר בחינם ממי שהפיץ אותו בצורה לא חוקית. לכן, אמנם יש קייס פוליטי, והנושא כן מוגדר כבעייתי, אבל הוא בפירוש לא בניגוד לחוק. אז אמנם כל הנושא הוא בתחום האפור, אבל אין הילה להעמדה לדין על הורדת שיר מהאינטרנט (לפחות כך המצב בינתיים בישראל).
מהאינטרנט. מה שכן, יש חוק נגד העלאה של שירים והפצתם (בעצם, מספר חוקים נגד זה, בעיקר של הפרת זכויות יוצרים), אז בעצם אפשר בהחלט להאשים את מי שמפיץ את השירים האלה בצורה לא חוקית שעוקפת את מנגנוני תשלום התמלוגים, אבל לא את מי שמקבל את השיר בחינם ממי שהפיץ אותו בצורה לא חוקית. לכן, אמנם יש קייס פוליטי, והנושא כן מוגדר כבעייתי, אבל הוא בפירוש לא בניגוד לחוק. אז אמנם כל הנושא הוא בתחום האפור, אבל אין הילה להעמדה לדין על הורדת שיר מהאינטרנט (לפחות כך המצב בינתיים בישראל).
היתה לי תחושה שאת גם עו"ד
צורת הניסוח שלך כבר הסגירה אותך... אם כי אני חייב להודות שלאור כמות הידע שיש לך במוסיקה לא הייתי שלם עם התחושה. אפשר לשאול באיזה תחום את עוסקת? אוהבת את המקצוע? ולגופו של עניין, אני מתייחס אך ורק להורדת שירים על ידי הגולשים - את מכירה איזשהו חוק שקובע עבירה פלילית או עוולה אזרחית על הורדה? סע' 1 לחוק העונשין קובע שאין עבירה ואין עונש עליה אלא אם נקבעו בחוק. בשלב זה, יש הכרה של ביהמ"ש בקיומים של תכנים פירטים שפוגעים בזכויות יוצרים והופעלו סנקציות כנגד המפיצים, בעלי התוכנות ובעלי אתרים שפירסמו קישורים לתכנים המפרים זכויות יוצרים. אבל אין אמירה מפורשת שהורדה על ידי גולש היא מנוגדת לדין פלילי או אזרחי כלשהו. אם היה דין מפורש כזה, חברות התקליטים לא היו מהססות לתבוע את כל מי שמשתף אפילו שיר אחד. גם בגלל תאוות הבצע שלהן וגם לשם יצירת הרתעה. למיטב הבנתי, התביעות שמתוכננות בארץ יוגשו רק כנגד גולשים שמפיצים כמויות עצומות. לכן אני בדעה שהקייס שיש להן הוא כל כך אפור שהן מעדיפות להתפשר במקום להעמיד את השאלה למבחן בביהמ"ש העליון. במקביל הן מנסות לקדם חקיקה. ניתן לצפות שבקרוב אכן יתקבל חוק כזה. אני רק מקווה שהחוק הזה יאזן בין הצורך להגן על זכויות היוצרים לבין חשיבות הטכנולוגיה וחופש המידע, אבל אני בספק רב אם זה יקרה. האזרח הקטן ימשיך לשלם בגדול. בכבוד רב ובב"ח
...
צורת הניסוח שלך כבר הסגירה אותך... אם כי אני חייב להודות שלאור כמות הידע שיש לך במוסיקה לא הייתי שלם עם התחושה. אפשר לשאול באיזה תחום את עוסקת? אוהבת את המקצוע? ולגופו של עניין, אני מתייחס אך ורק להורדת שירים על ידי הגולשים - את מכירה איזשהו חוק שקובע עבירה פלילית או עוולה אזרחית על הורדה? סע' 1 לחוק העונשין קובע שאין עבירה ואין עונש עליה אלא אם נקבעו בחוק. בשלב זה, יש הכרה של ביהמ"ש בקיומים של תכנים פירטים שפוגעים בזכויות יוצרים והופעלו סנקציות כנגד המפיצים, בעלי התוכנות ובעלי אתרים שפירסמו קישורים לתכנים המפרים זכויות יוצרים. אבל אין אמירה מפורשת שהורדה על ידי גולש היא מנוגדת לדין פלילי או אזרחי כלשהו. אם היה דין מפורש כזה, חברות התקליטים לא היו מהססות לתבוע את כל מי שמשתף אפילו שיר אחד. גם בגלל תאוות הבצע שלהן וגם לשם יצירת הרתעה. למיטב הבנתי, התביעות שמתוכננות בארץ יוגשו רק כנגד גולשים שמפיצים כמויות עצומות. לכן אני בדעה שהקייס שיש להן הוא כל כך אפור שהן מעדיפות להתפשר במקום להעמיד את השאלה למבחן בביהמ"ש העליון. במקביל הן מנסות לקדם חקיקה. ניתן לצפות שבקרוב אכן יתקבל חוק כזה. אני רק מקווה שהחוק הזה יאזן בין הצורך להגן על זכויות היוצרים לבין חשיבות הטכנולוגיה וחופש המידע, אבל אני בספק רב אם זה יקרה. האזרח הקטן ימשיך לשלם בגדול. בכבוד רב ובב"ח
ציףציף1000
New member
נו, באמת...
הפרת זכויות יוצרים היא הן עוולה אזרחית והן עבירה פלילית, וזאת לפי פקודת זכויות יוצרים, 1924 וחוק זכויות יוצרים, 1911 (כן, יש שני חוקים, ושניהם תקפים), וזאת בנוסף לתחולתם של חוקים נוספים בתחום (כולל חוק החוזים (חלק כללי), וחוק זכויות מבצעים, חוק הקלטות הריקות, ועוד ועוד. הפקודה http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/law/2005009.htm החוק http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D כל העתקה של יצירה, ללא הרשאתו של היוצר, מהווה הפרה של זכויות יוצרים. וראה גם ההוראות הספציפיות לעניין העתקת יצירות מוסיקליות. קיימות הגנות במקרים מסויימים, כמובן, תחת הכותרת "שימוש הוגן". למשל, העתקה לצרכי לימוד היא הגנה מותרת. מסיבה זו מותר להעלות בפורום מילות שירים מלאות, רק בצמוד לניתוחן. אחרת, העלאת מילות שירים (מעבר לציטוט חלקי) מהווה הפרה של זכויות יוצרים. אגב, גם המאמרים שבארכיון המאמרים שלנו, מוגנים בזכויות יוצרים, ואין להעתיקם ללא רשות. וגם התמונות שאנו מעלים כאן מוגנות, ברובן, בזכויות יוצרים. למזלנו, הצלמים לא יודעים שהעתקנו אותן. עד היום, חברות התקליטים תבעו בעיקר את בעלי אתרי השיתוף/תוכנות השיתוף או מי שמעלים קבצים להפצה, וזאת מתוך שיקולי יחסי ציבור גרידא: זה לא נראה ממש טוב כאשר RIAA תובעים ילדות בנות 12 על שהורידו שירים של בריטני ספירס, או כשאקו"ם דורשים לסגור אתר של ילדה שהעלתה לאתרה מילות שירים של שלמה ארצי. למרות שגם את זה ה-RIAA ואקו"ם עשו. מבחינה משפטית, יש להם קייס. העידן הדיגיטלי, שבו העתקת יצירות שלמות יכולה להעשות בלחיצת כפתור, וזאת כמעט ללא אובדן איכות היצירה, מעמיד את היוצרים בפני בעיה קשה של אכיפה, מול הדרישה לחופש המידע והאמנות. מי יגבר? נראה. אתה מוזמן לקרוא גם את המאמר הזה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3037858,00.html ויש מאות מאמרים נוספים בנושא, גם בעברית, ברשת.
הפרת זכויות יוצרים היא הן עוולה אזרחית והן עבירה פלילית, וזאת לפי פקודת זכויות יוצרים, 1924 וחוק זכויות יוצרים, 1911 (כן, יש שני חוקים, ושניהם תקפים), וזאת בנוסף לתחולתם של חוקים נוספים בתחום (כולל חוק החוזים (חלק כללי), וחוק זכויות מבצעים, חוק הקלטות הריקות, ועוד ועוד. הפקודה http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/law/2005009.htm החוק http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D כל העתקה של יצירה, ללא הרשאתו של היוצר, מהווה הפרה של זכויות יוצרים. וראה גם ההוראות הספציפיות לעניין העתקת יצירות מוסיקליות. קיימות הגנות במקרים מסויימים, כמובן, תחת הכותרת "שימוש הוגן". למשל, העתקה לצרכי לימוד היא הגנה מותרת. מסיבה זו מותר להעלות בפורום מילות שירים מלאות, רק בצמוד לניתוחן. אחרת, העלאת מילות שירים (מעבר לציטוט חלקי) מהווה הפרה של זכויות יוצרים. אגב, גם המאמרים שבארכיון המאמרים שלנו, מוגנים בזכויות יוצרים, ואין להעתיקם ללא רשות. וגם התמונות שאנו מעלים כאן מוגנות, ברובן, בזכויות יוצרים. למזלנו, הצלמים לא יודעים שהעתקנו אותן. עד היום, חברות התקליטים תבעו בעיקר את בעלי אתרי השיתוף/תוכנות השיתוף או מי שמעלים קבצים להפצה, וזאת מתוך שיקולי יחסי ציבור גרידא: זה לא נראה ממש טוב כאשר RIAA תובעים ילדות בנות 12 על שהורידו שירים של בריטני ספירס, או כשאקו"ם דורשים לסגור אתר של ילדה שהעלתה לאתרה מילות שירים של שלמה ארצי. למרות שגם את זה ה-RIAA ואקו"ם עשו. מבחינה משפטית, יש להם קייס. העידן הדיגיטלי, שבו העתקת יצירות שלמות יכולה להעשות בלחיצת כפתור, וזאת כמעט ללא אובדן איכות היצירה, מעמיד את היוצרים בפני בעיה קשה של אכיפה, מול הדרישה לחופש המידע והאמנות. מי יגבר? נראה. אתה מוזמן לקרוא גם את המאמר הזה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3037858,00.html ויש מאות מאמרים נוספים בנושא, גם בעברית, ברשת.
ציף, אני לא מבין במסמכים כאלה, ואני
מניח שאין לך עיניין למצוא לי את הפסקה המדוייקת, ולכן קשה לי לזהות איפה בדיוק כתוב שאם הורדתי שיר מתוכנת שיתוף, בלי ידיעה האם צורת הפצתו חוקית או לא (ניח שהיא אינה חוקית, למקרה הספציפי הזה), אז יש עלי קייס.כי לא כל כך הצלחתי למצוא משפט שאפשר להבין כך.
מניח שאין לך עיניין למצוא לי את הפסקה המדוייקת, ולכן קשה לי לזהות איפה בדיוק כתוב שאם הורדתי שיר מתוכנת שיתוף, בלי ידיעה האם צורת הפצתו חוקית או לא (ניח שהיא אינה חוקית, למקרה הספציפי הזה), אז יש עלי קייס.כי לא כל כך הצלחתי למצוא משפט שאפשר להבין כך.
ציףציף1000
New member
חוקים תמיד מנוסחים בצורה כללית
כך שיקיפו מקסימום מקרים אפשריים. זו הסיבה שאפשר להתסמך על החוקים האלו גם כיום, למרות שהם נכתבו לפני כמעט 100 שנה, הרבה לפני שמישהו הגה את האינטרנט - ועוד לפני שבכלל היו תקליטים ופטיפונים. (וגם, הם תוקנו מעת לעת). על פי חוקים אלו, בעקרון, כל העתקה של יצירה - במקרה שלנו, השיר, על כל מרכיביו - ללא הסכמה של היוצר, מהווה הפרת זכויות יוצרים. גם לחברות התקליטים יש זכויות, בהקלטות עצמן, ולכן העתקה כזו מהווה גם הפרה של זכויותיהן. הורדת שירים היא "העתקה". כמו כן, כל הפצה של יצירה ללא אישור כנ"ל, מהווה עבירה. לכן אתרי ותוכנות שיתוף הקבצים מפרים זכויות יוצרים. הזכויות האלו נאכפות בצורה לא שווה, בהתאם לכוח היחסי שיש לבעלי הזכויות. כך, צלמים פרטיים שיש להם זכויות בתמונות שאנו מעלים בפורום, לא תובעים אותנו כי הם לא יכולים לעקוב אחר ההפרות ביצירותיהם. לו היו יודעים, והיה להם כסף לעו"ד, הם היו תובעים. לעומת זאת, חברת getty images - אחת מחברות הצילומים הגדולות בעולם - תבעה אף תבעה אתר ישראלי פרטי, שעשה שימוש בתמונה שלה, ללא הרשאה - וזכתה בדין. חברות המוסיקה הם גופים בעלי כוח עצום: גם כלכלי וגם פוליטי. הם יכולים לתבוע משתמשים פרטיים, והם יכולים להשפיע על החקיקה, באמצעות שדולה (לפחות בארה"ב). בדומה, עתונים ישראלים המגלים שכתבות סרוקות שלהם הועלו לפורומים, דורשים להסירן (או לשלם עבור העלאתן). "תפוז" יכולים לתבוע אתרים שמעתיקים מאמרים שכתבו גולשים בפורומים (או אפילו הודעות פרטניות) וגם עשו זאת. הפרת זכויות יוצרים היא עוולה אזרחית - היינו, לבעל זכויות היוצרים יש אפשרות לתבוע על הנזק שנגרם לו עקב ההפרה. לכן, מדובר בד"כ בתביעת פיצויים, תביעה כספית. אך הפרת הזכויות היא גם עבירה פלילית, עליה חלים דיני העונשין. כך, זייפני דיסקים מטופלים ע"י המשטרה, ומועמדים לדין פלילי. עד היום, התביעות בנושא שיתוף קבצים התנהלו במישור האזרחי, היינו תביעה להפסיק את המעשה גורם הנזק, ותשלום פיצוי עבור הנזק שנגרם. בחו"ל, כבר נתבעו משתמשים שהורידו קבצים - עמך שהורידו שירים מקאזה וכו'. המקרים הסתיימו בפשרה, כפי שכתב הבחור למעלה, משום שהתביעות האלו הביאו לפגיעה בדימוי של ה-RIAA (הגוף המקביל לאקו"ם בארה"ב), והן משום שמטרתן לא היתה לקבל פיצוי אמיתי, אלא להרתיע גולשים מפני הורדות.
כך שיקיפו מקסימום מקרים אפשריים. זו הסיבה שאפשר להתסמך על החוקים האלו גם כיום, למרות שהם נכתבו לפני כמעט 100 שנה, הרבה לפני שמישהו הגה את האינטרנט - ועוד לפני שבכלל היו תקליטים ופטיפונים. (וגם, הם תוקנו מעת לעת). על פי חוקים אלו, בעקרון, כל העתקה של יצירה - במקרה שלנו, השיר, על כל מרכיביו - ללא הסכמה של היוצר, מהווה הפרת זכויות יוצרים. גם לחברות התקליטים יש זכויות, בהקלטות עצמן, ולכן העתקה כזו מהווה גם הפרה של זכויותיהן. הורדת שירים היא "העתקה". כמו כן, כל הפצה של יצירה ללא אישור כנ"ל, מהווה עבירה. לכן אתרי ותוכנות שיתוף הקבצים מפרים זכויות יוצרים. הזכויות האלו נאכפות בצורה לא שווה, בהתאם לכוח היחסי שיש לבעלי הזכויות. כך, צלמים פרטיים שיש להם זכויות בתמונות שאנו מעלים בפורום, לא תובעים אותנו כי הם לא יכולים לעקוב אחר ההפרות ביצירותיהם. לו היו יודעים, והיה להם כסף לעו"ד, הם היו תובעים. לעומת זאת, חברת getty images - אחת מחברות הצילומים הגדולות בעולם - תבעה אף תבעה אתר ישראלי פרטי, שעשה שימוש בתמונה שלה, ללא הרשאה - וזכתה בדין. חברות המוסיקה הם גופים בעלי כוח עצום: גם כלכלי וגם פוליטי. הם יכולים לתבוע משתמשים פרטיים, והם יכולים להשפיע על החקיקה, באמצעות שדולה (לפחות בארה"ב). בדומה, עתונים ישראלים המגלים שכתבות סרוקות שלהם הועלו לפורומים, דורשים להסירן (או לשלם עבור העלאתן). "תפוז" יכולים לתבוע אתרים שמעתיקים מאמרים שכתבו גולשים בפורומים (או אפילו הודעות פרטניות) וגם עשו זאת. הפרת זכויות יוצרים היא עוולה אזרחית - היינו, לבעל זכויות היוצרים יש אפשרות לתבוע על הנזק שנגרם לו עקב ההפרה. לכן, מדובר בד"כ בתביעת פיצויים, תביעה כספית. אך הפרת הזכויות היא גם עבירה פלילית, עליה חלים דיני העונשין. כך, זייפני דיסקים מטופלים ע"י המשטרה, ומועמדים לדין פלילי. עד היום, התביעות בנושא שיתוף קבצים התנהלו במישור האזרחי, היינו תביעה להפסיק את המעשה גורם הנזק, ותשלום פיצוי עבור הנזק שנגרם. בחו"ל, כבר נתבעו משתמשים שהורידו קבצים - עמך שהורידו שירים מקאזה וכו'. המקרים הסתיימו בפשרה, כפי שכתב הבחור למעלה, משום שהתביעות האלו הביאו לפגיעה בדימוי של ה-RIAA (הגוף המקביל לאקו"ם בארה"ב), והן משום שמטרתן לא היתה לקבל פיצוי אמיתי, אלא להרתיע גולשים מפני הורדות.
רק באמת...
האסמכתאות שאת מתבססת עליהן מוכרות וידועות. ולמרבה הצער (או השמחה) אינן מלמדות שהורדה היא עבירה או עוולה. תפני אותי אולי לפסיקה שאומרת שיש לחיקוקים הנ"ל תחולה על פעולת ההורדה? אני לא מדבר בכלל על המגבלות שקשורות למידע בעל זכויות יוצרים שמופץ באתרי האינטרנט אלא על טכנולוגיית השיתוף. ממשיך להתעקש שאין עדיין פסיקה כזו. אני חושב שזו תמימות לחשוב שיחסי ציבור מעניינים את תעשיית הבידור (מעבר לתאוות הבצע, בואי לא נשכח שנגרמו לחברות הפסדים עצומים ועתידן בכלל מוטל בספק). ולכן, הן מתמידות בתביעות נגד המפיצים הגדולים ולא נגד הציבור הרחב שמוריד או משתף מספר מצומצם של קבצים. וזאת, לא משיקולים של יחסי ציבור אלא עקב החשש שהסיכוים לזכות בתביעות הללו הם קטנים בהרבה. לתבוע ילדה בת 12 שהורידה 20 שירים זה ממש לא אותו הדבר כמו לתבוע אתרי אינטרנט שמכילים עשרות אלפי קישורים לתכנים מוגנים.
האסמכתאות שאת מתבססת עליהן מוכרות וידועות. ולמרבה הצער (או השמחה) אינן מלמדות שהורדה היא עבירה או עוולה. תפני אותי אולי לפסיקה שאומרת שיש לחיקוקים הנ"ל תחולה על פעולת ההורדה? אני לא מדבר בכלל על המגבלות שקשורות למידע בעל זכויות יוצרים שמופץ באתרי האינטרנט אלא על טכנולוגיית השיתוף. ממשיך להתעקש שאין עדיין פסיקה כזו. אני חושב שזו תמימות לחשוב שיחסי ציבור מעניינים את תעשיית הבידור (מעבר לתאוות הבצע, בואי לא נשכח שנגרמו לחברות הפסדים עצומים ועתידן בכלל מוטל בספק). ולכן, הן מתמידות בתביעות נגד המפיצים הגדולים ולא נגד הציבור הרחב שמוריד או משתף מספר מצומצם של קבצים. וזאת, לא משיקולים של יחסי ציבור אלא עקב החשש שהסיכוים לזכות בתביעות הללו הם קטנים בהרבה. לתבוע ילדה בת 12 שהורידה 20 שירים זה ממש לא אותו הדבר כמו לתבוע אתרי אינטרנט שמכילים עשרות אלפי קישורים לתכנים מוגנים.
ציףציף1000
New member
נו באמת 2
זה שאין פסיקה, לא אומר שזה מותר. החוקים שנתתי עומדים בעינם, והם הדין הנוהג. אני בטוחה שאתה יכול לקרוא ולהבין מה נאמר בהם. ואתה גם יודע בדיוק מה היחס בין הפסיקה לחקיקה, בשיטת המשפט המקובל, הנוהגת במחוזותינו. קרא גם את המאמר שאת הלינק שלו נתתי בסוף - הפסיקה בפרשת getty images דיברה בדיוק על זה: על אי החוקיות של הורדת קבצים המוגנים בזכויות יוצרים, מהרשת. במקרה ההוא, הקובץ המדובר היה תמונה ולא שיר, אך העקרון זהה, והרציו של פסה"ד יחול גם בתביעות על שיתוף קבצי אודיו. שיקולים של יחסי ציבור חשובים מאוד לתאגידים, בתרבות האמריקאית; פחות, בישראל. התרבות האמריקאית שונה מאוד מזו שלנו. עם שיטת המושבעים הנוהגת בארה"ב, בתי המשפט מעניקים פיצויים בסכומי-עתק לאנשים פרטיים שתובעים תאגידים. המאמץ העיקרי של תאגידים מופנה, לכן, ליחסי ציבור. וראיתי כבר תופעות שונות ומשונות בתחום הזה, שלא ארחיב עליהן כאן מפאת קוצר הזמן והמקום. אל תשכח גם, שהלחץ להתפשר בתביעות של ה-RIAA בא גם מצד הנתבעים, מסיבות מובנות.
זה שאין פסיקה, לא אומר שזה מותר. החוקים שנתתי עומדים בעינם, והם הדין הנוהג. אני בטוחה שאתה יכול לקרוא ולהבין מה נאמר בהם. ואתה גם יודע בדיוק מה היחס בין הפסיקה לחקיקה, בשיטת המשפט המקובל, הנוהגת במחוזותינו. קרא גם את המאמר שאת הלינק שלו נתתי בסוף - הפסיקה בפרשת getty images דיברה בדיוק על זה: על אי החוקיות של הורדת קבצים המוגנים בזכויות יוצרים, מהרשת. במקרה ההוא, הקובץ המדובר היה תמונה ולא שיר, אך העקרון זהה, והרציו של פסה"ד יחול גם בתביעות על שיתוף קבצי אודיו. שיקולים של יחסי ציבור חשובים מאוד לתאגידים, בתרבות האמריקאית; פחות, בישראל. התרבות האמריקאית שונה מאוד מזו שלנו. עם שיטת המושבעים הנוהגת בארה"ב, בתי המשפט מעניקים פיצויים בסכומי-עתק לאנשים פרטיים שתובעים תאגידים. המאמץ העיקרי של תאגידים מופנה, לכן, ליחסי ציבור. וראיתי כבר תופעות שונות ומשונות בתחום הזה, שלא ארחיב עליהן כאן מפאת קוצר הזמן והמקום. אל תשכח גם, שהלחץ להתפשר בתביעות של ה-RIAA בא גם מצד הנתבעים, מסיבות מובנות.
אין ספק שהשפע פוגע בהנאה
יצא לי כבר להתחבט בשאלה הזו. זה מזכיר לי תמיד את מה שאחד מהחברים היותר אהובים עלי נוהג לומר - כאשר הוא היה ילד ומשפחתו חיה בצניעות, הוא היה מתענג על "פסק זמן" שאימו קנתה לו אחת לשבוע. לעומת זאת, כיום, שהוא ומשפחתו חיים בשפע, הוא לא מצליל ליהנות משום מאכל כמו שנהנה מאותו חטיף. אין ספק שהשפע פוגם בהנאה. כמי שרכש בילדותו דיסק בתדירות של פעמיים בשנה, לכל היותר, אני יכול להגיד שחסר לי הקסם הזה של ההתלהבות מהדיסק, החרישה עליו ועל החוברת וכו'. מצד שני, (ומבלי לגרוע מהאמור לעיל) גם אין את מפח הנפש של לרכוש דיסק ולהתאכזב (נכון שניתן היה להקשיב קודם לדיסק לפני שקונים אותו אבל זה לא היה כמו לשמוע אותו אח"כ לבד, בשקט, ברגעים שעבורם הוא נרכש). מצד שלישי, זה כן מרגש להוריד קטעים נדירים שבכלל לא הגיעו לארץ, הופעות של פינק פלויד שהופצו רק בחו"ל או ששודרו בטלוויזיות בעולם וכו'. בשורה התחתונה, השפע הוא נפלא תמיד ובכל נושא, אלא שיש מחיר בצידו.
יצא לי כבר להתחבט בשאלה הזו. זה מזכיר לי תמיד את מה שאחד מהחברים היותר אהובים עלי נוהג לומר - כאשר הוא היה ילד ומשפחתו חיה בצניעות, הוא היה מתענג על "פסק זמן" שאימו קנתה לו אחת לשבוע. לעומת זאת, כיום, שהוא ומשפחתו חיים בשפע, הוא לא מצליל ליהנות משום מאכל כמו שנהנה מאותו חטיף. אין ספק שהשפע פוגם בהנאה. כמי שרכש בילדותו דיסק בתדירות של פעמיים בשנה, לכל היותר, אני יכול להגיד שחסר לי הקסם הזה של ההתלהבות מהדיסק, החרישה עליו ועל החוברת וכו'. מצד שני, (ומבלי לגרוע מהאמור לעיל) גם אין את מפח הנפש של לרכוש דיסק ולהתאכזב (נכון שניתן היה להקשיב קודם לדיסק לפני שקונים אותו אבל זה לא היה כמו לשמוע אותו אח"כ לבד, בשקט, ברגעים שעבורם הוא נרכש). מצד שלישי, זה כן מרגש להוריד קטעים נדירים שבכלל לא הגיעו לארץ, הופעות של פינק פלויד שהופצו רק בחו"ל או ששודרו בטלוויזיות בעולם וכו'. בשורה התחתונה, השפע הוא נפלא תמיד ובכל נושא, אלא שיש מחיר בצידו.
itaikuskus
New member
זה קצת מורכב
מבחינתי, אין עונג גדול יותר מלחזור הביתה עם דיסק או (ובעיקר) תקליט ששילמת עליו בזיעת אפיך...לא משנה, בכל מקרה, ההתרגשות שונה, הסאונד שונה, האינסרט, הבוקלט, קרדיטים- אני רוצה לדעת הכל. מתוך סתם תיקיה בשרד פולדר שלי אני לא יכול לדעת הרבה, אבל להעריך את המוסיקה אני אכן יכול. מצד שני, לפני כמה ימים הזכרתי את אותו 7 אינץ' של KORO, אותו לא ניתן להשיג יותר- קיימים לא מעט מקרים כאלה, או מקרים של אלבומים אשר לא זמינים בארץ או במרבית אתרי אמזון ושות', מהסיבה שהוצאו בצורה עצמאית ע"י האומן או בצורה אחרת המאפשרת הפצה הרבה יותר מצומצמת ולוקאלית. במקרים כאלה, כל מי שמפיץ באינטרנט, עושה לאומן (שלרוב כבר מזמן אינו מופיע), ולמאזינים, טובה אחת ענקית שהוא מגלה להם את אותו עולם. גם בתור חבר להקה אשר מקליטה, וגם בתור אחד שהרבה חברי להקות בעצמם באו אליו וביקשו ממנו להפוך את הדיסק שלהם לאמפי3 בשביל שיוכלו לשלוח לאיזה חבר מחו"ל שיפיץ, אני מבין את הגישה הזאת, המון להקות שולחות חינם עותקים מעבר לים, מוציאים דמואים ומבקשים להכין כמה שיותר עותקים- הכל כדי להפיץ את עצמם, את המוסיקה שלהם, ואת המסר שלהם, כך שבמקרים כאלה- הורדה,צריבה וכו' לא רק חיוביות-הן גם מבורכות.
מבחינתי, אין עונג גדול יותר מלחזור הביתה עם דיסק או (ובעיקר) תקליט ששילמת עליו בזיעת אפיך...לא משנה, בכל מקרה, ההתרגשות שונה, הסאונד שונה, האינסרט, הבוקלט, קרדיטים- אני רוצה לדעת הכל. מתוך סתם תיקיה בשרד פולדר שלי אני לא יכול לדעת הרבה, אבל להעריך את המוסיקה אני אכן יכול. מצד שני, לפני כמה ימים הזכרתי את אותו 7 אינץ' של KORO, אותו לא ניתן להשיג יותר- קיימים לא מעט מקרים כאלה, או מקרים של אלבומים אשר לא זמינים בארץ או במרבית אתרי אמזון ושות', מהסיבה שהוצאו בצורה עצמאית ע"י האומן או בצורה אחרת המאפשרת הפצה הרבה יותר מצומצמת ולוקאלית. במקרים כאלה, כל מי שמפיץ באינטרנט, עושה לאומן (שלרוב כבר מזמן אינו מופיע), ולמאזינים, טובה אחת ענקית שהוא מגלה להם את אותו עולם. גם בתור חבר להקה אשר מקליטה, וגם בתור אחד שהרבה חברי להקות בעצמם באו אליו וביקשו ממנו להפוך את הדיסק שלהם לאמפי3 בשביל שיוכלו לשלוח לאיזה חבר מחו"ל שיפיץ, אני מבין את הגישה הזאת, המון להקות שולחות חינם עותקים מעבר לים, מוציאים דמואים ומבקשים להכין כמה שיותר עותקים- הכל כדי להפיץ את עצמם, את המוסיקה שלהם, ואת המסר שלהם, כך שבמקרים כאלה- הורדה,צריבה וכו' לא רק חיוביות-הן גם מבורכות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.