חלקי או שלא

נץ666

New member
../images/Emo32.gif חלקי או שלא

האם מתפתחת באחל"ה ובתרבות עברית אופנת כתיבה מולחמת? האם יתירו לשמרנים כמוני לכתוב כמו שהם רגילים?
 
לא רבע עוף ולא בורקס! בעיני זו שאלה

מאוד מענינת בטווח הרחוק. יש לנו אי אלו מילים בעברית "הקלאסית" שהן למעשה מעשה מרכבה, כך שהרעיון עצמו לא זר לעברית. בעברית החדשה הדוגמאות שהפכו לקלאסיקה הן כמובן משהו ומישהו. הדבר המעצבן בהלחמות הוא כשהן מוותרות על עצורים מסוימים (א/ע/ה בד"כ) בסופי/תחיליות מילים. למה? כי התופעה הזאת זרה לעברית, אלה עיצורים שקיימים ככאלה גם בסופי מילים ואני לא חושב שיש מי (גם מהמלחימים) שיהיו מוכנים לוותר עליהם שם ולכתוב שייו (שיהיו), כלה (כאלה) משה (מעשה). זו השמטה שמשבשת לחלוטין את תהליך הקריאה כי היא משנה את המילה לגמרי. לכן תרבותיברית היא מלה מעצבנת. גם מילים שהמשמעות שלהן לפתע (ללא נקוד) לא תהיה ברורה מעצבנות (שבתשלום - שבת שלום ויש דגמאות להלחמה "טובה יותר" שעדיין התוצאה תהיה זהה) תופעה מעצבנת אחרת היא כשהמילים הופכות אין-סופיות ואז הקורא צריך להתבונן שעה בכתוב כדי לנסות להבין איפה צריך לחלק (כמו בגרמנית). מאידך, יש משהו חינני למדי לדעתי כשמדובר ב"החלמה טבעית" של צמד מילים שנהגה בכל מקרה כחטיבה אחת, ונהנה מעיצור משותף סוגר-מתחיל. כמו יכול+שם פועל. השאלה עד כמה התופעה תתרחב ותכנס לעברית התקנית, היא לדעתי שאלה של זמן ולא יותר. השאלה עד כמה היא תהפוך לתו תקן מחייב, די פשוטה לדעתי - היא לא. למה? כי כל עוד ימשיכו להשתמש בעברית ברבדיה השונים (למשל בביטויים) ימשיכו כל אותם הרבדים להיות קבילים. לכן גם היום אנחנו אומרים אף על פי כן (בכ"ף רפה) למרות שכבר אלפיים שנה בערך, דקש קל מופיע בראש מילה (גם עם בא אחרי הברה פתוחה בצירוף מקשר)
 

צימעס

New member
הדוגמאות שלך לא כ"כ טובות

אני משמיטה עיצורים כאלה רק איפה שהם לא נשמעים. ב"מעשה" ה ע בהחלט נשמעת, ולא אשמיטותה. את ה א של "אותה" השמטתי, כי כשמדברים, בפרט אם מדברים מהר, ההברה הזו מדולגת. "תרבותיברית" זה מצב ביניים, בו אני מקצרת בדיבור בנסיון לתת "שם חיבה" לפורום. באופן רגיל, אם הייתי דנה בתרבות עברית (לא כשם), לא היתי מלחימה. אגב, בפורומנקה אנחנו משחקות המון בהלחמות כאלה, אבל אני מקפידה להמנע כשאני עונה לגולשת חדשה.
 
אחלה דוגמא. כשאני רואה: אשמיטותה

אני קורא משהו כמו: אֲשְׁמִיטוּתַהּ וישר אני מנסה להבין מה זה אשמיטות. זה שאת בולעת מילים, לא הופך את ההגיה שלך למזמינה, ידידותית למשתמש או ראויה להעלאה על הכתב. שלא לדבר על כתיבה לא מנוקדת, והצורה משונה (משמיטה עיצור) זה הופך אותה למאוד לא קריאה. מעצבן, כבר אמרתי? שוב, אין לי דבר נגד הלחמה שנהנית מעיצור משותף (שלא כמו למשל כתיברור, כיוון שב' רפה אינה זהה לב' דגושה), כל עוד אינה הופכת לכתיב של מילה אחרת (כמו למשל בתחליף - בת-תחליף צרוף שייקרא, סביר להניח כ"בְּתחליף" במקום "בַּתחליף").
 

shellyland

New member
אני חושבת שזה עניין של הרגל.

לשפה של צימעס כבר מזמניתרגלתי, ואפילו נדבקתי (קצת מגזימה בימימאחרונים, כי נהיו דיונים). בעצם, במחשבה שנייה, להלחמות של מוגלי עוד לא התרגלתי והן מסובכות לי, כך שאולי זה לא.
 

lexigali

New member
אני איתך.

לא סובלת את ההלחמות האלה. זה נשמע לי מתנחמד, מתיילד, מתיימר (עוד לא החלטתי ל-מה), ועוד אי-אלה דברים מעצבנים. וזה קורה לא רק בשני הפורומים שציינת. זאת מגמה כללית של העברית ה"צעירה" וגם האינטרנטית, וככזו, זאת תופעה מרתקת. מעניין לעקוב אחר ההתפתחות של זה.
 

מוגג

New member
לדעניותי, זה די מעצבן.

אבל קשה להיגמל מזה (אפרופורומנקה).
 

Raffael

New member
גמני לאוהב את זה, אבל אם את ומוגג

תמשיכו ככה, יש על מה לדבר. אני פרגמטי.
 
למעלה