אני נוסעת מחר.
עצובי לי, ועכשיו מתחיל כל קטע השיט הסנטימנטלי ואני בוכה כל פעם שאני רואה את אחותי או את אמא שלי או את אחד מהחברים שלי. אני בתהליכיי אריזה, ואני פשוט תוקעת את כל הבית בתוך המזוודה, ובנוסף כל מיני בגדים שלקחתי מאחותי. מרר.פרר.גרר. כרגע במקום להמשיך לארוז אני מכינה לעצמי שרשראות קטנות וצבעוניות. כל החדר שלי מלא במסקרות ירוקות וגרביוני רשת בכל מיני צבעים ושמלות קטנות וחזיות ותחתונים מנומרים ושקיות קטנות של סופר פארם וקרמים ודובונים, העיקר שום דבר ממה שכתוב ברשימת ציוד. ווהווה.