- פותח הנושא DoRiT ChaN
- פורסם בתאריך
ו...עץ!
בדרך מהheaven למלון, צריך לעבור מדרכה ברוחב חצי מטר (2.5 מרצפות, למי שלא יודעת). אם אתה יורד מהמדרכה לצד ימין - אתה נופל לים, יותר נכון - לסלעים, פותח את הגולגולת ומת. אם אתה יורד מהמדרכה לצד שמאל - אתה נמצא באמצע הכביש - דבר מאוד לא מומלץ בקוס כי הנהגים מטורפים. ובאמצע ה-כלום מדרכה הזו, תקוע עץ ומיד אחריו - תחנת אוטובוס! וכדברי השיר הצופיפניקי: "אי אפשר לעבור מלמעלה, ואי אפשר לעבור מלמטה, ואי אפשר לעבור מהצד, ואי אפשר מהצד השני... צריך לעבור בפנוכו!" ובשפה הפוטה - יש ללכת עקב בצד אגודל על 15 ס"מ של מדרכה. מי שנופל - חבל! הסיפור עם העץ הוא שנמרוד כל כך פחד ליפול שהוא פשוט חיבק את העץ ונשען עליו כל הדרך, עד שהוא עבר את העץ... אז החלטנו לצלם את האתר החשוב - העץ!
בדרך מהheaven למלון, צריך לעבור מדרכה ברוחב חצי מטר (2.5 מרצפות, למי שלא יודעת). אם אתה יורד מהמדרכה לצד ימין - אתה נופל לים, יותר נכון - לסלעים, פותח את הגולגולת ומת. אם אתה יורד מהמדרכה לצד שמאל - אתה נמצא באמצע הכביש - דבר מאוד לא מומלץ בקוס כי הנהגים מטורפים. ובאמצע ה-כלום מדרכה הזו, תקוע עץ ומיד אחריו - תחנת אוטובוס! וכדברי השיר הצופיפניקי: "אי אפשר לעבור מלמעלה, ואי אפשר לעבור מלמטה, ואי אפשר לעבור מהצד, ואי אפשר מהצד השני... צריך לעבור בפנוכו!" ובשפה הפוטה - יש ללכת עקב בצד אגודל על 15 ס"מ של מדרכה. מי שנופל - חבל! הסיפור עם העץ הוא שנמרוד כל כך פחד ליפול שהוא פשוט חיבק את העץ ונשען עליו כל הדרך, עד שהוא עבר את העץ... אז החלטנו לצלם את האתר החשוב - העץ!
יום שלישי - בודרום
שטנו לתורכיה למקום קטן שנקרא בודרום. ביציאה מהנמל חיכה לנו אוטובוס שלקח אותנו לאיזו חנות שמייצרת תכשיטים וכל מני דברים מזהב. השתעממנו שם חצי שעה ונסענו לעיר עצמה. היינו בבזאר (קניתי 3 תיקים ב10 יורו, עוד תיק של סנופי ב5 יורו ועוד המון מזכרות קטנות), ושם למדתי להתווכח על מחירים, ומשם המשכנו למרכז העיר ושם מצאנו את אותם הדברים - רק יותר יקרים... תפסנו מונית לחמאם תורכי, שם איתן עשה עיסוי של 20 דקות ושילם עליו 15 יורו... אנחנו רק הסתכלנו מסביב. כשיצאנו מהחמאם לקחנו מונית חזרה לעיר ועלינו על האוטובוס לספינה הרוגים מעייפות ונוטפים זיעה. היה כל כך חם!!! ו...נחשו מה, עוצרים בדרך! עצרנו במפעל עורות, ורובנו נשארנו באוטובוס כי לא היה לנו כוח לרדת. יוני וחלי נכנסו למפעל וסיפרו שנעלו אתם בפנים כדי שלא יגנבו מעילים מהתצוגה, אז הם לא יכלו לצאת באמצע... בקיצור - החבר'ה יוצאים מהמפעל, עולים לאוטובוס ופתאום מישהו יוצא מהמפעל עם מעיל עור ביד, עולה לאוטובוס שלנו ומתחנן לאיזה תייר בריטי: "please, take the coat! i'm begging you - take it! i'll take your details from the guide and we'll charge your hotel room, just take the coat!". בשלב הזה הוא קורע את התוית של המעיל כדי שהבריטי המסכן לא יוכל להחזיר אותו לחנות, ואנחנו מתפוצצים מצחוק!!! מסתבר שהאיש רצה את המעיל, אבל הוא עלה 400 יורו ולא היה עליו סכום כזה, אז הם חייבו את הויזה שדרכה הוא שלים את המלון ובסוף הוא קנה את המעיל!!! בשמחה ובששון יצאנו לדרך לעבר הספינה, ובדרך צלצל הפלאפון שלי ואמא שלי הודיעה שהיה פיגוע בבאר-שבע. יוני וחלי, שניהם מב"ש, התקשרו הביתה ווידאו שהכל טוב. הגענו לספינה ואיתן נעמד ואומר פתאום: "אני לא יכול לזוז!" מסתבר שהמעסה האדיוט בחמאם תפס לו את הגב בצורה זוועתית... וכאן אני התגייסתי למשימה (למדתי שלוש שנים...) ובמשך כל השיט חזרה לקוס - שעה ו20 דקות - שחררתי לו את הגב כמעט לגמרי. מאז בכל יום הוא מודה לי על "המסאז' של הלייף", כהגדרתו. ובתמונה - משהו לא מוגדר, מתברר שזו אני בזמן הנסיעה באוטובוס בבודרום. ועל כך נאמר - בולבול, למה ככה??? (איתי הצלם, למי שתהתה...)
שטנו לתורכיה למקום קטן שנקרא בודרום. ביציאה מהנמל חיכה לנו אוטובוס שלקח אותנו לאיזו חנות שמייצרת תכשיטים וכל מני דברים מזהב. השתעממנו שם חצי שעה ונסענו לעיר עצמה. היינו בבזאר (קניתי 3 תיקים ב10 יורו, עוד תיק של סנופי ב5 יורו ועוד המון מזכרות קטנות), ושם למדתי להתווכח על מחירים, ומשם המשכנו למרכז העיר ושם מצאנו את אותם הדברים - רק יותר יקרים... תפסנו מונית לחמאם תורכי, שם איתן עשה עיסוי של 20 דקות ושילם עליו 15 יורו... אנחנו רק הסתכלנו מסביב. כשיצאנו מהחמאם לקחנו מונית חזרה לעיר ועלינו על האוטובוס לספינה הרוגים מעייפות ונוטפים זיעה. היה כל כך חם!!! ו...נחשו מה, עוצרים בדרך! עצרנו במפעל עורות, ורובנו נשארנו באוטובוס כי לא היה לנו כוח לרדת. יוני וחלי נכנסו למפעל וסיפרו שנעלו אתם בפנים כדי שלא יגנבו מעילים מהתצוגה, אז הם לא יכלו לצאת באמצע... בקיצור - החבר'ה יוצאים מהמפעל, עולים לאוטובוס ופתאום מישהו יוצא מהמפעל עם מעיל עור ביד, עולה לאוטובוס שלנו ומתחנן לאיזה תייר בריטי: "please, take the coat! i'm begging you - take it! i'll take your details from the guide and we'll charge your hotel room, just take the coat!". בשלב הזה הוא קורע את התוית של המעיל כדי שהבריטי המסכן לא יוכל להחזיר אותו לחנות, ואנחנו מתפוצצים מצחוק!!! מסתבר שהאיש רצה את המעיל, אבל הוא עלה 400 יורו ולא היה עליו סכום כזה, אז הם חייבו את הויזה שדרכה הוא שלים את המלון ובסוף הוא קנה את המעיל!!! בשמחה ובששון יצאנו לדרך לעבר הספינה, ובדרך צלצל הפלאפון שלי ואמא שלי הודיעה שהיה פיגוע בבאר-שבע. יוני וחלי, שניהם מב"ש, התקשרו הביתה ווידאו שהכל טוב. הגענו לספינה ואיתן נעמד ואומר פתאום: "אני לא יכול לזוז!" מסתבר שהמעסה האדיוט בחמאם תפס לו את הגב בצורה זוועתית... וכאן אני התגייסתי למשימה (למדתי שלוש שנים...) ובמשך כל השיט חזרה לקוס - שעה ו20 דקות - שחררתי לו את הגב כמעט לגמרי. מאז בכל יום הוא מודה לי על "המסאז' של הלייף", כהגדרתו. ובתמונה - משהו לא מוגדר, מתברר שזו אני בזמן הנסיעה באוטובוס בבודרום. ועל כך נאמר - בולבול, למה ככה??? (איתי הצלם, למי שתהתה...)
יום רביעי - שוב לא עשינו כלום...
אבל בערב נסענו לטברנה בכפר זיה - מקום מקסים שכל התמונות משם נשרפו. אתן יכולות רק לדמיין את השמש שוקעת על המפרץ הכי יפה שראיתן בחייכן. הים, השמיים, האי ובמרכז הכל - השמש בצבעי צהוב וכתום מדהימים... תמונה אחת הצליחה! לפני שיצאנו לזיה, במרפסת של החדר שלנו. אני נראת קצת מפחידה, דומה למורטישיה אדמס...
אבל בערב נסענו לטברנה בכפר זיה - מקום מקסים שכל התמונות משם נשרפו. אתן יכולות רק לדמיין את השמש שוקעת על המפרץ הכי יפה שראיתן בחייכן. הים, השמיים, האי ובמרכז הכל - השמש בצבעי צהוב וכתום מדהימים... תמונה אחת הצליחה! לפני שיצאנו לזיה, במרפסת של החדר שלנו. אני נראת קצת מפחידה, דומה למורטישיה אדמס...
•°•LaLa•°•
New member
../images/Emo39.gif ייאא...
נשמע שהיה לכם מאוד כיף
איזה תמונות מגניבות
נשמע שהיה לכם מאוד כיף
Sweet 6teen
New member
../images/Emo15.gif וואי איזה תמונות מדהימות!
חחחחח כנראה שאני הראשונה שרואה אותן! כמובן כי אני לא לומדת בימי רביעי אז אני מרשה לעצמי להיות במחשב בשעה כזאת ולזבל לכן בשכל...חחחח... נחזור לעניין... אחלה תמונות! נראה שעשיתם חיים למרות הדיכי... וזה חשוב. חבל שנשרפו לכם התמונות ושיש אנשים מסויימים שלא יודעים לצלם
אבל לא נורא... חחחחחח... אמממ זהו שוב.. נשמע כייף... התמונות יפיות וגם את מדהימה!! (אבל את יודעת את זה כבר...)... אממממ יום טוב לכולן! חחחח...
חחחחח כנראה שאני הראשונה שרואה אותן! כמובן כי אני לא לומדת בימי רביעי אז אני מרשה לעצמי להיות במחשב בשעה כזאת ולזבל לכן בשכל...חחחח... נחזור לעניין... אחלה תמונות! נראה שעשיתם חיים למרות הדיכי... וזה חשוב. חבל שנשרפו לכם התמונות ושיש אנשים מסויימים שלא יודעים לצלם
וזה יוני והגינס!
מהרגע שנחתנו בקוס יוני חיפש בירה של גינס. ובכל קוס לא ניתן להשיג בירה של גינס... באחד הלילות אנחנו הולכים ברחוב ופתאום יוני רואה שלט - "guiness bar". כמובן שנכנסים פנימה, מתיישבים ומזמינים גינס! ונחשו מה... אין להם גינס! ויוני כמעט התחיל לבכות... אז קמנו ויצאנו משם. ומאז, בכל יום יוני עבר ברחוב הזה ושאל אם כבר יש להם בירה של גינס, ותמיד ענו לו ש...לא! ביום שישי בבוקר, יוני ואיתי הלכו להסתובב קצת ואנחנו נשארנו במלון. יוני חוזר עם חיוך מאוזן לאוזן... מה קרה? הוא מצא גינס! אז זה הסיפור על יוני ובירה גינס...
מהרגע שנחתנו בקוס יוני חיפש בירה של גינס. ובכל קוס לא ניתן להשיג בירה של גינס... באחד הלילות אנחנו הולכים ברחוב ופתאום יוני רואה שלט - "guiness bar". כמובן שנכנסים פנימה, מתיישבים ומזמינים גינס! ונחשו מה... אין להם גינס! ויוני כמעט התחיל לבכות... אז קמנו ויצאנו משם. ומאז, בכל יום יוני עבר ברחוב הזה ושאל אם כבר יש להם בירה של גינס, ותמיד ענו לו ש...לא! ביום שישי בבוקר, יוני ואיתי הלכו להסתובב קצת ואנחנו נשארנו במלון. יוני חוזר עם חיוך מאוזן לאוזן... מה קרה? הוא מצא גינס! אז זה הסיפור על יוני ובירה גינס...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.