אני ארחיב קצת...
(לא הרבחתי בבוקר כי אני כרגע בקליפורניה ועם ההפרש שעות זה היה אמצע הלילה) בכל אופן... אז מה שמדריכת שר אל עושה בעצם הוא להיות מדריכה של מתנדבים שבאים מחו"ל (אירופה, ארה"ב וקנדה ואוסטרליה) לשלושה שבועות להתנדב בבסיסים צה"לים. במהלך היום הם עוזרים בכל מיני מקומות בבסיס שצריך אותם (בהתאם לכישורים שלהם ובהתאם לצרכי הבסיס)... מטיילים איתם בארץ בין 2-3 פעמים במהלך השהות שלהם... זה מדהים - את מעבירה להם סיורים איפה שאת רוצה (באמת - בכל מקום בארץ, מוזיאונים, רחובות, מסעדות הכל.... המתנדבים הם בגילאי 15-80, אז כשהם צעירים את יכולה להחליט גם שתהיי איתם בדיסטנס וכמו גדנ"ע - הם מתים על זה... ועם הזקנים אז מן הסתם הכל יותר רגוע, והם מתייחסים אליך כמו אל הבת שלהם (או הנכדה) וזה כיף ויוצר סיטואציות משעשעות משהו (הייתי חולה קצת, אחד המתנדבים רדף אחרי כל ארוחה עם כדורי מציצה לגרון, וביום האחרון הוא הביא לי את כל החבילה שלו ואמר כזה "בובלה... תקחי את זה! זה טוב לך!" הוא היה כזה הזוי) זה תפקיד מאוד מספק, את רואה תוצאות במקום, את יודעת שהם תורמים לבסיסים ועוזרים להם בכח אדם, ואת רואה את המתנדבים מאושרים ושמחים שהם תורמים לישראל בכזו דרך ישירה ובלתי אמצעית. כן - הדבר המרכזי הוא שאין לך ממש בסיס קבוע, אבל זה הדבר הכי שווה
את כל שלושה שבועות מקבלת קבוצה חדשה ומקבלת בסיס חדש, המון אנשים חדשים, את אף פעם לא נתקעת לשנתיים עם אותה מזכירה מטומטמת (שעושה עבודת קודש, אבל היא עדיין קצת סתומה...
), מכירה מלא חיילים חתיכים (חכי חכי שתגיעי לבסיס חיל אוויר ותאכלי עם כל הטייסים בסרלבי טיסה שלהם... איי). יציאות מעולות - חוזרים חמשושים, חמישי בהצריים את כבר בבית, סופ"ש ארוך... אני בטוחה שיש לך עוד שאלות, אני ממש אשמח לענות לך.